<< · מ"ג משלי · ח · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּרֹאשׁ־מְרֹמִ֥ים עֲלֵי־דָ֑רֶךְ
  בֵּ֖ית נְתִיב֣וֹת נִצָּֽבָה׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וכדי שישמעו דבריה, הן עומדות "בראש מרומים עלי דרך" להשמיע דבריהם לעוברים ולשבים ולהישירם אל הדרך אשר ילכו בה, והמקום שאפשר שיקרא טעות לפי שיש בו "נתיבות" רבות היא "נצבה" שם להורות אי זה דרך ילכו בה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בית" - מקום. 

מצודת דוד

"בראש מרומים" - כאילו עומדת בראש ההרים הרמים להשמיע קולה למרחוק.

"עלי דרך" - נצבה אצל דרך מקום יתפרשו ממנו נתיבות רבות, ומצויים שם אנשים רבים עוברים ושבים.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בראש מרומים" - נגד מה שהזונה יוצאת מביתה לחוץ ולרחובות, מצייר שהחכמה יורדת ממרום. ותחילה תעמוד בראש מרומים, "עלי דרך" הגדול, שהדרך הוא דרך הרבים, ואחר-כך "בית נתיבות ניצבה", תתייצב בית נתיבות הקטנים שהולכים בה יחידים איש איש לבדו אל העיר, ומשם תעמוד.

ביאור המילות

"דרך, נתיבות" - למעלה (א טו).
 

הגאון מווילנה

לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בראש מרומים עלי דרך, בית נתיבות ניצבה" - הן שלושה דרגין של החכמה, כמו שכתוב בריש ספר יצירה: "ל"ב נתיבות פליאות חכמה". "פליאות" - סוד הפלא.

ואמרו בספר יצירה: "רוח מרוח חקק וחצב עשרים ושתיים אותיות יסוד" כו'. וזהו "פליאות".

וזהו מה שאמרו בזוהר פרשת שלח לך (הרב משה פיליפ העיר: צריך להיות בלק רג:) "רישא וגזעא ושבילא".

וזהו שנאמר כאן "בית נתיבות ניצבה". כמו שאמרו בתיקונים (תיקוני זוהר ה#דף יט): "קוטרא בגולמא נעיץ בעיזקא נקודא בהיכלא ולא איתגליא חכמה אלא בביתה".

ואמרו שם (תיקוני זוהר ג): "בראשית - בראש בית".

וכן אמר כאן "בראש... בית...".

וכמו שנאמר (ישעיהו מג טז): "הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה", וכן כאן אמר "עלי דרך, בית נתיבות ניצבה".

וזה שאמרו "ל"ב נתיבות", שהם כפולין, וכן למטה ה"שערים" גם כן כפולים: "ליד שערים" כו' "מבוא פתחים" כו'.

והעניין, כמו שכתוב בספר יצירה (ספר יצירה א א): "הבן בחכמה" כו'.

והעניין, שכל אחד כוללו למטה, לכן כל אחד כלול משלושה, וזה סוד הדעת במקום הכתר.

ושלושת החכמות הן:

  • א' החכמה הידועה לכל, כמו יום שהכל יודעים צרכו.
  • ב' היא חכמה נסתרת ואינה גלויה אלא לחכמים, כמו הלילה, שלפי הנראה אין בו צורך, אך מי שיש בו מוח בקדקדו הוא מבין צרכו.
  • ג' החכמה הנעלמת מעין כל חי, כמו שאמר למשה (מנחות כט:): "כך עלה במחשבה לפניי".

וכן אמר למטה, (משלי ט א): "חכמות בנתה ביתה":

  • חכמות הוא "בראש מרומים עלי דרך",
  • בנתה ביתה הוא החכמה הג', שנאמר עליה (משלי כד ג): "בחכמה ייבנה בית", והוא מה שאמר כאן "בית נתיבות ניצבה".

וכן למטה, בבינה, אמר ג' בינות, כמו שנאמר (משלי ב ג): "כי אם לבינה תקרא", ונאמר (משלי כ ה): "ואיש תבונה ידלנה". וכשנכללים באחד, נקראים כולם על-שם הבינה, כמו שנאמר (ישעיהו כז יא): "כי לא עם בינות הוא".

<< · מ"ג משלי · ח · ב · >>