פתיחת התפריט הראשי

אסתר ט כב: "כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט כב.


חלוקת רכוש השודדיםעריכה

וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ, אֶת יָדָםעריכה

רכוש השודדים היה מורכב משני חלקים:

  • רכוש חוקי של השודדים;
  • רכוש גנוב מהיהודים ואחרים.

כאשר היהודים הורשו "וּשְׁלָלָם, לָבוֹז" (ביאור:אסתר ח יא) הם למעשה הורשו לקחת את כל רכוש השודדים, אולם היהודים לא שלחו ידם בביזה, כלומר לא לקחו את רכושם החוקי של השודדים, אבל כן השיבו את הרכוש הגנוב. הרכוש הזה היה שלל שהעמלקים לקחו מהיהודים, והשבת גנבה אינה לקיחת ביזה.

כפקודת השם שרכוש העמלקים הוא חרם לאדוני, היהודים לא לקחו את הרכוש החוקי של השודדים (העמלקים), וכנהוג, המלך קיבל את החלק הזה של העבריינים.

חלוקת הרכוש הגנובעריכה

כשדוד בן ישי הציל את רכושו ורכוש אנשיו מידי העמלקים שפשטו על ציקלג, הוא פקד "כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה, וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ" (שמואל א ל כד), "וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט, לְיִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שמואל א ל כה). מרדכי פעל לפי החוק הידוע הזה גם במקרה הזה: מנה ניתנה לכל אחד מאנשי העיר שהשתתפו בהגנה.

אולם נוצרו מספר בעיות ומרדכי הלך בדרכו של המלך אחשורוש בשמחת חתונתו לאסתר - "וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה, וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ב יח):

  • יתומים ואלמנות ועניים, שלא ירדו במלחמה ולא ישבו על הכלים, לא השתתפו בחלוקה ולא קיבלו מנה - לכן פקד מרדכי "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים" (ביאור:אסתר ט כב);
  • היו אנשים שנפגעו יותר מהאחרים והם נעשו אביונים - לכן מרדכי פקד "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים" (ביאור:אסתר ט כב) כדי להשלים את רכושם במידה מסוימת;
  • היו אנשים שקיבלו רכוש שידוע או שניתן לזהות את בעליו - לכן פקד מרדכי "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (ביאור:אסתר ט כב);

וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּעריכה

מרדכי היה מודע שחלק מהאנשים ינסו להסתיר רכוש ששיך לאדם אחר, ולכן הוא הכריז שכול אחד הוא חבר לכל האחרים, וגם רכושו שלו יוחזר במתנה ללא תמורה וויכוחים על ידי חבריו ואלו שאינם חבריו. כשם שכולם לחמו יחד כך הם נעשו חברים וכולם חיבים להיות אחים.

מנהגי החגעריכה

ואלו הם 3 ממנהגי החג שיצר מרדכי:

  • משתה שמחה
  • מִשְׁלֹחַ מָנוֹת
  • מַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים