ביאור:יהושע ז כ

יהושע ז כ: "וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמַר: אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ז כ.


וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִיעריכה

אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵלעריכה

עכן עלה בגורל לפי שבטים, משפחות, בתים וגברים.
אין ספק שהיו הרבה אנשים שמעלו בחרם, כדברי אלוהים ברבים, למספר רב של חטאים: "חָטָא יִשְׂרָאֵל, וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם, וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם, וְגַם גָּנְבוּ, וְגַם כִּחֲשׁוּ, וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם" (ביאור:יהושע ז יא).

אולם עכן עלה בגורל ויהושע לחץ עליו, באהבה ובבקשה להתוודות לחטאיו, "בְּנִי ... וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ" (ביאור:יהושע ז יט).

עכן לא ידע על איזה חטא יהושע חוקר. הוא ידע שהוא לקח מהחרם, ואפילו ידע שזה היה אסור לכן הוא החביא את זה מתחת לאדמה, ככתוב: "וְהִנָּם טְמוּנִים בָּאָרֶץ בְּתוֹךְ הָאָהֳלִי" (ביאור:יהושע ז כא).

יהושע לחץ על עכן, ועכן חשב להתוודות לחטאים אחרים. אדם בחייו חטא הרבה דברים, והזכרון יושב על מצפונו לכל חייו. עכן הסכים שהוא חטא לאלוהי ישראל.

וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִיעריכה

עכן התחיל ברשימה ארוכה של חטאים מאז ילדותו.
הוא התוודה והתוודה לכל מיני דברים, אבל לא הגיע לחרם.

סביר שבזמן מסוים יהושע איבד את סבלנותו,

  • ייתכן שיהושע שאל בפרוש: 'האם לקחת מהחרם של יריחו?'
  • ייתכן שיהושע קבע, 'אלוהים הודיע לנו שלקחת מהחרם של יריחו!'
  • ייתכן שיהושע רימה ואמר: 'יש לי עדים שראו אותך לוקח ומסתיר!'

בשלב הזה עכן רואה שהוא נלכד. יהושע לא יאמין לדבריו וישלח אנשים לחפש באוהל שלו והם ימצאו את השלל הטמון.

עכן היה יכול לדרוש הגרלה חוזרת, אולם אם הוא חשב שהלשינו עליו אז אין לו צורך לפקק בהגרלה של אלוהים, ולזלזל בכבודו של אלוהים.

עכן החליט להודות באשמתו בתקוה שיהושע ירחם עליו ויתן לו עונש קל. עכן לא רצה להוסיף 'שקר במשפט' לעבירות שלו.
סביר שאם עכן היה יודע מה יהושע מתכנן בשבילו - לרגום, לשרוף, ולסקול אותו לעייני כל בניו ובנותיו או אותו ביחד איתם, וכך למחוק את שמו מבני ישראל, לדראון עולם - כדי ללמד את כל בני ישראל לבצע את פקודותיו במלואם, וזה שהוא מנסה לרצות את יהושע לא יעזור לו בכלל, אז הוא היה שותק, ואולי היה טוען שאדם אחר הסתיר את זה באוהל שלו והוא לא ידע. עכן בתמימותו הודה באשמת המעילה בחרם, וסבל עונש איום ונורא, כדי שכולם יראו ויראו. למעשה אנו מוצאים במשנה את סיפור 'תנורו של עכנאי (עכן)' (תלמוד בבלי בבא מציעא נט, ב) וניתן להבין שלא כל משפחת עכן נעלמה.