מ"ג בראשית כז יג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַרַת לֵיהּ אִמֵּיהּ עֲלַי אִתְאֲמַר בִּנְבוּאָה דְּלָא יֵיתוֹן לְוָטַיָּא עֲלָךְ בְּרִי בְּרַם קַבֵּיל מִנִּי וְאִיזֵיל סַב לִי׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמָרַת לֵיהּ אִמֵיהּ אִין בִּרְכַן יְבָרְכִינָךְ יֵיתוֹן עֲלָךְ וְעַל בְּנָךְ וְאִין לְוָטִין יְלַטִטִינָךְ יֵיתוּן עָלַי וְעַל נַפְשִׁי בְּרַם קַבֵּל מִנִי וַאֲזֵיל סַב לִי:

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

עלי קללתך: עלי ועל צוארי כלומר אל תירא כי היתה בוטחת במה שאמר לה הקב"ה ורב יעבוד צעיר:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

עלי קללתך — אל תפחד שיקלל; ואם יקלל, תהי קללתו עלי ולא עליך. וזה משפט דברי הנשים. והגאון פירש: עלי להסיר קללתך:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"עלי קללתך" עלי להכנס תחתיך אם תארע לך קללה כמו שאמרו ז"ל שעשה שלמה שקבל עליו קללות יואב והשיגוהו:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יג)ב"ותאמר" וגו' "עלי קללתך". ר"ל באם ירצה לקללך תאמר שאני צויתיך לעשות כן, ועלי יהיה החרון אף, וידע יצחק שלא עשית זאת בעבור שאתה רוצה ברכת עה"ז רק בעבור שצויתיך, ומהיותו יודע שאני לא אטה אותך מדרך הישרה לא יקלל אותך, וגם כי אחר שלה נאמר בנבואה שרב יעבוד צעיר, ראוי שעשו שנולד ראשונה יעבוד את יעקב, שאף שקנה ממנו הבכורה, לא קנה רק היתרון שיש לבכור לא ההפסד שיגיע לו ממנה, שלענין זה נשאר עשו בן הגדול, ועז"א "עלי קללתך" כי לי נאמר כן בנבואה, שברכת עה"ז ראוי לך, "אך שמע בקלי", אחר שאני מודיעך דבר ה' חייב אתה לשמוע:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

עלי קללתך בני וגו'. טעם אומרה בני אחר שעמו היתה מדברת. פי' מה שהוצאת אתה מפיך עתה, ושיעור התיבה קללה שקללת בני, והוא על דרך אומרם ז"ל (מכות דף יא.) קללת חכם אפי' על תנאי וגו', ולזה חששה ולבשה היא גרם קללה שהוציא מפיו, ואם לא (היה) [היתה] אומרת בני היה נשמע קללה שיקללו אביו: וראיתי לתת טעם לאהבת רבקה ליעקב, לצד כי עיני כל אליה יצעירו כי ממנה יצא רשע הוא עשו, והנה לטבע הרגיל החלקים יאהבו חלק אל חלקיו, וזה מהבוחן, לזה גלתה דעתה כי לא כן הוא ומעשיה מוכיחות כי מקורה ברוך וחלק הטוב חלקיה וטבעה אל אהבת הטוב ירוץ, ולזה תמצא שירבה הכתוב לומר בכל פועל ופעול ממנה יעקב בנה ללא צורך וכוונתו היא להגיד כי ממנה אורחות צדיק ויסודו מיסודה גם כן נבנה, ומוצאו של עשו לא מבחינתה של רבקה ח"ו. גם יש סוד בדבר כידוע ליודעי חן כי הוא זוהמת הקדושה אחר צירופה באש הגבורה שבבחינת יצחק אבינו והבן. והגם שכתבנו למעלה (כ"ה כ') כי סיבתו הוא היותה אחות לבן, דבר זה לא יהיה סיבה לבחינת רבקה כי ממנה היא כמעשיה ח"ו, ופרט זה הוא מהמוסגל להפריד הזוהמא בפני עצמה ולעמוד קו הטוב על תילו הוא יעקב אבינו ששופריה מעין שופריה של אדם הראשון (בבא מציעא דף פד.) והוא סוד והבן:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ותאמר לו אמו עלי קללתך בני. אמרה: אדם הראשון שחטא, לא אמו נתקללה? שנאמר: "ארורה האדמה"; אף את, עלי קללתך בני. ר' יצחק אמר: עלי ליכנס לומר לו: בנך יעקב צדיק ועשו רשע.

<< · מ"ג בראשית · כז · יג · >>