מצודות על יהושע ז
<< · מצודות על יהושע · ז · >>
פסוק א (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וימעלו וגו'" - על שלא שמרו זה את זה מעלה עליהם הכתוב כאלו כולם מעלו
מצודת ציון
"וימעלו" - ענין חטא ופשעפסוק ב (כל הפסוק)
מצודת ציון
"עם בית און" - סמוך לבית און כמו (בראשית כה יא)עם באר לחי ראיפסוק ג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אל יעל" - רצה לומר אין צורך בכולם
מצודת ציון
"תיגע" - מלשון יגיעהפסוק ד (כל הפסוק)
מצודת ציון
"לפני" - מלפניפסוק ה (כל הפסוק)
מצודת ציון
"השברים" - שם המקום נקרא על שם המאורע על כי נשברו שם
"במורד" - במקום הירידה מההרפסוק ז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ולו הואלנו" - הלואי והיינו רוצים מאז לשבת בעבר הירדן המזרחי ולא לעבור את הירדן ולא היה באה עלינו הצרה הזאת
מצודת ציון
"אהה" - ענין לשון צעקה ויללה כמו (מלכים ב ו ה)אהה אדוני
"ולו" - הלואי וכן (במדבר יד ב)לו מתנו
"הואלנו" - ענין רצון כמו (שופטים יט ו)הואל נא וליןפסוק ח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"מה אומר" - אחר שהרגיש בעצמו שהרבה אמרים מול מעשה ה' חזר ואמר מה אומר אם לא כדבר הזה הואיל וישראל הפך עורף בנוסם ואצעק מכאב לב
מצודת ציון
"בי" - ענין לשון בקשה כמו (בראשית מד יח)בי אדוניפסוק ט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וישמעו" - אשר האויב ירדפם
"ומה תעשה לשמך" - לבל יחולל באמרם מבלי יכולת ה' נאבדופסוק י (כל הפסוק)
מצודת דוד
"למה זה וגו'" - רצה לומר אין צורך בתפלה כי אם לבער עובר החרםפסוק יא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וגם שמו בכליהם" - רצה לומר לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב (משלי ו ל) אבל המה גם שמו בכליהם להיות שמור לאוצר לא להוציא לשבור רעבון נפש ואם כן מעשה הנבלה ההיא כפולה ומוכפלת
"וגם כחשו" - הן לא יבוזו לגנב אם ישוב וניחם ומודה בה ומחזירה אבל המה גם כחשו
"וגם גנבו" - אלו לקחו לעין כל היו על כל פנים משוים כבוד המקום לכבוד בשר ודם אבל המה גנבו להשמר מבני אדם ומה' לא יראו
"וגם לקחו" - רצה לומר אף העובר אחת משאר מצות ה' ענש יענש והמה גם לקחו מחרמי גבוה חלק ה'
"וגם עברו את בריתי" - בא להגדיל מעשה הנבלה ההיא לומר הלא אף אם יחטא איש לאיש לא ינקה והמה אף כי לא חששו ועברו בריתי שעברו על החרם שהיא כשבועה
"חטא ישראל" - אף שהאיש אחד חטא מכל מקום על שלא שמרו זה את זה מעלה עליהם הכתוב כאלו כולם חטאו
מצודת ציון
"בריתי" - ענינו בכל מקום דבר המתקיים וגם שבועה הוא דבר המתקיים וחרם השבועה
"שמו" - נתנופסוק יב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"החרם" - העובר החרם
"כי היו לחרם" - רצה לומר היו מסייעים לעובר החרם במה שהעלימו עין ולא שמרו זה את זהפסוק יג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"התקדשו" - לחלוף לפני הארון לדעת בשל מי הרעה הזאת
מצודת ציון
"קדש" - הזמן כמו (יואל ד ט)קדשו מלחמהפסוק יד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"יקרב למשפחות" - אחר יזיזו ממקומם יקרבו שוב למשפחות
"לבתים" - כי המשפחה תחולק עוד לבתי אבות
"לגברים" - לאנשים יחידים
"ילכדנו ה'" - להיות נלכד לפני הארון לבל יוכל לזוז ממקומו לפי שעה
"לשבטיכם" - כל שבט לבד
"ונקרבתם" - מול הארוןפסוק טו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"הנלכד בחרם" - הנלכד לפני הארון בעבור שמעל בחרם
מצודת ציון
"נבלה" - דבר מגונה כמו (ישעיהו לב ו)נבלה ידברפסוק יז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וילכד זבדי" - הוא היה הראש לבית האב
"משפחת יהודה" - גם השבט נקרא משפחה
"לגברים" - איש איש ראש לבית אבפסוק יח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"לגברים" - לאנשים יחידיםפסוק יט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ותן לו תודה" - תן הודאה שאמת הדבר שמעלת בחרם
"מה עשית" - רצה לומר מה הם הדברים אשר לקחת מן החרם
"כבוד לה'" - כי כאשר יראו שבדין נלכדת יהיה כבוד לה'
מצודת ציון
"תודה" - הודאה
"תכחד" - ענינו העלמה כמו (איוב טו יח)ולא כחדופסוק כ (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וכזאת עשיתי" - אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין מב ב) שאמר עשיתי עוד וכדומה לזה במלחמת הכנעני ובמלחמת מדין כי גם במלחמת הכנעני נאמר (במדבר כא ב) והחרמתי את עריהם ובמדין גם כן נתנו הזהב קדש לה'
מצודת ציון
"אמנה" - באמתפסוק כא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"תחתיה" - תחת האדרת
"והנם" - האדרת ולשון הזהב
מצודת ציון
"אדרת" - טלית חשובה והוא מלשון אדיר
"שנער" - עשוי בשנער והוא בבל
"ולשון" - רצה לומר ארוכה ומשוכה כלשוןפסוק כב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וירוצו" - לבל יקחום קרובי עכן לכסות על קלונןפסוק כג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויצקם" - רצה לומר פזרם לפני הארון למען יראו הכל שאמת הדבר
מצודת ציון
"ויציקם" - מלשון יציקה ושפיכהפסוק כד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויעלו" - עם כי הלכו לעמק אמר ויעלו כי טרם בואם להעמק עלו דרך הר אל העמק הנקרא עמק עכור על שם המאורע
"עמו" - הלכו עם יהושועפסוק כה (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וישרפו אותם" - האדרת והלשון והאהל וגו'
"ויסקלו אותם" - בניו ובנותיו ושורו וגו' (ויתכן לפי שבניו ובנותיו ידעו מזה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין מד א) ולא גלו הדבר לכן נסקלו גם הם אולם רבותינו זכרונם לברכה (שם) לא אמרו כן)
"מה עכרתנו" - רצה לומר מה מאוד עכרתנו ולזה יעכרך ה'