ביאור:משלי ח א

משלי ח א: "הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ;"

תרגום מצודות: מעלת החכמה הלא ניכרת מפאת עצמה, וכאילו היא תקרא (תאמר אמריה) להמשך אחריה -

תרגום ויקיטקסט: הלא בכל מקום אפשר לשמוע את החכמה קוראת, והתבונה משמיעה את קולה -

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח א.

דקויות

נתן קול = קרא בקול רם, כמו ב(בראשית מה ב): "וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה", (ירמיהו כב כ): "עֲלִי הַלְּבָנוֹן וְצַעֲקִי, וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ" ועוד הרבה (ובלשון ימינו: "נתן צעקה").

החכמה והתבונה לא מתביישות ולא מתנצלות, הן מפרסמות את המסרים שלהן כך שיגיעו לכל אוזן.

הקבלות

החכמה והתבונה קוראות לך, אבל גם את/ה צריך/ה לקרוא להן:

(משלי ב ג): "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ"*

(משלי ז ד): "אֱמֹר לַחָכְמָה 'אֲחֹתִי אָתְּ', וּ'מֹדָע' לַבִּינָה תִקְרָא"*

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/08-01