קטגוריה:משלי ח ב

עריכה

• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ואמרו בספר יצירה: "רוח מרוח חקק וחצב עשרים ושתיים אותיות יסוד" כו'. וזהו "פליאות".

וזהו מה שאמרו בזוהר פרשת שלח לך (הרב משה פיליפ העיר: צריך להיות בלק רג:) "רישא וגזעא ושבילא".

וזהו שנאמר כאן "בית נתיבות ניצבה". כמו שאמרו בתיקונים (תיקוני זוהר ה#דף יט): "קוטרא בגולמא נעיץ בעיזקא נקודא בהיכלא ולא איתגליא חכמה אלא בביתה".

ואמרו שם (תיקוני זוהר ג): "בראשית - בראש בית".

וכן אמר כאן "בראש... בית...".

וכמו שנאמר (ישעיהו מג טז): "הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה", וכן כאן אמר "עלי דרך, בית נתיבות ניצבה".

וזה שאמרו "ל"ב נתיבות", שהם כפולין, וכן למטה ה"שערים" גם כן כפולים: "ליד שערים" כו' "מבוא פתחים" כו'.

והעניין, כמו שכתוב בספר יצירה (ספר יצירה א א): "הבן בחכמה" כו'.

והעניין, שכל אחד כוללו למטה, לכן כל אחד כלול משלושה, וזה סוד הדעת במקום הכתר.

ושלושת החכמות הן:

• א' החכמה הידועה לכל, כמו יום שהכל יודעים צרכו.
• ב' היא חכמה נסתרת ואינה גלויה אלא לחכמים, כמו הלילה, שלפי הנראה אין בו צורך, אך מי שיש בו מוח בקדקדו הוא מבין צרכו.
• ג' החכמה הנעלמת מעין כל חי, כמו שאמר למשה (מנחות כט:): "כך עלה במחשבה לפניי".

וכן אמר למטה, (משלי ט א): "חכמות בנתה ביתה":

• חכמות הוא "בראש מרומים עלי דרך",
• בנתה ביתה הוא החכמה הג', שנאמר עליה (משלי כד ג): "בחכמה ייבנה בית", והוא מה שאמר כאן "בית נתיבות ניצבה".

וכן למטה, בבינה, אמר ג' בינות, כמו שנאמר (משלי ב ג): "כי אם לבינה תקרא", ונאמר (משלי כ ה): "ואיש תבונה ידלנה". וכשנכללים באחד, נקראים כולם על-שם הבינה, כמו שנאמר (ישעיהו כז יא): "כי לא עם בינות הוא".