מ"ג בראשית כו יג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּרְבָא גּוּבְרָא וַאֲזַל אָזֵיל סָגֵי וְרָבֵי עַד דִּרְבָא לַחְדָּא׃
ירושלמי (יונתן):	וּרְבָא גַבְרָא וְאָזַל אָזֵיל וּרְבֵי עַד דִי רַבָּא לַחֲדָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כי גדל מאד" - שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך (ב"ר)

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יא] שהיו אומרים וכו'. דאם לא כן "עד כי גדל" למה לי, אלא שהיה גדל בתכלית הגדלות, וזהו 'שהיו אומרים וכו, ורוצה לומר כל כך ברכה היה בזבל פרדותיו של יצחק - עד שהוא יותר טוב מכספו וזהבו של אבימלך. ואחי החכם המופלג מורנו הרב ר' חיים מורנקווט נטריה רחמנא ופרקיה פירש כי 'זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו של אבימלך' פירוש שכל כך הרבה פרדות היה לו, שיותר היה שוה זבל פרדותיו מכספו וזהבו של אבימלך. אך קשיא דאם כן לא יהיה זה רק עושר בלבד, וכבר נזכר זה במה שכתיב "וילך האיש הלוך וגדול", ובודאי הא מילתא לענין עושר נאמר, ואם כן מה שכתיב "כי גדל מאוד" הוא דבר זולת הראשון, ועל כרחך זהו מה שהיה כל אשר לו מוצלח. ומה שנקרא 'פרדותיו' ולא 'חמוריו', מפני שהפירדה אינה בכלל ברכה שהרי אינה פרה ורבה כלל (קידושין סוף יז.), ואפילו הכי זבל פרדותיו יותר טוב מכספו וזהבו כו', שזהו עיקר הברכה ועשרו. ולפיכך לענין הענקת עבד עברי דכתיב גביה "כאשר יברכך" (ר' דברים טו, יד) ממעטינן פרדות, משום שאינם בכלל ברכה, כדאיתא בפרק קמא דקדושין (סוף יז.):

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כִּי גָדַל מְאֹד – שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: זֶבֶל פִּרְדוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק, וְלֹא כַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ (בראשית רבה סד,ז).

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

וגדל — פועל עבר:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יג) "ויגדל האיש." שתלה הברכה בהאיש עצמו לא בארץ ובתבואה. והנה יצליח האדם מצד ארבעה ענינים. א] על צד ההזדמנות שיקרה לו סבות מצליחות במקרה, שיבחר בעסק שיש בו ריוח או ימצא מציאה וכדומה, וזה לא יגדל תמיד שלפעמים יקרה שיפסיד ג"כ ולא יגדל רק ע"י שהעסקים שיש בהם ריוח יהיה יותר מהעסקים שאין בהם ריוח, ועז"א "וילך הלוך וגדל" שלא קרה לו הפסד בשום פעם, ומזה מבואר שלא היה על צד ההזדמנות. ב] יצליח מצד טוב המזל, אבל המזל יש לו גבול בעליה, שעת יעלה מזלו עד רום המעלה יתחיל לרדת מטה ותחת מסבות יתהפך, כמ"ש גלגלא דרקיע הוא דהדר, גלגל הוא שחוזר בעולם, ועז"א "עד כי גדל מאד:"

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ויגדל האיש וילך הלוך וגדל. עד שהיו אומרים: זבל פרדותיו של יצחק, ולא כספו וזהבו של אבימלך.

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל. שלשה גדולות כנגד ג' ברכות שנתברך בעקידה כי ברך אברכך והתברכו בזרעך:

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

כי גדל שהיו אומ' זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך. פי' לענין הברכה ולא לענין העושר כלומר יותר נכון ומעותד לברכה זבל של יצחק לזבל בו את הקרקע שהברכה מצויה בו יותר מכספו וזהבו של אבימלך. ושמעתי אומ' דנקט רש"י זבל פרדותיו לרבותא כלומ' שאף הפרדות שהם דבר המזיק היה הברכה מצויה בזבל שלהם. ואומ' שראה רש"י דבר זה מלשון כי גדל מאד שמלת מאד היא מלה הנדרשת על מלאך המות כדדרשינן בפסוק והנה טוב מאד טוב זה מלאך הטוב מאד זה מלאך המות לכך אמ' רש"י בכאן זבל פרדותיו שהפרדות קרויות מלאך המות כדאמרינן בגמ' דחולין במעשה דר' פנחס בן יאיר:

<< · מ"ג בראשית · כו · יג · >>