קטגוריה:אסתר ט ב
נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֳחַשְׁוֵרוֹשׁ לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עַל כָּל הָעַמִּים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
נִקְהֲל֨וּ הַיְּהוּדִ֜ים בְּעָרֵיהֶ֗ם בְּכׇל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בִּמְבַקְשֵׁ֖י רָֽעָתָ֑ם וְאִישׁ֙ לֹא־עָמַ֣ד לִפְנֵיהֶ֔ם[1] כִּֽי־נָפַ֥ל פַּחְדָּ֖ם עַל־כׇּל־הָעַמִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
נִקְהֲל֨וּ הַ/יְּהוּדִ֜ים בְּ/עָרֵי/הֶ֗ם בְּ/כָל־מְדִינוֹת֙ הַ/מֶּ֣לֶךְ אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ לִ/שְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בִּ/מְבַקְשֵׁ֖י רָֽעָתָ֑/ם וְ/אִישׁ֙ לֹא־עָמַ֣ד לִ/פְנֵי/הֶ֔ם כִּֽי־נָפַ֥ל פַּחְדָּ֖/ם עַל־כָּל־הָ/עַמִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום שני
• לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- אשר יש לדעת בפסוקים אלה תמצא, כפסוק ט"ז, מדוע אצל העמים אומר שנפל פחד היהודים עליהם ואצל השרים אומר שנפל פחד מרדכי עליהם :
מדרש רבה
אור חדש
פרק ט/פסוק ב
ורבים מעמי הארץ מתיהדים וגו' כי נפל פחד היהודים עליהם (אסתר ח, יז) ובפסוק נקהלו כתיב ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פחדם על כל העמים (שם ט, ב)
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט ב.
נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם
היהודים נסוגו מהכפרים והתרכזו בערים, עם או בלי חומה, כקהל גדול, כדי "לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם", שכנראה גם הם גרו בערים ולא היו מפוזרים באוהלי נוודים או בסוכות זמניות.
הכתוב מדגיש "וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם" ביחיד ולא כעם או קבוצה, לכן סביר ש"מְבַקְשֵׁי רָעָתָם" היו לא מאורגנים כצבא או אספסוף גדול אלא היו אנשים רבים אבל כל אחד כבודד, מחפש לעשות רעה ליהודים. התמונה המצתירת היא שהיהודים עברו בעיר והענישו את האנשים שהיו ידועים כשונאי יהודים עושי צרות.
סיפור זה מראה את הסיבה שהיהודים נשארו לגור בערים, בקהילות גדולות, כדי לתמוך ולהגן אחד על השני לקיום עמנו. אולם היהודים לא פחדו להעניש את שונאיהם ומבקשי רעתם. הם הרגישו חזקים ובטוחים בצדקתם. למרות שמהכתוב רואים ששאר העמים לא פעלו נגד היהודים מפחד, ולא מאהבה, פן כעס היהודים יופנה גם נגדם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "אסתר ט ב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.