מ"ג יהושע ז טו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ואת כל אשר לו כי עבר את ברית יהוה וכי עשה נבלה בישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ כִּי עָבַר אֶת בְּרִית יְהוָה וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֙ הַנִּלְכָּ֣ד בַּחֵ֔רֶם יִשָּׂרֵ֣ף בָּאֵ֔שׁ אֹת֖וֹ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ כִּ֤י עָבַר֙ אֶת־בְּרִ֣ית יְהֹוָ֔ה וְכִֽי־עָשָׂ֥ה נְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
תרגום יונתן
רש"י
"אתו ואת כל אשר לו" - כדין המפורש למטה (להלן פסוק כה) אותו והבהמה בסקילה והזקף שהוא על באש מוכיח שהוא נפרד מאותו שכן מצינו מקראות שהטעם מחלקן כמו (דברים יא ל) אחרי דרך מבוא השמש שאחרי מופלג מדרך על ידי הטעם וכן פתרונו הנלכד בחרם ישרף באש הראוי לישרף כמו שמפרש למטה
"אותו ואת כל אשר לו" - כדין האמור למטה וזה מקרא קצר ודומה לו (שמואל ב ה ח) כל מכה יבוסי ויגע בצנור לא פירש מה יהיה לו ובדברי הימים (א יא ו) פירש והיה לראש אף כאן לא פירש מה יהיה באותו וכל אשר לו ולמטה פירשרלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הנלכד בחרם" - הנלכד לפני הארון בעבור שמעל בחרם
מצודת ציון
"נבלה" - דבר מגונה כמו (ישעיהו לב ו)נבלה ידברמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שמצד העברת החרם ראוים לשרפה, ובכ"ז הוא נסקל מצד שחלל שבת וחייב סקילה, כדין מי שחייב שתי מיתות שנדון בחמורה, ועי"כ סקלו גם שורו וחמורו בל יוקל מיתתם מבעליהן: