קטגוריה:בראשית כט ו

יעקב שאל: "הֲשָׁלוֹם לוֹ" – והרועים ענו ביחד, במילה אחת: "שָׁלוֹם" - אמנות התשובה הקצרה. כוונת השאלה "הֲשָׁלוֹם לוֹ" אינה ברורה:

• האם הוא חולה?
• האם הוא עשיר ומצליח?
• האם משפחתו בריאה וחזקה?
• האם הוא מכובד בעיר ואין לו שונאים וצרים?
• האם יש לו בת לא נשואה? זאת למעשה היתה שאלתו של יעקב.

גם יוסף שאל את אחיו אודות אביו במטרה לדעת מה מצב בריאותו של אביו: "וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, הַעוֹדֶנּוּ חָי" (ביאור:בראשית מג כז).

המילה "רָחֵל" - שורש 'רחל' - פרושה: כבשה בוגרת (מילוג), ככתוב: "זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ, וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי" (ביאור:בראשית לא לח).
לבן העניק לבתו היקרה מילה שמביעה אהבה לעיקר רכושו - צאן ומקנה. אופיה של רחל לא היה כשל כבשה תמימה ומבויתת. היא היתה יותר תקיפה ואמיצה לעמוד ולדרוש מבעלה (ביאור:בראשית ל א).

לא ברור אם ההצהרה 'שרחל באה עם הצאן' היא המשך דברי הרועים ליעקב. אם כך הדבר, הרי שלפחות רועה אחד פטפט יותר מהראוי. אחרת, מדובר בהצהרה של עורך המקרא, ואז יעקב לא שמע את זה.

סביר שרועה פטפטן אמר לו את זה, משום שבהמשך, ללא אמירה נוספת, יעקב ניגש לנערה ומנשק אותה, ככתוב: "כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל, בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ, ויִַּגַּשׁ יַעֲקֹב ... ויַַּשְׁקְ אֶת צֹאן ... ויִַּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל" (ביאור:בראשית כט יא). מה לומדים מזה שרחל עבדה כרועת צאן?

• רחל אינה נסיכה עשירה שנשארת בביתה מוגנת מזרים.
• רחל חשופה לרועים, ועובדת יחד איתם.
• הרועים לא מעיזים לפגוע בה או לסכן את בטחונה.
• רחל לא מפחדת להסתובב לבד בשדות עם הצאן שברשותה.^[1]
• רחל עוסקת ברעיית צאן ולכן לא תתנגד להתחתן עם רועה צאן למרות הריח הרע של הצאן.
• הרועים הכירו את שמה ואת משפחתה.
• הרועים זיהו אותה מרחוק. כנראה שהם חיכו רק לה כדי להשקות את הצאן, וכך הם ידעו שהעדר שבא הוא העדר של רחל ולא של רועה אחר או רועה אחרת.
• ייתכן שהרועה שדיבר נטה אחרי רחל היפה והתעניין בה.
• לבן אינו עשיר עד כדי כך שאין לו צורך להעסיק את בתו כרועה.^[2]
• לבן הכריח את בתו ללמוד מקצוע ולהיות אחראית למעשיה "כִּי רֹעָה הִוא" (ביאור:בראשית כט ט). כלומר, אין אוכל חינם בבית לבן. אצל לבן בני הבית מקבלים חינוך – זו הסיבה שבגללה רבקה שלחה את יעקב ללבן.
• אפילו אם השדה, הבאר, הרועים והצאן שייכים כולם ללבן, רחל חייבת גם היא לעבוד, כשם שרבקה הייתה אחראית על הבאת מים לביתה: "ותֵַּרֶד הָעַיְנָה ותְַּמַלֵּא כַדָּהּ ותַָּעַל" (ביאור:בראשית כד טז).
• ייתכן שרחל היתה האחראית על הבאר והעדרים, וכנציגה של אביה, היא באה לפקח על הבאר כדי שהשקיית הצאן תתבצע בצורה מסודרת.

יעקב הבין שיצחק אביו חשב שהוא לא יהיה מסוגל למצוא אישה כי יעקב היה קטן וזעיר (לכן נתנו לפג שם: יה' עקב/שמור, והוא יצא בלידת יד בלי בעיות, ולבש את בגדי הנערות של אחיו, וקראו לו 'קטן'). יצחק רצה למנות את עשו לאדון ליעקב כדי לשמור, להגן ולפרנס את יעקב.

כדי שיעקב יצליח לקבל אישה, יצחק שלח אותו ללבן, בתקווה שלבן יכפה על בת להיות אשתו של יעקב, כדי להשתתף בברכת אלוהים לאברהם וזרעו.

יעקב הבין זאת וכוונתו היתה להראות למשפחתו שהוא מסוגל למצוא אישה בכוחות עצמו. הוא ישא אישה הכי יפה בעולם.

אלוהים הבין את רצונו של יעקב, וכדי לכפות על יעקב להשאר זמן רב בחרן, ללמוד ולהתפתח, להתעשר ולשוב עם משפחה גדולה וחזקה, הוא הראה לו נערה שהיתה: "יְפַת תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה" (ביאור:בראשית כט יז).
התאור הזה יותר מפואר משרי שהיתה רק: "יְפַת מַרְאֶה" (ביאור:בראשית יב יא), ורבקה: "טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" (ביאור:בראשית כד טז), ואסתר: "יְפַת תֹּאַר, וְטוֹבַת מַרְאֶה" (ביאור:אסתר ב ז).