מ"ג אסתר ט יט
<< · מ"ג אסתר ט · יט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן היהודים
הפרוזים [הפרזים] הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן הַיְּהוּדִים
הפרוזים [הַפְּרָזִים] הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הפרוזים הַפְּרָזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וּמִשְׁלֹ֥חַ מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ׃
רש"י (כל הפרק)
"הפרוזים" - שאינם יושבים בערי חומה בארבעה עשר ומוקפין חומה בט"ו כשושן והיקף זה צריך שיהיה מימות יהושוע בן נו"ן כך דרשו ולמדו רבותינו
"ומשלח" - שם דבר כמו משמר משמע לפיכך השי"ן נקודה רפירש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
וּמִשְׁלֹחַ – שֵׁם דָּבָר; "וּמִשְׁלֹחַ" כְּמוֹ "מִשְׁמָר" (נחמיה יב,כד), "מִשְׁמָע" (ישעיהו יא,ג). לְפִיכָךְ הַשִׁי"ן נְקוּדָה רָפִי.
מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות:
- בפסוק הזה נראה שרק הפרזים קבלו עליהם לעשות משתה ושמחה ולא המוקפים ולמה,
- ולמה תחילה לא קבלו עליהם רק יום י"ד ומרדכי שלח שיעשו י"ד וט"ו.
- הם קבלו עליהם יו"ט ומרדכי לא גזר שיעשו יו"ט :