ביאור:יהושע ז ב
יהושע ז ב: "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֲנָשִׁים מִירִיחוֹ, הָעַי אֲשֶׁר עִם-בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ. וַיַּעֲלוּ הָאֲנָשִׁים, וַיְרַגְּלוּ אֶת הָעָי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ז ב.
עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ עריכה
וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֲנָשִׁים מִירִיחוֹ עריכה
לאחר כיבוש יריחו הדרך לרום ההר היתה פתוחה.
עמי כנען היו יכולים להציב שמירה על העליה, אולם נראה שהם זילזלו בבני ישראל, או שמרוב פחד לא העיזו לעשות דבר.
הָעַי אֲשֶׁר עִם בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל עריכה
העי היא עיר ששכנה על הדרך בין יריחו לבית אל, בצד המזרחי של בית-אל.
נראה שהעיר ישבה על הדרך הראשית, בראש גבעה, ויהושע לא רצה להשאיר אותה בעורפו כאשר הוא יתקדם לכיוון הערים הראשיות של כנען.
עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ עריכה
למרות שאלוהים אמר ליהושע: "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (ביאור:יהושע א ה), וגם אמר: "רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ, אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ, גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל" (ביאור:יהושע ו ב), אלוהים לא אמר שהוא יתן את הארץ לבני ישראל בלי שהם יעשו דבר. חובת הכיבוש מוטלת על יהושע ובני ישראל. לכן אלוהים אמר וחזר שלוש פעמים על דבריו ליהושע: "הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת" (ביאור:יהושע א ט).
- יהושע הבין שהחובה מוטלת עליו להוביל את העם לנצחונות, והוא חייב להתכונן לפני כל מלחמה, ללמוד את השטח ואת האנשים.
בעבר הוא יצא כמרגל לארץ המובטחת, והמרגלים הוציאו את דבר הארץ. לפני חציית הירדן בחרבה הוא ריגל את יריחו ואת התנהגות מלכי כנען. עכשו הוא שולח מרגלים לבדוק את מצב הדרך לראש ההר. יהושע לא אמר לרגל את העיר העי, אלא רק "עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ". המרגלים חשבו שתפקידם לרגל את העי בלבד, ולאחר כיבוש העי הם ימשיכו לרגל לשאר הערים.
למעשה לאחר כיבוש העי, לא נאמר שיהושע שלח מרגלים נוספים, אלא הצבא התקדם לפי הצורך, ונלחם בעומדים נגדו.
נראה שבני ישראל הכירו את הארץ. הם ידעו את שמות הערים והדרכים.
כאשר יהושע שלח את המרגלים הוא היה צריך לדעת את האומץ והיכולת הצבאית של האנשים. יהושע לא אמר את זה ולכן המרגלים לא בדקו את התעוזה והתקיפות של אנשי כנען, ונכונותם למות למען ארצם. אלוהים רצה שאנשי כנען יפחדו להלחם, ויברחו חזרה לארצות מהם הם באו להתנחל בכנען. המרגלים לא עשו זאת, והם רק הסתכלו על גודל העיר ומספר הלוחמים בה.
למרות שלא כתוב, נראה שאנשי העי, כמו אנשי שבט בנימין (שופטים כ טז), השתמשו באבני קלע מראש הגבעה, ובני ישראל לא היו מסוגלים להלחם בהם, ונסוגו. המרגלים אשמים בכשלון הזה. ואכן כאשר בני ישראל נלחמו באנשי בנימין בגבעה, הם השתמשו באותה תוכנית כדי לנצח את אנשי בנימין כשם שיהושע עשה בעי.