פתיחת התפריט הראשי

אסתר ט כ: "וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט כ.


וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּהעריכה

וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִיםעריכה

מרדכי ערך והכין את מנהגי החג החדש ושלח לכל "מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים". מהכתוב נראה שזו היתה הצלחה: "קִיְּמוּ וקבל (וְקִבְּלוּ) הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה, כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם: בְּכָל שָׁנָה, וְשָׁנָה" (אסתר ט כז).

אולם בהמשך נאמר: "וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל, וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף: לְקַיֵּם, אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית" (ביאור:אסתר ט כט), כלומר כאשר המשנה למלך כתב, זה לא כל כך הצליח והמלכה בכבודה ובעצמה היתה צריכה לפקוד בשנית.

לא ברור אם אסתר הצליחה להשריש את החג בעם, עד שחכמי המשנה הכניסו את מגילת אסתר לתנ"ך וחתמו אותו, ופירסמו את חשיבות החג לדורות. והם קבעו שכשיבוא המשיח וכל החגים יתבטלו רק כיפורים ופורים ישארו, ככתוב: "אמרו חכמינו: כל המועדים עתידים להתבטל, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר: 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים' (ביאור:אסתר ט כח). אמר רבי אליעזר: אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר: 'והיתה זאת לכם לחֻקת עולם'... (ויקרא טז לד)"

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּהעריכה

את דברי המגילה שאנו קוראים?

או

את כל התורה? לחדש את דבריה? - ואלו הדברים "וְקִבֵּל, הַיְּהוּדִים, אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ, לַעֲשׂוֹת; וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי, אֲלֵיהֶם" (ביאור:אסתר ט כג).