פתיחת התפריט הראשי

משלי ח לו: "וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ, כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת."

תרגום מצודות: - אבל החוטא לי וממאס בי הוא בעצמו גוזל נפשו, כי מאבדה; וכל משנאי אהבו מוות (כפל הדבר במילים שונות).

תרגום ויקיטקסט: "- ומי שמחטיא ומפספס אותי - חומס (משחית) את נפשו; והגרועים ביותר הם כל אלה שמשניאים (גורמים לאחרים לשנוא) אותי - הם ממש אוהבים ומביאים עליהם מוות."


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח לו.


דקויותעריכה

מה פירוש הביטוי אהבו מוות?עריכה

1. לפי רוב המפרשים, הכוונה: "כאילו אהבו מוות". מי שאינו לומד חכמה - פוגע בעצמו עד מוות.

2. וייתכן שהפסוק רומז ל"יצר המוות" בתורתו של פרויד - היצר הגורם לאדם לפגוע בעצמו או באחרים. והפסוק מלמד שאדם בעל יצר המוות הוא אדם שונא חכמה - אנשים בעלי נטיות התאבדות, אינם פועלים על-פי צו התבונה (חגי הופר).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/08-36