ביאור:אסתר ט כו
אסתר ט כו: "עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים, עַל שֵׁם הַפּוּר; עַל כֵּן, עַל כָּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת, וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה, וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט כו.
היה פור אחד - למה ברבים?
עריכהשלוש שאלות: א. היה פור אחד - למה ברבים? ב. למה נקרא החג על שם מחשבת הרשע, ולא על שם הנס כמו בפסח, סוכות? ג. למה נאמר (אסתר ג ז): "הפיל פור הוא הגורל"? אם תאמר ש"פור" זה בלשון פרסית ו"גורל" זה תרגום לעברית, למה חזר על זה פעמים רבות?
1. תשובה אחת לשלושת השאלות. "פור" + "גורל" = שני פורים. המן האמין במזלות. כאשר יצא לו חודש אדר שמח כי ידע שאז משה נפטר. הוא למד ממות משה שהיה נציג של עם ישראל שלישראל יש קץ כמו שלמשה היה. המן טעה כי אז גם נולד משה - סגירת מעגל. עם ישראל הוא נצחי ומתוך כך נגזר שמי שרוצה להשמיד את ישראל - הוא עצמו נשמד. (...המן טעה טעות גורלית). הפור שהמן הפיל גזר את גורלו עליו, מכיוון שזה בלתי אפשרי להשמיד את ישראל. "הפיל פור (בלשון כשדי - המן על ישראל) הוא הגורל (בעברית - ישראל על המן)". יש פור וגורל, ולכן החג נקרא פורים - על-שם הצלת ישראל. מחשבתו של המן היא שהביאה לנס ולישועה. "כי פור המן נהפך לפורינו" (ר' צדוק הכהן מלובלין). יש צחוק הגורל - הגורל צוחק ואנחנו צוחקים על הגורל - בפורים. (ע"פ הרב אלישע אבינר).
2. תשובה לשאלה ב, ע"פ הגר"א בפרק א פסוק ב: "והעניין כמו שאמרו חז"ל: אסתר מן התורה מניין? דכתיב "ואנכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא", דלכאורה המאמר הזה אין להבין דמאי קשה להו על אסתר מניין היא מן התורה יותר משאר צדיקים שנעשה נס על ידיהם? אלא דנס שבארץ ישראל אין כל כך חידוש, ולכך חנוכה דאינו נס כל כך כמו פורים אף שהיה נס גדול מאוד לפי שהיה בזמן המקדש, ומה שכתב אסתר מן התורה מניין פירוש היכן מרומז שאפילו בהסתר פנים דהיינו בגלות עושה לנו נס גדול כזה". ולפי זה מיושב, שאנו קוראים לפורים בשם פרסי, שהוא שפה בחוץ לארץ, לרמז להנ"ל.
ראו: סיכום הפניות לנושא 'חג פורים'
ראו: פורים - פירושו של שם החג