פתיחת התפריט הראשי

אסתר ט ל: "וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט ל.


ראו פסוק לא


תוכן עניינים

דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶתעריכה

וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִיםעריכה

ספרים נשלחו רק לכל היהודים בממלכה ולא לשאר אנשי הממלכה. במכתבים אלו יכלו היהודים לכתוב בשפתם כרצונם דברים שאולי עדיף שהזרים לא יבינו ולא יכעסו.

אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁעריכה

בשנה השלישית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מלך "מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה" (ביאור:אסתר א א) וגם עכשו, בשנה ה13 למלכותו, ממלכתו כוללת את כל המדינות הללו, ללא חסר וללא תוספת - כלומר היה שלום בממלכה.

דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶתעריכה

שלום הוא ההפך ממלחמה ופרעות. והרי רק נגמרה מלחמת קיים חריפה. השלום הוא שלאחר המלחמה. אויבי היהודים שנשארו בחיים למדו לקח ולתקופה מסוימת, בחיי אחשורוש המלך ומרדכי המשנה למלך היה שלום.

אמת הוא ההפך משקר. לאורך המגילה אנשים רבים הטעו אחד את השני ופעלו כאילו בהיפוך. עכשו לאחר הנצחון היה צריך להרגיע את האנשים ולדבר בגלוי דברי אמת.

דברי שלום ואמת היו דברי פיוס, דברי נחמה ועידוד. הצלחת המאבק ואיחוד העם כיהודים החוגגים יחד, מדור לדור, ושמחים ביהדותם, יביאו לימי שלום והצלחה ביושר.