ביאור:משלי ח ל

משלי ח ל: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם, מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת;"

תרגום מצודות: הייתי אמון (מגודלת) אצלו, והייתי לו לשעשוע (שמחה) בכל יום, ובכל עת הייתי משחקת ומשמחת לפניו כבת האהובה לאביה.

תרגום ויקיטקסט: "- בכל התקופה הזו של בריאת העולם, הוא נתן בי אֵמוּן והראה לי את כל מעשיו, הייתי אצלו כמו ילדה הגדלה אצל האוֹמֵן, הוא השתעשע עמי יום יום ושיחק עמי בכל עת -"

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח ל.

דקויות

מה זה אָמוֹן?

1. "אמון - ענין גידול הילד והתעסקות בו" (מצודת ציון, וכן רש"י, מלבי"ם), כמו (איכה ד ה): "הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע", (ישעיהו מט כג): "וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ"; החכמה נמשלת לילדה, וה' הוא האומן המגדל אותה; וכמו ילדה, היא גם משחקת ומשתעשעת אצלו, כמו (ירמיהו לא יט): "יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים". מטרת הפסוק היא להראות עד כמה ה' אוהב את החכמה - כמו את בתו היחידה האהובה (רמ"ד ואלי).

2. "הוא תדשא הארץ... ויטע ה' אלהים גן בעדן" (הגר"א), כמו (שיר השירים ז ב): "מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן": החכמה היא אמנית, והיא כביכול סייעה לה' לברוא את העולם היפה שאנחנו מכירים. "הייתי אצלו כבעל-מקצוע מומחה העוזר לו בבריאת תבל" (ר' אליהו שץ).

3. מלשון אֵמוּן, כמו (במדבר יב ז): "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא": החכמה היתה "סוכנת הבית" הנאמנה של ה', הוא מסר בידה בנאמנות את ניהול העולם.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/08-30