ביאור:יהושע ז טז

יהושע ז טז: "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיַּקְרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטָיו, וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט יְהוּדָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ז טז.


וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט יְהוּדָהעריכה

לפני ההתקפה על יריחו יהושע הודיע לעם, "וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם, פֶּן תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם, וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם, וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ" (ביאור:יהושע ו יח).
יהושע לא ווידא בצורה רצינית שהלוחמים לא מביאים חרם.
אלוהים הודיע ליהושע, "חָטָא יִשְׂרָאֵל, וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם, וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם, וְגַם גָּנְבוּ, וְגַם כִּחֲשׁוּ, וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם" (ביאור:יהושע ז יא). אלוהים משתמש בפועלים ברבים - ומציין מספר רב של עבירות שונות. ניתן להבין שהרבה מאוד אנשים מעלו בחרם. אולם אלוהים מסתפק באדם אחד לדוגמא ומורה ליהושע לעשות הגרלה: בשבטים, משפחות, בתים, וגברים.

אלוהים פקד על יהושע:

  1. אמור לעם: "הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר" (ביאור:יהושע ז יג).
  2. אמור לעם: "כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: 'חֵרֶם בְּקִרְבְּךָ יִשְׂרָאֵל, לֹא תוּכַל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ עַד הֲסִירְכֶם הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם" (ביאור:יהושע ז יג).
  3. אמור לעם: "וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם - יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, כִּי עָבַר אֶת בְּרִית יְהוָה, וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל" (ביאור:יהושע ז טו).

יהושע לא עשה דבר מהדברים האלה. הוא לא אמר להם להתקדש, הוא לא אמר להם שהם חטאו בחרם, הוא לא הודיע על העונש האיום שהמועל בחרם יקבל.

הדבר מאוד מפתיע שיהושע לא עושה את דברי אלוהים בקפדנות, ואלוהים לא מעניש אותו. אלוהים מרשה ליהושע לעשות כרצונו, להבדיל ממשה שהעונש על דבר קטן ולא ברור (במדבר כ ב-יג).

ייתכן שיהושע חשש:

  1. שהמועלים בחרם יברחו מהמחנה, וחלק גדול של הצבא והעם יברח ממנו.
  2. שכל החוטאים ישובו מדרכם הרעה, יביאו את החרם ולא ישאר את מי להעניש.
  3. שאם הוא ימשיך בהגרלה, קיימת אפשרות שהאדם שילכד לא מעל בכלל.
  4. שהעם יראה את גודל מספר החוטאים ויבין שכולם חוטאים, ואפשר להמשיך לחטוא.
  5. שהעם יסיר אל החרם מקרבו רק בגלל הפחד מהעונש הכבד, ולא מתוך כבוד לאלוהים ולו.
  6. בהיפוך ליונה, שחשש שאנשי נינווה יהפכו לאנשים הגונים, ולכן ניסה לברוח, יהושע החליט לא להודיע לעם כדי שהם לא ישבו מדרכם הרעה וייענשו.

ואפילו אלוהים אמר שהעונש יהיה רק לאיש שילכד ורכושו, כדברי אלוהים: "אֹתוֹ, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ" (ביאור:יהושע ז טו), ויהושע הגדיל את העונש והכה גם "אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו" (ביאור:יהושע ז כד). כמובן שאין לנו רשות לשפוט את יהושע לפי ערכים מודרנים, אולם מותר לשפוט אותו לפי מה שאלוהים קבע ומה שהוא עשה.

וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶרעריכה

יהושע מיהר לעשות את דברי אלוהים מיד בבוקר, לפני שהמועלים ידעו מה קורה ותהיה בריחה המונית של בני ישראל מהמחנה.
כך גם עשו:

ועוד מקרים רבים. אנשים חרוצים קמים מוקדם בבוקר מוכנים לעבודת הבורא.