מ"ג אסתר ט יט


<< · מ"ג אסתר · ט · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן היהודים הפרוזים [הפרזים] הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים [הַפְּרָזִים] הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הפרוזים הַפְּרָזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וּמִשְׁלֹ֥חַ מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ׃

 

תרגום שני (כל הפרק)

מטול הכנת יהודאי דהוו בכופרניא דיתבין בקירויא דקירתתא עבדין ית יומא דארבעת עשר לירחא דאדר חדוותא ומשקיא ויומא טבא ומשלחין מאני גבר לחבריה.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הפרוזים" - שאינם יושבים בערי חומה בארבעה עשר ומוקפין חומה בט"ו כשושן והיקף זה צריך שיהיה מימות יהושוע בן נו"ן כך דרשו ולמדו רבותינו "ומשלח" - שם דבר כמו משמר משמע לפיכך השי"ן נקודה רפי

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הַפְּרָזִים – שֶׁאֵינָם יוֹשְׁבִים בְּעָרֵי חוֹמָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּמֻקָּפִין חוֹמָה בְּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּשׁוּשַׁן. וְהֶקֵּף זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן; כַּךְ דָּרְשׁוּ וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ (מגילה ב' ע"ב).
וּמִשְׁלֹחַ – שֵׁם דָּבָר; "וּמִשְׁלֹחַ" כְּמוֹ "מִשְׁמָר" (נחמיה יב,כד), "מִשְׁמָע" (ישעיהו יא,ג). לְפִיכָךְ הַשִּׁי"ן נְקוּדָה רָפִי.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות:
בפסוק הזה נראה שרק הפרזים קבלו עליהם לעשות משתה ושמחה ולא המוקפים ולמה,
ולמה תחילה לא קבלו עליהם רק יום י"ד ומרדכי שלח שיעשו י"ד וט"ו.
הם קבלו עליהם יו"ט ומרדכי לא גזר שיעשו יו"ט :
על כן היהודים הפרזים, מבואר כי בשנה הראשונה לא קבלו עליהם לעשות משתה ושמחה רק הפרזים, לא המוקפים, והטעם בזה כי הספרים החתומים שנשלחו מאת המן להשמיד את היהודים לא נתפרסמו כי השרים העלימו אותם כנ"ל, ולא נודע לאיש כלל כי היה רשות גם לאויבי היהודים להרוג בהיהודים, וחשבו היהודים אחת משתי אלה, או שהקול הראשון שנשמע שנתן דת להשמיד היהודים היה שקר לגמרי, ולא יצאו כלל מן המלך רק מהמן, או שהיה אמת רק שהמלך השיב את הדת הראשון ובטלו לגמרי ונתן דת אחר, עכ"פ לא היה נס מיוחד ביום י"ד אדר, אחר שמצד פקודת המלך ישלטו המה בשונאיהם, וגם לא היו בהסכנה מצד שהעמים בעצמם יפרצו בם פרץ, אמר שבערים המוקפים עמדו חיל המלך לעזרתם ועל כן לא עשו אותם לימי משתה, רק היהודים הפרזים שהם היו בסכנה מצד שפרצו אויביהם להילחם בם וחיל המלך לא היה שם והיו בסכנה, על כן רק הפרזים קבלו אותם לימי משתה ושמחה, וע כן קבלו עליהם לעשותם גם יו"ט, כי באמת כלל ישראל אסור להם לקבל עליהם ימים טובים חדשים ולאסרם בעשיית מלאכה שעוברים על בל תוסיף, אבל אחר שרק הפרזים קיבלוהו נדונים כיחידים, שיכולים לקבל יו"ט על עצמם :

מדרש רבה (כל הפסוק)

אסתר רבה ט יט

<< · מ"ג אסתר · ט · יט · >>