פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

המילה "יד" משמשת בהשאלה לכמה עניינים שונים:

תוכן עניינים

א. בליטהעריכה

היד בולטת ויוצאת מגוף האדם, ולכן משתמשים במילה "יד" לציון חלק בולט בכלי, כמו בימינו "ידית":

  • (שמות כו יז): "שתי ידות לקרש האחד, משלבת אשה אל אחתה..."
  • (מלכים א ז לב): "וארבעת האופנים למתחת למסגרות ו ידות האופנים במכונה וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה"
  • (דברי הימים ב ט יח): "ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים ו ידות מזה ומזה על מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל ה ידות"

וגם לציון מצבה בולטת מן האדמה:

  • (שמואל א טו יב): "וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל"
  • (שמואל ב יח יח): "ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה"

ב. צדעריכה

היד נמצאת מצד הגוף ותופסת את רוב החלק הצדי של האדם, ולכן משתמשים במילה "יד" לציון צד, למשל:

  • (דברים ב לז): "רק אל ארץ בני עמון לא קרבת, כל יד נחל יבק וערי ההר..."= הערים שנמצאות על החוף מצד הנחל.
  • (שמות ב ה): "ותרד בת פרעה לרחץ על היאר, ונערתיה הלכת על יד היאר..."= על החוף מצד היאור.
  • (שמואל א יט ג): "ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם, ואני אדבר בך אל אבי וראיתי מה והגדתי לך"= לצד אבי.
  • (שמואל ב יח ד): "ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים"= לצד השער.
  • (יהושע ח כ): "ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה, ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה, והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף"= לא מצאו צדדים לנוס אליהם (?).
  • הביטוי רחב/ת ידיים = שיש בו הרבה צדדים, הרבה מקום.

וגם מקום צדדי:

  • (דברים כג יג): "ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ"= מקום צדדי מחוץ למחנה.
  • (מלכים ב יא טז): "וישמו לה ידים , ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם"= פינו לה מקום צדדי להגיע אל בית המלך (?).

ג. חלקעריכה

בהשאלה מן המשמעויות הללו, משתמשים במילה "יד" גם כדי לציין חלק אחד מתוך השלם - משום שהחלק בולט ויוצא מהשלם, או משום שלחלק יש מקום מיוחד בצד השלם, למשל:

  • (בראשית מג לד): "וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו"
  • (שמואל ב יט מד): "ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל"
  • (מלכים ב יא ז): "ושתי הידות בכם כל יצאי השבת ושמרו את משמרת בית ידוד אל המלך"
  • (דניאל א כ): "וכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל החרטמים האשפים אשר בכל מלכותו"
  • (נחמיה יא א): "וישבו שרי העם בירושלם ושאר העם הפילו גורלות להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע הידות בערים"

ד. כוחעריכה

היד היא האמצעי העיקרי שבעזרתו האדם עובד ופועל, ולכן המילה "יד" משמשת בהשאלה לציין את כוח העבודה של האדם, למשל:

וגם את כוח השלטון של האדם על אנשים, חיות או חפצים, למשל:

  • בביטוי תחת יד-.
  • (בראשית ט ב): "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו"
  • (בראשית יד כ): "וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל"
  • (בראשית טז ו): "ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה"
  • (בראשית לז כא): "וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש"
  • (בראשית לט א): "ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה"
  • (בראשית מח כב): "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי"

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-08.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/yd