מ"ג בראשית כו לג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָ֥א אֹתָ֖הּ שִׁבְעָ֑ה עַל־כֵּ֤ן שֵׁם־הָעִיר֙ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּקְרָא יָתַהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שְׁמַהּ דְּקַרְתָּא בְּאֵר שֶׁבַע עַד יוֹמָא הָדֵין׃
ירושלמי (יונתן):
וּקְרָא יָתֵיהּ שִׁבְעָה בְּגִין כֵּן שְׁמָא דְקַרְתָּא בֵּיר שֶבַע עַד יוֹמָא הָּדֵין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שבעה" - ע"ש הברית

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

שִׁבְעָה – עַל שֵׁם הַבְּרִית.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

על כן שם העיר באר שבע: ואין זו אותו באר שבע של אברהם, כי שני באר שבע היו כדכתיב ויבא באר שבע אשר ליהודה:


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

באר שבע — נקרא כן על שני דברים; או היא עיר אחרת:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקרא אות' שבעה" קרא את הבאר שבעה מפני שהיה מקום שביעי שבו חפרו באר. ג' של אברהם שסתמו פלשתים כאמרו וכל הבארות סתמו' פלשתים ולא יאמר כל בפחות מג' וג' של יצחק שהן עשק שטנה ורחובות וזה היה הז' שקראוהו שבעה:

" על כן שם העיר באר שבע" בסגול מורה על השבועה ועל מספר השבעה אבל בימי אברהם היה שם העיר באר שבע בקמץ על שם השבועה בלבד:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



(לב - לג) "ויהי ביום ההוא". למעלה אמר ויכרו עבדי יצחק באר שהוא התחלת הכריה וביום שלאחריו הגידו לו שנגמר הכריה ביום א', שעז"א "אשר חפרו" שהוא הגמר כנ"ל "ושמצאו מים" שהם מי מעין, וע"כ "קרא שם הבאר שבעה" שהיה הבאר השביעי שכרה, כי ג' בארות של אברהם וג' בארות שחפרו בנחל גרר וזה היה הבאר השביעית, והנה בימי אברהם קרא למקום ההוא באר שבע רק להמקום של הבאר והאשל, והעיר לא נקראת עדיין בשם זה, ועתה שיצחק קרא ג"כ בשם שבעה נעשה באר שבע שם כולל לכל העיר, ושם זה נשאר עד היום הזה:


 

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

שבעה. כנגד אדום על כן ככולם כתיכ שמה או שם וכאן כתיב ויקרא אותה שבעה ולא כתיב שם משום קטן נתתיך בגוים ולא שם לו על פני חוץ: