תרגום/פרשת תלדות

פרקים כה-כחעריכה

ואילין תולדת יצחק בר אברהם אברהם אוליד ית יצחק:

כ והוה יצחק בר ארבעין שנין כד נסיב ית רבקה בת בתואל ארמאה מפדן ארם אחתיה דלבן ארמאה ליה לאיתו:

כא וצלי יצחק קודם יי לוקביל איתתיה ארי עקרא היא וקביל צלותיה יי ועדיאת רבקה איתתיה:

כב ודחקין בניא במעהא ואמרת אם כין למא דנן אנא ואזלת למתבע אולפן מן קודם יי:

כג ואמר יי לה תרין עממין במעכי ותרתין מלכוון ממעכי יתפרשן ומלכו ממלכו תיתקף ורבא ישתעבד לזעירא:

כד ושלימו יומהא למילד והא תיומין במעהא:

כה ונפק קדמאה סמוק כוליה כגלים דסער וקרו שמיה עשיו:

כו ובתר כין נפק אחוהי וידיה אחידא בעקבא דעשיו וקרא שמיה יעקב ויצחק בר שיתין שנין כד ילידת יתהון:

כז ורביאו עולימיא והוה עשיו גבר נחש ירכן גבר נפיק חקל ויעקב גבר שלים משמיש בית אולפנא:

כח ורחים יצחק ית עשיו ארי מצידיה הוה אכיל ורבקה רחימת ית יעקב:

כט ובשיל יעקב תבשילא ועאל עשיו מן חקלא והוא משלהי:

ל ואמר עשיו ליעקב אטעימני כען מן סימוקא סמקא הדין ארי משלהי אנא על כין קרא שמיה אדום:

לא ואמר יעקב זבין כיום דלהין ית בכירותך לי:

לב ואמר עשיו הא אנא אזיל לממת ולמא דנן לי בכירותא:

לג ואמר יעקבקיים לי כיום דלהין וקיים ליה וזבין ית בכירותיה ליעקב:

לד ויעקב יהב לעשיו לחים ותבשיל דטלופחין ואכל ושתי וקם ואזל ושט עשיו ית בכירותא:

פרק כועריכה

א והוה כפנא בארעא בר מכפנא קדמאה דהוה ביומי אברהם ואזל יצחק לוות אבימלך מלכא דפלשתאי לגרר:

ב ואתגלי ליה יי ואמר לא תיחות למצרים שרי בארעא דאימר לך:

ג דור בארעא הדא ויהי מימרי בסעדך ואברכינך ארי לך ולבנך אתין ית כל ארעתא האילין ואקים ית קיימא דקיימית לאברהם אבוך:

ד ואסגי ית בנך ככוכבי שמיא ואתין לבנך ית כל ארעתא האילין ויתברכון בדיל בנך כול עממי ארעא:

ה חלף דקביל אברהם למימרי ונטר מטרת מימרי פיקודיי קיימיי ואורייתיי:

ו ויתיב יצחק בגרר:

ז ושאילו אנשי אתרא על עיסק איתתיה ואמר אחת היא ארי דחיל למימר איתתי דלמא יקטלונני אנשי אתרא על רבקה ארי שפירת חיזו היא:

ח והוה כד סגיאו ליה תמן יומיא ואסתכי אבימלך מלכא דפלשתאי מן חרכא וחזא והא יצחק מחייך עם רבקה איתתיה:

ט וקרא אבימלך ליצחק ואמר ברם הא איתתך היא ואיכדין אמרת אחת היא ואמר ליה יצחק ארי אמרית דלמא אתקטיל עלה:

י ואמר אבימלך מא דא עבדת לנא כזעיר פון שכיב דמייחד בעמא עם איתתך ואיתיתא עלנא חובא:

יא ופקיד אבימלך ית כל עמא למימר דינזיק לגוברא הדין ולאיתתיה אתקטלא יתקטיל:

יב וזרע יצחק בארעא ההיא ואשכח בשתא ההיא על חד מאה בדשערוהי וברכיה יי:

יג ורבא גוברא ואזל אזיל סגי ורבי עד דרבא לחדא:

יד והוו ליה גיתי ענא וגיתי תורי ועבודה סגי וקניאו ביה פלשתאי:

טו וכל בירי דחפרו עבדי אבוהי ביומי אברהם אבוהי טמונין פלשתאי ומלונין עפרא:

טז ואמר אבימלך ליצחק איזיל מעימנא ארי תקיפת מיננא לחדא:

יז ואזל מתמן יצחק ושרא בנחלא דגרר ויתיב תמן:

יח ותב יצחק וחפר ית בירי דמיא דחפרו ביומי אברהם אבוהי וטמונין פלשתאי בתר דמית אברהם וקרא להון שמהן כשמהן דהוה קרי להון אבוהי:

יט וחפרו עבדי יצחק בנחלא ואשכחו תמן ביר דמיין נבעין:

כ ונצו רעוותא דגרר עם רעוותא דיצחק למימר דילנא מיא וקרא שמה דבירא עשק ארי אתעסקו עימיה:

כא וחפרו ביר אוחרי ונצו אף עלה וקרא שמה שטנה:

כב ואסתלק מתמן וחפר ביר אוחרי ולא נצו עלה וקרא שמה רחובות ואמר ארי כען אפתי יי לנא וניפוש בארעא:

כב וסליק מתמן לבאר שבע:

כד ואתגלי ליה יי בליליא ההוא ואמר אנא אלהיה דאברהם אבוך לא תדחל ארי בסעדך מימרי ואברכינך ואסגי ית בנך בדיל אברהם עבדי:

כה ובנא תמן מדבחא וצלי בשמא דיי ופרסיה תמן למשכניה וכרו תמן עבדי יצחק בירא:

כו ואבימלך אתא לוותיה מגרר וסיעת מרחמוהי ופיכול רב חיליה:

כז ואמר להון יצחק מדין אתיתון לוותי ואתון סניתון יתי ושלחתוני מלוותכון:

כח ואמרו מחזא חזינא ארי הוה מימרא דיי בסעדך ואמרנא תתקיים כען מומתא דהות בין אבהתנא ביננא ובינך ונגזר קיים עימך:

כט אם תעביד עימנא בישא כמא דלא אנזיקנך וכמא דעבדנא עימך לחוד טב ושלחנך בשלם את כען בריכא דיי:

ל ועבד להון משתיא ואכלו ושתיאו:

לא ואקדימו בצפרא וקיימו גבר לאחוהי ושלחינון יצחק ואזלו מלוותיה בשלם:

לב והוה ביומא ההוא ואתו עבדי יצחק וחוויאו ליה על עיסק בירא דחפרו ואמרו ליה אשכחנא מיא:

לג וקרא יתה שבעה על כין שמה דקרתא באר שבע עד יומא הדין:

לד והוה עשיו בר ארבעין שנין ונסיב איתתא ית יהודית בת בארי חיתאה וית בשמת בת אילון חיתאה:

לה והוואה מסרבן ומרגזן על מימר יצחק ורבקה:

פרק כזעריכה

א והוה כד סיב יצחק וכהיא עינוהי מלמחזי וקרא ית עשיו בריה רבא ואמר ליה ברי ואמר ליה האנא:

ב ואמר הא כען סיבית לית אנא ידע יום מותי:

ג וכען סב כען זינך סיפך וקשתך ופוק לחקלא וצוד לי צידא:

ד ועביד לי תבשילין כמא דרחימית ואעיל לי ואיכול בדיל דתברכינך נפשי עד לא אמות:

ה ורבקה שמעת כד מליל יצחק עם עשיו בריה ואזל עשיו לחקלא למצד צידא לאיתאה:

ו ורבקה אמרת ליעקב ברה למימר הא שמעית מן אבוך ממליל עם עשיו אחוך למימר:

ז איתא לי צידא ועביד לי תבשילין ואיכול ואברכינך קודם יי קודם מותי:

ח וכען ברי קביל מיני למא דאנא מפקדא יתך:

ט איזיל כען לענא וסב לי מתמן תרין גדיי עיזין טבין ואעביד יתהון תבשילין לאבוך כמא דרחים:

י ותעיל לאבוך וייכול בדיל דיברכינך קודם מותיה:

יא ואמר יעקב לרבקה אימיה הא עשיו אחי גבר סערן ואנא גבר שעיע:

יב מאים ימושינני אבא ואיהי בעינוהי כמתלעב ואייתי עליי לווטין ולא ברכן:

יג ואמרת ליה אימיה עליי אתאמר בנבואה דלא ייתון לווטיא עלך ברי ברם קביל מיני ואיזיל סב לי:

יד ואזל ונסיב ואייתי לאימיה ועבדת אימיה תבשילין כמא דרחים אבוהי:

טו ונסיבת רבקה ית לבושי עשיו ברה רבא דכיתא דעימה בביתא ואלבישת ית יעקב ברה זעירא:

טז וית משכי דגדי בני עיזי אלבישת על ידוהי ועל שעיעות צווריה:

יז ויהבת ית תבשיליא וית לחמא דעבדת בידא דיעקב ברה:

יח ועאל לוות אבוהי ואמר אבא ואמר האנא מאן את ברי:

יט ואמר יעקב לאבוהי אנא עשיו בוכרך עבדית כמא דמלילתא עימי קום כען אסתחר ואכול מצידי בדיל דתברכינני נפשך:

כ ואמר יצחק לבריה מא דין אוחיתא לאשכחא ברי ואמר ארי זמין יי אלהך קודמיי:

כא ואמר יצחק ליעקב קרב כען ואמושינך ברי האת דין ברי עשיו אם לא:

כב וקריב יעקב לוות יצחק אבוהי ומשיה ואמר קלא קליה דיעקב וידיא ידי עשיו:

כב ולא אשתמודעיה ארי הוואה ידוהי כידי עשיו אחוהי סערניין וברכיה:

כד ואמר את דין ברי עשיו ואמר אנא:

כה ואמר קריב לי ואיכול מצידא דברי בדיל דתברכינך נפשי וקריב ליה ואכל ואעיל ליה חמרא ושתי:

כו ואמר ליה יצחק אבוהי קרב כען ושק לי ברי:

כז וקריב ונשיק ליה ואריח ית ריח לבושוהי וברכיה ואמר חזי ריחא דברי כריח חקלא דברכיה יי:

כח וייתין לך יי מטלא דשמיא ומטובא דארעא וסגיות עבור וחמר:

כט יפלחונך עממין וישתעבדן לך מלכוון הוי רב לאחך ויסגדון לך בני אימך ליטך יהון ליטין ובריכך יהון בריכין:

ל והוה כד שיצי יצחק לברכא ית יעקב והוה ברם מיפק נפק יעקב מן קודם יצחק אבוהי ועשיו אחוהי עאל מצידיה:

לא ועבד אף הוא תבשילין ואעיל לאבוהי ואמר לאבוהי יקום אבא וייכול מצידא דבריה בדיל דתברכינני נפשך:

לב ואמר ליה יצחק אבוהי מאן את ואמר אנא ברך בוכרך עשיו:

לג ותווה יצחק תווהא רבא עד לחדא ואמר מאן הוא דיכי דצד צידא ואעיל לי ואכלית מכולא עד לא תיעול ובריכתיה אף בריך יהי:

לד כד שמע עשיו ית פתגמי אבוהי וצווח צווחא רבא ומרירא עד לחדא ואמר לאבוהי בריכני אף לי אבא:

לה ואמר עאל אחוך בחוכמא וקביל ברכתך:

לו ואמר יאות קרא שמיה יעקב וחכמני דנן תרתין זמנין ית בכירותי נסיב והא כען קביל ברכתי ואמר הלא שבקת לי ברכא:

לז ואתיב יצחק ואמר לעשיו הא רב שוויתיה עילווך וית כל אחוהי יהבית ליה לעבדין ובעבור ובחמר סעדתיה ולך כען מא אעביד ברי:

לח ואמר עשיו לאבוהי הברכתא חדא היא לך אבא בריכני אף לי אבא וארים עשיו קליה ובכא:

לט ואתיב יצחק אבוהי ואמר ליה הא מטובא דארעא יהי מותבך ומטלא דשמיא מלעילא:

מ ועל חרבך תיחי וית אחוך תפלח ויהי כד יעברון בנוהי על פתגמי אורייתא ותעדי ניריה מעל צוורך:

מא ונטר עשיו דבבו ליעקב על ברכתא דברכיה אבוהי ואמר עשיו בליביה יקרבון יומי אבליה דאבא ואקטול ית יעקב אחי:

מב ואתחווא לרבקה ית פתגמי עשיו ברה רבא ושלחת וקרת ליעקב ברה זעירא ואמרת ליה הא עשיו אחוך כמין לך למקטלך:

מג וכען ברי קביל מיני וקום איזיל לך לוות לבן אחי לחרן:

מד ותיתיב עימיה יומין זעירין עד דתתוב חמתא דאחוך:

מה עד דיתוב רוגזא דאחוך מינך ויתנשי ית דעבדת ליה ואשלח ואדברינך מתמן למא אתכול אף תרוויכון יומא חד:

מו ואמרת רבקה ליצחק עקית בחיי מן קודם בנת חיתאה אם נסיב יעקב איתתא מבנת חיתאה כאילין מבנת ארעא למא לי חיין:

פרק כחעריכה

א וקרא יצחק ליעקב ובריך יתיה ופקדיה ואמר ליה לא תיסב איתתא מבנת כנען:

ב קום איזיל לפדן דארם לבית בתואל אבוהא דאימך וסב לך מתמן איתתא מבנת לבן אחוהא דאימך:

ג ואל שדיי יבריך יתך ויפשינך ויסגינך ותהי לכנשת שבטין:

ד וייתין לך ית ברכתא דאברהם לך ולבנך עימך למירתך ית ארע תותבותך דיהב יי לאברהם:

ה ושלח יצחק ית יעקב ואזל לפדן דארם לוות לבן בר בתואל ארמאה אחוהא דרבקה אימיה דיעקב ועשיו:

ו וחזא עשיו ארי בריך יצחק ית יעקב ושלח יתיה לפדן דארם למיסב ליה מתמן איתתא בדבריך יתיה ופקיד עלוהי למימר לא תיסב איתתא מבנת כנען:

ז וקביל יעקב מן אבוהי ומן אימיה ואזל לפדן דארם:

ח וחזא עשיו ארי בישן בנת כנען בעיני יצחק אבוהי:

ט ואזל עשיו לוות ישמעאל ונסיב ית מחלת בת ישמעאל בר אברהם אחתיה דנביות על נשוהי ליה לאיתו: