רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/ט

(ג) וְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה – אוֹתָם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים לַעֲשׂוֹת צָרְכֵי הַמֶּלֶךְ.

(י) עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן – רָאִיתִי בְסֵדֶר עוֹלָם: אֵלּוּ עֲשָׂרָה שֶׁכָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם; כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר עֶזְרָא: "וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ, כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל ישְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם" (עזרא ד,ו). וּמָה הִיא הַשִׂטְנָה? לְבַטֵּל הָעוֹלִים מִן הַגּוֹלָה בִּימֵי כוֹרֶשׁ, שֶׁהִתְחִילוּ לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת, וְהִלְשִׁינוּ עֲלֵיהֶם הַכּוּתִים וְהֶחֱדִילוּם. וּכְשֶׁמֵּת כּוֹרֶשׁ וּמָלַךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְהִתְנַשֵׂא הָמָן – דָּאַג שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ אוֹתָן שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם בַּבִּנְיָן; וְשָׁלְחוּ בְשֵׁם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְשָׂרֵי עֵבֶר הַנָּהָר לְבַטְּלָן.
וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם – שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמֶּלֶךְ עַיִן צָרָה בַּמָּמוֹן.

(יג) וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל הָעֵץ – אוֹתָן שֶׁנֶּהֶרְגוּ.

(יד) וַתִּנָּתֵן דָּת – נִגְזַר חֹק מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.

(יט) הַפְּרָזִים – שֶׁאֵינָם יוֹשְׁבִים בְּעָרֵי חוֹמָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּמֻקָּפִין חוֹמָה בְּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּשׁוּשַׁן. וְהֶקֵּף זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן; כַּךְ דָּרְשׁוּ וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ (מגילה ב' ע"ב).
וּמִשְׁלֹחַ – שֵׁם דָּבָר; "וּמִשְׁלֹחַ" כְּמוֹ "מִשְׁמָר" (נחמיה יב,כד), "מִשְׁמָע" (ישעיהו יא,ג). לְפִיכָךְ הַשִׁי"ן נְקוּדָה רָפִי.

(כ) וַיִּכְתֹּב מָרְדְּכַי – הִיא הַמְּגִלָּה הַזֹּאת כְּמוֹת שֶׁהִיא.

(כד) כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא – חָשַׁב "לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם".

(כה) וּבְבֹאָהּ – אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ.
אָמַר עִם הַסֵּפֶר – אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּפִיו, וְצִוָּה לִכְתֹּב סְפָרִים שֶׁתָּשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה בְרֹאשׁוֹ.

(כו) עַל כֵּן עַל כָּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת – נִקְבְּעוּ הַיָּמִים הָאֵלֶּה, וּלְכַךְ נִכְתְּבָה לָדַעַת דּוֹרוֹת הַבָּאִים.
וּמָה רָאוּ – עוֹשֵׂי הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה שֶׁעֲשָׂאוּם.
וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם – מָה רָאָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, "וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם": שֶׁבָּא שָׂטָן וְרָקַד בֵּינֵיהֶם וְהָרַג אֶת וַשְׁתִּי. מָה רָאָה הָמָן שֶׁנִּתְקַנֵּא בְמָרְדְּכַי, וּמָה הִגִּיעַ אֵלָיו: שֶׁתָּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו. מָה רָאָה מָרְדְּכַי שֶׁלֹּא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה, וּמָה רָאֲתָה אֶסְתֵּר שֶׁזִּמְּנָה לְהָמָן (מגילה י"ט ע"א).

(כז) הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם – גֵּרִים הָעֲתִידִים לְהִתְגַּיֵּר.
כִּכְתָבָם – שֶׁתְּהֵא הַמְּגִלָּה כְתוּבָה כְּתָב אַשׁוּרִית (מגילה י"ט ע"א).

(כח) נִזְכָּרִים – בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה (ירושלמי מגילה א,ה).
וְנַעֲשִׂים – מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וְיוֹם טוֹב לָתֵת מָנוֹת וּמַתָּנוֹת (שם).
מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה – מִתְאַסְּפִין יַחַד וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים יָחַד. וְכַךְ קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיְּמֵי הַפּוּרִים לֹא יַעַבְרוּ (מדרש משלי י).
וְזִכְרָם – קְרִיאַת מְגִלָּה.
לֹא יָסוּף – תַּרְגּוּם שֶׁל "יִתֹּם"; דִמְתַרְגֵּם "עַד תֹּם" (במדבר לב,יג), "עַד דְּסָף". וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר לִהְיוֹת מִגִּזְרַת "פֶּן תִּסָּפֶה" (בראשית יט,יז) וּמִגִּזְרַת "עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד" (שמ"א כז,א), שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתּב: "לֹּא יִסָּפֶה מִזַּרְעָם".

(כט) אֶת־כָּל־תֹּקֶף – תָּקְפּוֹ שֶׁל נֵס, שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְשֶׁל הָמָן וְשֶׁל מָרְדְּכַי וְשֶׁל אֶסְתֵּר (מגילה י"ט ע"א).
הַשֵׁנִית – לַשָׁנָה הַשְׁנִיָּה חָזְרוּ וְשָׁלְחוּ סְפָרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ פּוּרִים.

(לב) וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם וגו' – אֶסְתֵּר בִּקְשָׁה מֵאֵת חַכְמֵי הַדּוֹר לְקָבְעָהּ וְלִכְתֹּב סֵפֶר זֶה עִם שְׁאָר הַכְּתוּבִים. וְזֶהוּ "וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר" (מגילה ז' ע"א).


רש"י מנוקד על חמש מגילותעריכה

רש"י מנוקד על חמש מגילות מבוסס על מהדורת "מצודת אברהם", מאת הרב אברהם דייויס והרב יעקב פופקו (לייקווד, תשס"א). באתר ספריא הכינו באדיבותם מהדורה דיגיטלית על פי מהדורה זו, ובעלי זכויות היוצרים אישרו להם לשחרר אותה ברשיון CC-BY. חוץ מזה עדכנו בה את הפיסוק, תיקנו לעתים אף את הניקוד, פיתחנו ראשי תיבות, הוספנו הסברים ללעזים, והוספנו מראה מקומות למקורות רש"י בסוגריים.

הערותעריכה