ביאור:יהושע ז כו

יהושע ז כו: "וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיָּשָׁב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ. עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, עֵמֶק עָכוֹר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ז כו.


וַיָּשָׁב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹעריכה

וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּהעריכה

לאחר התבוסה בעי, יהושע חשש שהעם ינטוש את כיבוש הארץ, יסוג לעבר הירדן וישוב למצרים (ביאור:יהושע ז ז).

יהושע הוציא את כל כעסו על עכן, וכך הוא הזהיר את העם להשמע לו.

עכן קיבל עונש כפי שיריחו ואנשיה: אבני החומה נפלו עליהם, הרגו את כל אנשי העיר, שרפו את רכושם ואת המקנה שלהם, קללו את העיר להשאר בהריסותיה.
בנוסף עכן הוענש כפי שאנשי העי תקפו את הצבא שבא לקראתם, וידו, רגמו, סקלו אותם באבנים במורד ההר, וגרמו להם לברוח בבושה, בגלל שעכן מעל בחרם.

כל בני ישראל לא יכלו לזרוק אבנים על עכן פן הם יפגעו באנשים אחרים. אולם לאחר מותו ושרפתו, כל בני ישראל לקחו אבנים וסקלו את גוויתו ורכושו השרוף כדי להקים עליו גל אבנים. גל האבנים יצר כיסוי וחומת מגן כדי שחיות לא יאכלו את בשרו או יקחו את עצמותיו.

הגל גם נשאר לזכרון לבני ישראל שזה מה שיעשה לאדם שעובר על פקודות אלוהים כדבר מנהיג העם. יהושע העניק לעצמו כוח אדיר של כפיה, אולם לא נראה שמנהיג אחר השתמש בחוק הזה במלואו. כמובן היו מנהיגים רבים שהרגו מבני ישראל, אולם לא באכזריות כזאת.

וַיָּשָׁב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹעריכה

אלוהים לא אמר שהוא שב מחרון אפו.
כל מה שאנו רואים זה שאלוהים הנחה את יהושע איך לכבוש את העי בהצלחה, ומזה אפשר ללמוד שאלוהים חשב שהעניין של החרם ביריחו נגמר, למרות שבטוח שהיו עוד הרבה מאוד לוחמים שלקחו מהחרם.

עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, עֵמֶק עָכוֹרעריכה

לדעת חוקרים עֵמֶק עָכוֹר נמצא מצפון או מדרום ליריחו.
לא נראה שיש עמק מצפון או מדרום ליריחו בעמק הירדן שעולים אליו. לדעתי העמק נמצא בדרך בין יריחו לעי ממזרח לבית-אל, במעלה הדרך, ככתוב: "וַיַּעֲלוּ אֹתָם, עֵמֶק עָכוֹר" (ביאור:יהושע ז כד). בעמק הזה בני ישראל הוכו על ידי אנשי העי, כאשר אנשי האי רגמו וסקלו אותם בקלע מראשי ההרים, וגרמו להם להפנות עורף ולנוס.

עַד הַיּוֹם הַזֶּהעריכה

הגל נשאר "עַד הַיּוֹם הַזֶּה", וגם שם עֵמֶק עָכוֹר נשאר "עַד הַיּוֹם הַזֶּה" כמקום ידוע לבני ישראל.
יהושע גרם שבני ישראל יביאו הרבה אבנים גדולות, והקים גל גדול ויציב.
אנשים נזהרו לא להטמע בחטאו של עכן, ונמנעו מלהרוס את הגל או לקחת את אבניו לצרכיהם.

וכך הנביא הושע אמר, "”וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה" (הושע ב טז) - עמק עכור יהפך לפתח-תקוה, בהיפוך מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.