מ"ג בראשית כז לד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד־מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּרְכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כַּד שְׁמַע עֵשָׂו יָת פִּתְגָמֵי אֲבוּהִי וּצְוַח צִוְחָא רַבָּא וּמָרִירָא עַד לַחְדָּא וַאֲמַר לַאֲבוּהִי בָּרֵיכְנִי אַף לִי אַבָּא׃
ירושלמי (יונתן):
כַּדִי שְׁמַע עֵשָו יַת פִּתְגָמֵי אָבוֹי וְצָוַח צְוַחְתָּא רַבְּתָא וּמְרִירָתָא עַד לַחֲדָא וַאֲמַר לְאָבוֹי בְּרֵיכְנִי אוּף לִי אַבָּא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לד) "כשמע עשו", שאביו הסכים על הברכה, "ויצעק ויאמר ברכני גם אני אבי", עשו לא עלה בדעתו שברכתו היה רק בעבור יעקב, וא"כ הלא האב יכול לברך כל בניו בעושר ובממשלה וכל טוב:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

כשמוע עשו את דברי אביו. אמר ר' חנין: כל מי שאומר הקב"ה ותרן הוא, יותרו מעיו, אלא מאריך רוחיה וגבי דיליה. זעקה אחת הזעיק יעקב אבינו לעשו; אימתי נפרע לו? בשושן הבירה: "ויזעק זעקה גדולה ומרה". שלוש דמעות הוריד עשו: אחד מימינו ואחד משמאלו ואחד נסתלקה בתוך עינו, והיא האכילתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש. אמרו ישראל: עשו הרשע, על שהוריד שלוש דמעות נתמלא רחמים עליו; אנו, שדמעותינו תדירין ביום ובלילה כלחם, על אחת כמה וכמה, שנאמר: "היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה". אמר דוד: "אל דמעתי אל תחרש".

"ואוכל מכל" (כתוב לעיל פס' לג):