רש"י על יהושע ז
<< · רש"י על יהושע · ז · >>
פסוק ב
"עם בית און" - אצל בית און
"מקדם לבית אל" - ממזרח לבית אלפסוק ה
פסוק ז
פסוק ט
פסוק י
פסוק יד
"לבתים" - יש במשפחה אחת הרבה בתי אבות
"לגברים" - לראשי גולגולת כל אנשי הבית יבאו לגורלפסוק טו
"ישרף באש" - האהל והמטלטלין
"אתו ואת כל אשר לו" - כדין המפורש למטה (להלן פסוק כה) אותו והבהמה בסקילה והזקף שהוא על באש מוכיח שהוא נפרד מאותו שכן מצינו מקראות שהטעם מחלקן כמו (דברים יא ל) אחרי דרך מבוא השמש שאחרי מופלג מדרך על ידי הטעם וכן פתרונו הנלכד בחרם ישרף באש הראוי לישרף כמו שמפרש למטה
"אותו ואת כל אשר לו" - כדין האמור למטה וזה מקרא קצר ודומה לו (שמואל ב ה ח) כל מכה יבוסי ויגע בצנור לא פירש מה יהיה לו ובדברי הימים (א יא ו) פירש והיה לראש אף כאן לא פירש מה יהיה באותו וכל אשר לו ולמטה פירשפסוק טז
פסוק יז
פסוק יט
פסוק כ
"ויען עכן" - ראה בני יהודה נאספים למלחמה אמר מוטב שאמות אני לבדי ואל יהרגו כמה אלפים מישראל
"וכזאת וכזאת עשיתי" - גם בחרמים אחרים בימי משה שנאמר (במדבר כא ב) והחרמתי את עריהםפסוק כא
"וארא בשלל" - התבוננתי במה שכתוב בתורה (דברים כ יד) ואכלת את שלל וגו'
"אדרת שנער" - תרגומו איצטלא (דמילתא) בבלי שכל מלך שלא קנה לו פלטרין בארץ ישראל לא נתקררה דעתו במלכותו שנאמר (ירמיהוו ג יט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים והיה למלך בבל פלטרין ביריחו וכשהיה בא לכאן לובש אותםפסוק כב
פסוק כג
פסוק כד
"ואת בניו וגו' וכל ישראל" - לראות ברדויו ויוסרו מלעשות כמוהו
"ואת שורו ואת חמורו" - לאבדם כמה שנאמר (לעיל פסוק טו) והיה הנלכד בחרם ישרף באש אותו וכל אשר לופסוק כה
"וירגמו אותו אבן" - שחלל את השבת
"וישרפו אותם" - האהל והמטלטלין
"ויסקלו אותם" - השור והבהמה
<< · רש"י על יהושע · ז · >>