ביאור:יהושע ז יב

יהושע ז יב: "וְלֹא יֻכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם, עֹרֶף יִפְנוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם כִּי הָיוּ לְחֵרֶם. לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת עִמָּכֶם, אִם לֹא תַשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ז יב.


לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת עִמָּכֶם, אִם לֹא תַשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶםעריכה

למרות שאלוהים לא אמר ליהושע לפני כיבוש יריחו, שכל העיר היא חרם, יהושע אמר לעם: "הָיְתָה הָעִיר חֵרֶם, הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה" (ביאור:יהושע ו יז), ועוד יהושע הזהיר: "וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם, פֶּן תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם, וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם, וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ" (ביאור:יהושע ו יח).

למרות כל זאת בני ישראל מעלו בחרם, ככתוב: "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" (ביאור:יהושע ז א), ואפילו שיהושע שאל את הלוחמים השבים מיריחו אם הם לקחו מהחרם לעצמם, הם "כִּחֲשׁוּ" (ביאור:יהושע ז יא). נראה שיהושע האמין להם ולא עשה חיפוש בחפציהם.

אלוהים לא הודיע ליהושע מה קרה, ונתן לבני ישראל לנחול תבוסה בעי, ככתוב: "וַיָּנֻסוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעָי" (ביאור:יהושע ז ד), רק כאשר יהושע בכה מצער, ואפילו הצטער שהביא את בני ישראל לארץ הנבחרת, אלוהים הסביר לו:

  • לא אתה תעזוב אותי, ותשוב לעבר הירדן המזרחית או למצרים.
  • אני אגיד לך מה אעשה לבני ישראל:
  1. "וְלֹא יֻכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם"
  2. "עֹרֶף יִפְנוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם"
  3. "לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת עִמָּכֶם" ולהביא לכם עזרה וברכה, כל עוד אתם נושאים את החטא.

עֹרֶף יִפְנוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶםעריכה

אלוהים מודיע לבני ישראל: אתם הפניתם עורף למצוותי, אני אפנה עורף לכם, ואתם תפנו עורף לאויביכם.
לא רק שאלוהים לא יעזור לבני ישראל בכל דבר שהם עושים, הוא יעזור לאויביהם ללמד את בני ישראל לקח עד שהם ילמדו וישבו לדרך אלוהים.

אִם לֹא תַשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶםעריכה

הברכה והקללה הם על תנאי - "אִם".

כאשר אלוהים הבטיח לאברהם הוא אמר: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם, לִבְרִית עוֹלָם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (ביאור:בראשית יז ז), אלוהים מיד הוסיף הגבלה והטיל חובות על זרעו של אברהם: "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם" (ביאור:בראשית יז ט), וזאת במשמעות: אם כל דור יקיים את הברית, אז אלוהים יקיים את הברית. ואם לא תקיימו תענשו.

אלוהים לא מאפשר לבני ישראל להיות ככל הגויים - הם חייבים לקיים את הברית, אחרת הם יסבלו. ואכן כך קרה: עשו הוצא מהברית, עשרת השבטים הוצאו, אולם הגרעין, שהמשיך להאמין באלוהים ולקיים את דבריו, שרד והצליח.

אלוהים מיד פותח דרך הצלה ליהושע לטהר את המחנה מהחטא.