פתיחת התפריט הראשי

אסתר ט כא: "לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט כא.


לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂיםעריכה

"לְקַיֵּם" "לִהְיוֹת עֹשִׂים" - זאת פקודה או בקשה לעתיד.
מרדכי מנסה בדרכי נועם לבקש את קיום החג ומנהגיו.

  • מרדכי הפך את כל עם ישראל ליהודים. כל שאר השבטים בטלו בתרבות העם (חוץ מלוי ותפקידו).
  • מרדכי ביטל ולא חיזק את זרע דוד המלך, ואחריו אבדה ונעלמה שרשרת בית דוד.
  • מרדכי החזיר את התורה והאמונה באלוהים ליהודים בתפוצות, ככתוב: "צוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד; שַׂק וָאֵפֶר, יֻצַּע לָרַבִּים" (ביאור:אסתר ד ג), וכך אוחד העם וחזר לאלוהים.
  • בזמן שהעם היה רחוק מארצו החגים נחלשו מאוד. עוד לא היתה הגדה של פסח, פסקו העליות לרגל לפני גמר בנית הבית השני, ויום כיפורים עוד לא חזר לגדולתו. אז אסתר ומרדכי עיצבו חג לאומי חדש, את חג פורים, כדי לאחד את העם בתפוצה ובארצו.