קטגוריה:אסתר ט יט
על כן היהודים
הפרוזים [הפרזים] הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עַל כֵּן הַיְּהוּדִים
הפרוזים [הַפְּרָזִים] הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הפרוזים הַפְּרָזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וּמִשְׁלֹ֥חַ מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עַל־כֵּ֞ן הַ/יְּהוּדִ֣ים ה/פרוזים [הַ/פְּרָזִ֗ים] הַ/יֹּשְׁבִים֮ בְּ/עָרֵ֣י הַ/פְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְ/חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּ/מִשְׁתֶּ֖ה וְ/י֣וֹם ט֑וֹב וּ/מִשְׁל֥וֹחַ מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְ/רֵעֵֽ/הוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום שני
• לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק •
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּמִשְׁלֹחַ – שֵׁם דָּבָר; "וּמִשְׁלֹחַ" כְּמוֹ "מִשְׁמָר" (נחמיה יב,כד), "מִשְׁמָע" (ישעיהו יא,ג). לְפִיכָךְ הַשִּׁי"ן נְקוּדָה רָפִי.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- בפסוק הזה נראה שרק הפרזים קבלו עליהם לעשות משתה ושמחה ולא המוקפים ולמה,
- ולמה תחילה לא קבלו עליהם רק יום י"ד ומרדכי שלח שיעשו י"ד וט"ו.
- הם קבלו עליהם יו"ט ומרדכי לא גזר שיעשו יו"ט :
מדרש רבה
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט יט.
היהודים הפרוזים חגגו את פורים לפני מרדכי ואסתר
בימינו חג פורים כולל שני ימים - הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון חוגגות ב-15 באדר, ושאר המקומות חוגגים ב-14 באדר.
אולם במגילת אסתר מסופר על שלב מוקדם יותר:
אסתר ט יט: " "על כן היהודים הפרוזים, הישבים בערי הפרזות, עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו" "
פסוק זה נכתב עוד לפני שנאמר שמרדכי ואסתר קבעו את החג לדורות; מייד לאחר נס פורים החליטו היהודים הפרוזים (כלומר היהודים היושבים בערי הפרזות , היהודים הגרים בערים ללא חומה) לחגוג את חג פורים ב-14 באדר; הם עשו זאת מיוזמתם, ללא התערבות של מרדכי ואסתר (לפירושים נוספים ראו שלבים בקביעת חג הפורים ).
מדוע דווקא היהודים הפרוזים קבעו חג לפני שאר עם ישראל?
1. ייתכן שסכנת ההשמדה היתה גדולה יותר ליהודים שישבו בערי פרזות, ללא חומה שתגן עליהם, ולכן דווקא הם החליטו לקבוע חג לדורות: " "וכשציוה אחשוורוש להשמיד להרוג ולאבד, היו הפרזים והעיירות שאין להן חומה סביב בספק וסכנה גדולה... יותר מן המוקפין... לפי שהיה הנס גדול בפרזים והיה עליהם הסכנה יותר" " (חידושי רמב"ן על מגילה ב.) .
- אולם, על-פי המתואר במגילה, באותו זמן היהודים היו מפוזרים בכל מדינות המלך אחשורוש מהודו ועד כוש (ראו למשל אסתר ד ג: " "ובכל מדינה ומדינה, מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, אבל גדול ליהודים, וצום ובכי ומספד, שק ואפר יצע לרבים" " ) , ומן הסתם, בגלות לא היו ערים מוקפות חומה ליהודים בלבד, אלא ודאי רוב הערים המוקפות חומה היו מעורבות, ואם כך, הסכנה ליהודים בערים אלו הייתה דווקא גדולה יותר: " "מעתה, ישראל היושבים בעיירות המוקפות שבחוצה לארץ שלא היו יכולין לבטוח בחוזק החומה, שהרי אויביהם היו בתוכם עמהם - למה לא עשו מעצמם יום משתה ושמחה כמו שעשו הפרזים?" " (הר"ן על הרי"ף למגילה ב.) .
- אך ייתכן, שבערים המוקפות חומה היתה נוכחות חזקה יותר של השרים ופקידי הממשל הפרסי, שקיבלו הוראה להגן על היהודים (אסתר ט ג ועוד), ולכן הסכנה ליהודים שם אכן היתה קטנה יותר.
- ועוד: לפי פירוש זה, הפסוק בא לספר לנו על האופן שבו
- התחילו
- היהודים הפרוזים לחגוג את חג הפורים, ולכן היה ראוי לנסח אותו אחרת, למשל "ויעשו היהודים הפרוזים את יום ארבעה עשר... עד היום הזה"
- אך ייתכן שהמגילה נכתבה בתקופות שונות - פסוק יט נכתב בתקופה שרק היהודים הפרוזים חגגו את חג הפורים, כדי להסביר מדוע הם עושים זאת; ופסוקים 20 והלאה נכתבו מאוחר יותר
2. וייתכן שבערים המוקפות חומה, שבהן הצפיפות גדולה יותר, ולכל יהודי ישנם שכנים גויים שגרים לידו, חששו היהודים לחגוג את ניצחונם בגלוי, ולכן לא חגגו עד שמרדכי ואסתר חייבו אותם.
3. וייתכן שהפסוק הוא מקוצר, ולמעשה גם היהודים בערים המוקפות חומה קבעו לעצמם חג באופן ספונטני ב-15 באדר, וזה לא נכתב כי אפשר להבין את זה מתוך ההקשר, כמו שהסיקו בתלמוד בבלי, מגילה ב:, לגבי החג שאנו חוגגים היום. (נראה שכך פירש הר"ן על הרי"ף שם, וכנראה גם רוני גולדברג בדף קשר 694 : " "לפי הסברנו, המציאות והמנהג בקרב העם היו לחגוג יומיים" ") .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-02-21.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "אסתר ט יט"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.