מ"ג בראשית כו לה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַהֲוַאָה מְסָרְבָן וּמַרְגְּזָן עַל מֵימַר יִצְחָק וְרִבְקָה׃
ירושלמי (יונתן):	וַהֲוָון מְגַחְנָן בְּפוּלְחָנָא נוּכְרָאָה וּמִתְכַּוֵינָן לְאַמְרָדָא בְּעוֹבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָא לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה:
ירושלמי (קטעים):	וַהֲוַיַין סַרְהָבִינִין וְאַפְחַת רוּחַ בְּפוּלְחָנָא נוּכְרַיָא וְלָא הֲווֹ מְקַבְּלִין אוּלְפַן לָא מִן יִצְחָק וְלָא מִן רִבְקָה:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"מורת רוח" - לשון המראת רוח כמו (דברים ט ז) ממרים הייתם, כל מעשיהן היו להכעיס ולעצבון.

"ליצחק ולרבקה" - שהיו עובדות עבודה זרה (ב"ר).

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כב] שהיו עובדות עבודה זרה. דאם לא כן למה "ליצחק" תחלה ואחר כך "לרבקה", דאין לומר דעל כרחך צריך לכתוב כן, דאם לא כן איך יכתוב בענין אחר, דהוי למכתב 'ותהיינה ליצחק ולרבקה מורת רוח', דהוי קאי על שניהם יחד, ומדמקדים לומר "מורת רוח ליצחק ולרבקה" שמע מינה ליצחק תחלה ואחר כך לרבקה. ועוד מה שייך "מורת רוח" דמאי היו יכולים לעשות, אם לא שהיו מעשיהם בלתי מתוקנים. דאין לומר עבירה אחרת, כיון דסתם כתיב "מורת רוח" יש לפרש מה שהוא מעשה כנענים בארץ, דהם עובדים עבודה זרה, דאין לך עובדי עבודה זרה אלא בארץ, שהגוים בחוצה לארץ לאו עובדים עבודה זרה, ולפיכך יש לפרש מה שהם מיוחדים כו':

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

מוֹרַת רוּחַ – לְשׁוֹן הַמְרָאוּת רוּחַ, כְּמוֹ (דברים ט,כד): "מַמְרִים הֱיִיתֶם". כָּל מַעֲשֵׂיהֶן הָיוּ לְהַכְעִיס וּלְעִצָּבוֹן לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה, שֶׁהָיוּ עוֹבְדוֹת עֲבוֹדָה זָרָה (בראשית רבה סה,ד).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

ותהיינה מורת רוח: לפי שעתיד לומר אם לוקח יעקב אשה מבנות כנען כאלה, לכך הוצרך לפרש תחילה:
מורת רוח: כמו מן עושה לזכר יאמר עושה דברו לנקבה, וכשהוא דבוק יאמר עושת, וכן יאמר מן מורה לשון ממרה מן ימרה את פיך יאמר מורה לנקבה וכשהוא דבוק יאמר מורת רוח קונטרריאנץ, אבל לב יודע מרת נפשו חטף קמץ לפי שהוא שם דבר, לשון מרורות אבל זה מלאפום הוא לשון פועל, ומגזרת כי מרה מריתי מחטופי למ"ד פעל:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

מֹרת רוח — כל אחת מהן. ויש אומרים, מלשון "סורר ומורה" (דברים כא, יח). ועל דעתי, שהוא מגזרת "מרה כלענה" (משלי ה, ד), כטעם 'מרירות נפש', וכן כתוב: "כי רעות בנות כנען" (בראשית כח, ח). ונכתבה זו הפרשה, שישָמרו בני ישראל מבנות כנען:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה. החפץ והדעת קרא בלשוננו רוח, מלשון רז"ל שיכול להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, והכתוב יאמר באלו כי כל אחת היתה מסרבת הרוח ליצחק ולרבקה, כלומר שהיתה מכעסת אותם ועושה כל מה שעושה כנגד דעתם. ובמדרש מורת רוח מרימות רוח מסלקות רוח הקודש מיצחק ומרבקה, ובא הענין כי סלוק רוח הקודש מפני ב' דברים, האחד מפני הכעסות ומקרים הבאים על האדם ומתוך כך הוא עצב ואין רוח הקודש שורה מתוך עצבון אלא מתוך דבר שמחה, והשני מפני חברת הרע, וכענין שכתוב באברהם (בראשית יג) אחרי הפרד לוט מעמו, ואמרו רז"ל ז"ל שרבקה היתה בת כומרים ולא היתה מקפדת על טנופת ע"ז, ויצחק ע"י שהיה בן קדושים היה מקפיד על טנופת ע"ז לפיכך ליצחק תחילה.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ותהיינה מורת רוח" היו לתער וסכין מקצר רוח חיי יצחק ורבקה ולשון מורת כמו ומורה לא יעלה על ראשו והנה יצחק עם כל זה לא הכיר רב רשעו של עשו שמא היה מוחה כהן ובזה נכשל שהשתדל לברך את עשו ומשם יצאה תקלה שנתן לעשו איזו ברכה או עצה שעם זה רבה משטמה בין בניו ושהוצרך יעקב לברוח אל ארץ אחרת:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה. למה ליצחק תחילה? אלא רבקה, על ידי שהיתה בת עבודה זרה, לא היתה מקפדת על עובדי עבודה זרה; יצחק, שהיה בן קדושים והיה מקפיד על עובדי עבודה זרה, לכך ליצחק תחילה. דבר אחר: מפני מה ליצחק תחילה? לפי שהיה הדבר תלוי בה, שנאמר: "ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך", לכך ליצחק תחילה. דבר אחר וכו', אלא דרכה של אשה להיות יושבת בבית, ודרכו של איש להיות יוצא לחוץ ולומד בינה מבני אדם; וזה, על ידי שכהו עיניו והוא יושב בתוך ביתו, לכך ליצחק תחילה. דבר אחר: לפי שגרם לו לסלק רוח הקודש ממנו:

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

ותהיין מורת רוח כל מעשיהם לעצבון וכו'. ד"א מורת רוח מקטרות מור ובשמים לע"ז וכו'. קשה מאי ד"א י"ל שלפי פירו' הראשון היה לו לומר ממרות רוח שמתישב יותר על הלשון לכך פי' ד"א לשון מר ואהלות:

<< · מ"ג בראשית · כו · לה