מצודות על משלי ח
<< · מצודות על משלי · ח · >>
פסוק א
מצודת דוד
"הלא חכמה תקרא" - ר"ל: מעלת החכמה הלא נכרת מפאת עצמה, וכאילו היא תאמר אמריה להמשך אחריה.פסוק ב
מצודת דוד
"בראש מרומים" - כאילו עומדת בראש ההרים הרמים להשמיע קולה למרחוק.
"עלי דרך" - נצבה אצל דרך מקום יתפרשו ממנו נתיבות רבות, ומצויים שם אנשים רבים עוברים ושבים.
מצודת ציון
"בית" - מקום.פסוק ג
מצודת דוד
"ליד שערים" - וסמוך הוא אל מקום השערים אשר לפתח הקריה.
"מבוא פתחים" - ר"ל: עשויים המה לבוא בפתחיה, כי השערים ההמה פתוחים ועומדים, ולזה רבים נכנסים ויוצאים בהם.
"תרונה" - שמה מכרזת החכמה את אמריה. וכל זה הוא ענין מליצה לומר: הלא שבחה ידוע וכאילו מכרזת בפרסום רב.
מצודת ציון
"ליד" - למקום.
"לפי קרת" - לפתח העיר.
"תרונה" - ענין הכרזה, כמו (משלי א): "בחוץ תרונה".פסוק ד
מצודת דוד
"אליכם" - ואלה אמריה: אליכם אישים וגו'.
מצודת ציון
"אישים" - אנשים.פסוק ה
מצודת דוד
"ערמה" - התחכמות ותחבולות להערים להסיר הפתיות.
"הבינו לב" - תנו בינה אל הלב.פסוק ו
מצודת דוד
"נגידים" - ר"ל דברים חשובים ונכבדים.
"ומפתח שפתי" - מה ששפתי פותחים לדבר המה דברים מישרים. וכפל הדבר במ"ש.
מצודת ציון
"נגידים" - שרים וחשובים.פסוק ז
מצודת דוד
"ותועבת וגו'" - דברי רשע מתעבות שפתי מלדברם.
מצודת ציון
"יהגה" - ידבר.פסוק ח
מצודת דוד
"בצדק כל אמרי פי" - נאמרים בצדק.
מצודת ציון
"נפתל" - עקמימות, כמו (תהלים יח): "ועם עקש תתפתל".פסוק ט
מצודת דוד
"למבין" - למי שיש לו בינה להבין אמריה.
מצודת ציון
"נכוחים" - ענין יושר, כמו (עמוס ג): "עשות נכוחה".פסוק י
מצודת דוד
"ואל כסף" - ר"ל: היו רוצים לקחת מוסר תוכחתי מלקחת את הכסף.
מצודת ציון
"מחרוץ" - מין זהב טוב.פסוק יא
מצודת דוד
"וכל חפצים" - כל הדברים שאדם חפץ ורוצה בהם לא ידמו אליה.פסוק יב
מצודת דוד
"שכנתי ערמה" - אני שוכן בערמה, ר"ל: אי אפשר לעשות תחבולות להערים להנצל מיד היצר הרע המסית בזולת חכמת התורה.
"ודעת" - אני ממציא להודיע מחשבות העוזרים על הצלה מיד היצר הרע המסית. וכפל הדבר במלות שונות.
מצודת ציון
"מזמות" - מחשבות.פסוק יג
מצודת דוד
"יראת ה'" - תוכן יראת ה' היא לשנוא את הרע, והם הגאות ודרכי עבירה והמהפך אמרי פיו ממחשבות לבו.
"שנאתי" - ר"ל את כל אלה שנאתי גם אני.
מצודת ציון
"גאה וגאון" - שניהם ענין גאוה.פסוק יד
מצודת דוד
"לי עצה" - בי ימצא עצה להנצל מיד היצר הרע המסית.
"ותושיה" - ר"ל: על ידי יותש כח היצר הרע.
"אני בינה" - אני הנותן בינה להלחם למולו.
"לי גבורה" - על ידי יתגבר עליו. וכפל הדבר פעמים הרבה כדרך המליצה ולחזוק הענין.
מצודת ציון
"ותושיה" - תשות הכח.פסוק טו
מצודת דוד
"בי מלכים ימלוכו" - על-ידי תתקיים מלכותם, אם יתנהגו במשפט התורה.
"יחוקקו צדק" - על-ידי יעשו חוקים צודקים וישרים.
מצודת ציון
"ורוזנים" - שרים.
"יחוקקו" - מלשון חוק וגזרה.פסוק טז
מצודת דוד
"בי שרים" - על-ידי תתקיים ממשלת השרים והנדיבים שבכל השופטים, כי כאשר ילכו בחוקות התורה תמשך ממשלתם.
מצודת ציון
"ישורו" - יעטו שררה וממשל.פסוק יז
מצודת דוד
"אוהבי אהב" - אוהב אני את האוהבים אותי.
"ומשחרי" - הדורשים להבין אמרי ימצאו בי טעמים הרבה.
מצודת ציון
"אהב" - כמו אאהב.פסוק יח
מצודת דוד
"אתי" - על-ידי ישיג עושר וכבוד.
"הון עתק וצדקה" - ישיג הון חזק רב, ובצדקה תנתן לו מה', כי לא יקופח שכר תורתו לעולם הבא בעבור ההון שהשיג.
מצודת ציון
"עתק" - חוזק, כמו (תהלים צד): "יביעו ידברו עתק".פסוק יט
מצודת דוד
"פריי" - מתן שכר התורה.
"ותבואתי" - מוסב על מלת טוב, לומר: ותבואתי טוב מכסף נבחר ומעולה. וכפל הדבר במילים שונות.פסוק כ
מצודת דוד
"אהלך" - אני מוליך את האדם בדרך צדקה וגו'.פסוק כא
מצודת דוד
"יש" - ר"ל: יש אתי טובה הרבה להנחיל את אוהבי, ואמלא את אוצרותיהם מן הטובה.פסוק כב
מצודת דוד
"ה' קנני" - ברא אותי להיות קנויה לו, וכן (בראשית יד): "קונה שמים".
"ראשית דרכו" - בתחילת הבריאה.
"קדם" - קודם מעשיו.
"מאז" - מכבר, ר"ל מזמן רב.פסוק כג
מצודת דוד
"מעולם" - מימות עולם אני נסוכה ומושלת.
"מראש" - אני מן הראשונים, מהקודמים לבריאת הארץ. כי אמרו רז"ל: שבעה דברים קדמו לבריאת העולם, והתורה אחת מהם.
מצודת ציון
"נסכתי" - ענין ממשלה, כמו (יהושע יג): "נסיכי סיחון".פסוק כד
מצודת דוד
"באין תהומות" - בעוד לא היו תהומות נבראתי אני.
מצודת ציון
"חוללתי" - ענין בריאה, כמו (תהלים צ): "ותחולל ארץ".
"נכבדי מים" - ריבוי המים, כמו (במדבר כ): "בעם כבד".פסוק כה
מצודת דוד
"בטרם" - עד לא נטבעו ונקבעו ההרים בארץ, ולפני הגבעות נבראתי אני.
מצודת ציון
"הטבעו" - מלשון טביעה.פסוק כו
מצודת דוד
"עד לא" - מוסב על חוללתי, לומר: חוללתי עד לא עשה הארץ וחוצות והתחלת עפר האדמה המיושבת מבני אדם. וכפל הדבר כדרך המליצה.
מצודת ציון
"תבל" - כן נקראת הארץ המיושבת מבני אדם.פסוק כז
מצודת דוד
"בהכינו" - בעת הכינו את השמים הייתי שם אני, כלומר נבראתי קודם להן.
"בחוקו" - בעת חקק עגול הארץ לכסות על-פני התהום.
מצודת ציון
"בחוקו" - מלשון חקיקה.
"חוג" - הוא העיגול, הנעשה ע"י כלי ולה ב' ראשים, יעמיד ראש האחד במקום עמדו והשני יסבב סביבו ונעשה עיגול. וכן (ישעיהו מ): "היושב על חוג הארץ".פסוק כח
מצודת דוד
"באמצו" - בעת חיזק את השחקים אשר המה ממעל, ובעת חיזק את מעינות התהום.
מצודת ציון
"באמצו" - מלשון אומץ וחוזק.
"בעזוז" - מלשון עוז.פסוק כט
מצודת דוד
"בשומו" - בעת שם לים חוק וגבול, אשר מי הים לא יעברו פי ה' ללכת מהגבול ולהלאה.
"בחוקו" - בעת חקק יסודי הארץ. וכל זה מוסב על "שם אני" האמור במקרא שלפני פניו.פסוק ל
מצודת דוד
"ואהיה" - הייתי מגודלת אצלו, והייתי לו לשעשוע בכל יום, ובכל עת הייתי משחקת ומשמחת לפניו כבת האהובה לאביה.
מצודת ציון
"אמון" - ענין גידול הילד והתעסקות בו, כמו (ישעיהו מט): "והיו מלכים אומניך".
"שעשועים" - ענין התעסקות לשמוח.פסוק לא
מצודת דוד
"משחקת" - אני היא המשמחת אנשים בתבל ארצו ושעשועי היא עם בני אדם ר"ל המה שמחים בי ואני בהםפסוק לב
מצודת דוד
"ועתה בנים" - הואיל ואני חשובה כל-כך, מהראוי שתשמעו לי, ואשרי לאלו אשר ישמרו דרכי.פסוק לג
מצודת דוד
"שמעו" - בתחלה שימעו המוסר להיות יראת ה' על פניכם, ואחר-כך לימדו חכמה; ואז בודאי לא תבטלו את החכמה, הואיל ותקדים לה היראה.
מצודת ציון
"ואל תפרעו" - אל תבטלו, כמו (שמות ה): "תפריעו את העם".פסוק לד
מצודת דוד
"לשקוד" - למהר לבוא אל דלתותי בכל יום, ולשבת בקבע במזוזות פתחי, כדרך השומר היושב ומשמר בקבע.
מצודת ציון
"לשקוד" - ענין מהירות, כמו (ירמיהו א): "שוקד אני".פסוק לה
מצודת דוד
"ויפק" - ומוציא רצון מה', ר"ל ה' יהיה מרוצה לו.
מצודת ציון
"ויפק" - ויוציא, כמו (משלי ג): "יפיק תבונה".פסוק לו
מצודת דוד
"וחטאי" - אבל החוטא לי וממאס בי הוא בעצמו גוזל נפשו, כי מאבדה.
"כל משנאי וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.
<< · מצודות על משלי · ח · >>