קטגוריה:שמואל א יז לט
ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּחְגֹּ֣ר דָּוִ֣ד אֶת־חַ֠רְבּ֠וֹ מֵעַ֨ל לְמַדָּ֜יו וַיֹּ֣אֶל לָלֶכֶת֮ כִּ֣י לֹֽא־נִסָּה֒ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־שָׁא֗וּל לֹ֥א אוּכַ֛ל לָלֶ֥כֶת בָּאֵ֖לֶּה כִּ֣י לֹ֣א נִסִּ֑יתִי וַיְסִרֵ֥ם דָּוִ֖ד מֵעָלָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּחְגֹּ֣ר דָּוִ֣ד אֶת־חַ֠רְבּ/וֹ מֵ/עַ֨ל לְ/מַדָּ֜י/ו וַ/יֹּ֣אֶל לָ/לֶכֶת֮ כִּ֣י לֹֽא־נִסָּה֒ וַ/יֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־שָׁא֗וּל לֹ֥א אוּכַ֛ל לָ/לֶ֥כֶת בָּ/אֵ֖לֶּה כִּ֣י לֹ֣א נִסִּ֑יתִי וַ/יְסִרֵ֥/ם דָּוִ֖ד מֵ/עָלָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י
"כי לא נסה" - (תרגום) ארי לא אליף
"כי לא נסיתי" - (תרגום) ארי לית בהון נסא אין שבחו של נס בכך לשון אחר ויואל ללכת רצה ללכת ולנסות וכאשר ראה שהיו כבדים עליו הסירםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי לא נסה" - אלא שלא נסה רצה לומר לא בחן מעולם ללכת בכלי מלחמה ולזה אמר לא אוכל וגו'
"ויואל ללכת" - רצה ללכת בכלי מלחמה
מצודת ציון
"ויאל" - ורצה כמו (שמות ב כא)ויאל משה
"כי לא נסה" - אלא לא נסה והוא מלשון נסיון ובחינה
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז לט.
|
וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו. |
| -- שמואל א יז, לט |
לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו
כבר כאשר דוד הסביר לשאול שהוא ינצח את גוליית כי: "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶּךָ" (שמואל א יז לו), דוד ידע שהוא ישתמש בקלע וחלוק נחל לפגוע בגוליית, כי כך הוא ניצח את הדב והארי, והוא ידע שהמדים יפריעו לו לנוע במהירות ולפגוע במטרה כפי שהוא היה רגיל.
לדוד לא היתה ברירה. שאול הלביש "אֶת דָּוִד מַדָּיו, וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן"(שמואל א יז לח). דוד היה חייב למדוד ולא היה יכול לסרב לנסות את המתנה המפוארת הזאת.
קשה לדעת אם שאול התכוון שדוד יראה כמוהו, וכך העם יחשוב ששאול הרג את גוליית.
וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה
דוד הסתיר משאול ואנשיו איך הוא מתכונן להכות בגוליית. אולי הוא חשש ששאול לא יסכים, כי זה לא היה מאבק הוגן וצודק, כאשר צד אחד בא עם חרב והשני עם קלע הפוגע ממרחק רב.
לבטח דוד לא רצה את הכלים שיגבילו את יכולתו לנוע, לרוץ ולהשתמש בקלע כפי שהוא היה רגיל.
אולי דוד באמת ניסה וראה שזה בלתי אפשרי, אבל סביר שהוא עשה הצגה מעולה ואפילו לא היה יכול ללכת. לבטח דוד לא רצה להראות כשאול והעם יחשוב ששאול ניצח את גוליית, לכן דוד לקח את הראש של גוליית איתו כהוכחה.
לאחר שדוד לבש את המדים ראו שזה לא מתאים ושאול היה מוכרח לוותר. שאול עזב את דוד בלי לשאול לשם אביו, ודוד המשיך בהכנות לקרב בלעדיו, וכך לא ברור אם שאול ידע כיצד דוד מתכונן להכות בגוליית.
בכל אופן דוד ניסה את השריון. דוד הבין שגם גוליית סובל כמוהו מהשריון הכבד שלו, וזה ימנע מגוליית לנוע במהירות, כי משקל שריונו היה "חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת". חוזקו של גוליית אינו חשוב, כי אמנם הוא היה גדול אבל גם השריון היה גדול, כך שדוד הבין מה יקרה לגוליית כאשר חלוק נחל בגודל כדור בסיס או טניס, הנע במהירות של כ 150 קמ"ש יפגע בו.[1]
לאחר הנסיון הזה דוד ידע שבמידה וגוליית יאבד שווי משקל ויפול ארצה הוא ישאר חסר אונים ללא יכולת לקום ללא עזרה, וזה יהיה הזמן לאחוז בזקנו ולערוף את ראשו, אם הוא חי או מת.
וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו
דוד הסיר את השריון והכובע ואולי גם את המדים, ללא בקשת רשות משאול.
למעשה אם שאול היה חושב מה קרה כאן הוא היה רואה שדוד בנימוס צחק עליו ועשה בו כרצונו, וכך ימשך המאבק בינהם גם בעתיד.
המאבק בין דוד לגוליית היה מאבק קל, בין אדם לצב, והמאבק לקח מספר שניות.
המאבק האמיתי למעשה רק התחיל ברגע זה - בין שאול המלך ורועה צאן עני - רצונו של מי ינצח. המאבק הזה לקח מספר רב של שנים, ובסופו, רוב משפחת שאול הושמדה ורק שארית של בני יהונתן שרדה, ואולי מהם בא מרדכי היהודי שהציל את עמנו מטמיעה פעם נוספת.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ זאת המהירות ששחקני Base Ball וטניס מעיפים כדורים ללא שימוש ברצועת הקלע.
דפים בקטגוריה "שמואל א יז לט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.