קטגוריה:דברים טז כ
נוסח המקרא
צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְ/יָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָ/אָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖י/ךָ נֹתֵ֥ן לָֽ/ךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | קוּשְׁטָא קוּשְׁטָא תִּרְדוֹף בְּדִיל דְּתֵיחֵי וְתֵירַת יָת אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | דִּין קְשׁוֹט וְדִין שְׁלַם בִּקְשׁוֹט תְּהֵי רָדִיף מִן בִּגְלַל דְּתֵיחוּן וְתֵירְתוּן יַת אַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן: |
רש"י
"למען תחיה וירשת" - (סנהדרין לב) כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן
[כד] אזהרה לבעלי דינין. ואם תאמר, מאחר שהם מקבלים את שלשה רועי בקר, מי ימחה בידם לקבל עליו. ויש לומר, דודאי אילו היה מוחל מדעתו, ומקבלים אותם בין לדין בין לטעות - הוי שפיר, אלא איירי דלא קבלו עליהם בין לדין בין לטעות, אז מצוה לילך אחר בית דין יפה, דכמה פעמים הדיינים טועים, ולא יתברר הטעות. ואם כן יהיה התובע גוזל את הנתבע אם הוציא ממון שלא כדין, או איפכא:
[כה] כדאי הוא מינוי וגו'. דאין לפרש אותו דקאי על "צדק צדק תרדוף", שזה הוא אזהרה לבעלי דינים בלבד, והוא מצוה פרטי לאנשים פרטיים, ולא ישיג בזה שכר כללי קיום את ישראל בארצם. ולפיכך צריך לפרש אותו במינוי הדיינים הכשרים, שהדיין ממונה לכל ישראל, ושייך בזה "למען תחיה וירשת את הארץ":
ועוד, דלא היה טעם לזה להחיות את ישראל בשביל שהם הולכים אחר בית דין יפה, אבל מינוי דיינים כשרים הוא ראוי לזה, וטעם גמור הוא, כי שקר אין לו קיום, והאמת יש לו רגלים. לכך הוא נותן קיום להם להחיותם, ומקיים את ישראל בארצם. אבל בשביל שהולך אחר בית דין יפה, מסתמא גם כן הדיין שאין חשוב כל כך דן דין אמת, אלא שאינו חשוב כל כך:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ – כְּדַאי הוּא מִנּוּי הַדַּיָּנִין הַכְּשֵׁרִים לְהַחֲיוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיבָן עַל אַדְמָתָן (ספרי שם).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד הקבלה צדק צדק תרדוף, צדק המקבל מצדק תרדוף כשתשפוט צדק בבית דין שלך, וכענין שכתוב (שמות טו) תפול עליהם אימתה ופחד, אימתה ה"א אחרונה שבשם המקבלת מפחד. וכן תמצא בספר הבהיר, מאי צדק צדק תרי זימני, אמר ליה דכתיב (שמואל ב כב) מנגה נגדו, צדק ראשון צדק ממש זו, שכינה, שנאמר (ישעיה א) צדק ילין בה, מאי צדק שני, זה צדק שהוא מפחיד הצדיקים, והאי צדק הוי כובע ישועה על ראשו, ואין ראש אלא אמת שנאמר (תהלים קיט) ראש דברך אמת, ואין אמת כי אם שלום שנאמר (מלכים ב כ) כי שלום ואמת יהיה בימי, עד כאן. ומטעם זה מצינו חכמי האמת שקורין לאדם המתגייר הבא לחסות תחת כנפי השכינה גר צדק.
למען תחיה. לעולם הבא, בצדק עליון שהוא האור הגדול הצפון לצדיקים. וירשת את הארץ. בצדק תחתון שבארץ ישראל כנגדו. ואל הכוונה הזו אמר שלמה (משלי כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, באורו שאם ירדוף אדם אחר מדת הדין הכלול מן הרחמים הנקראת חסד ה' ימצא צדק עליון שהוא חיי העוה"ב, זהו ימצא חיים צדקה וכבוד, וזה מבואר.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
יצא חייב, מנין שמחזירין אותו לזכות? שנאמר צדק צדק תרדף .
(סנהדרין לב וש"נ) ד"א, צדק צדק תרדף , הלך אחר ב"ד היפה. אחר ב"ד של ריב"ז, ואחר ב"ד של ר' אליעזר.
למען תחיה וירשת את הארץ . מלמד שמינוי הדיינים, כדאי להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם (ושלא להפילם בחרב).
מלבי"ם - התורה והמצוה
ד. ובאמת אינו נקי, שיש עליו למוד חובה. ויצויר נקי ואינו צדיק - אם יצא מב"ד חייב, והוא נקי באמת.
ולכן ממ"ש צדק צדק תרדוף , למד שאם יצא זכאי וצדיק - ישאר צדיק, ולא תשנה דינו לחובה. ר"ל שהצדק ישאר צדק ולא ישונה.
וממ"ש " תרדוף " ולא אמר "תשפוט”, משמע שאם הצדק ברח מהם, ויצא חייב שלא בצדק, כי מצאו לו אח"כ זכות; אז תרדוף אחרי הצדק להשיגו, ע"י שמחזירין אותו לזכות. אולם באשר זה כבר נלמד ממ"ש ונקי וצדיק אל תהרג , אמר, ד"א הלך אחר ב"ד יפה.
פי' לשון "רדיפה", שיבקש הצדק במקום אחר. כמ"ש על בקש שלום ורדפהו , בקשהו ממקומך, ורדפהו במקום אחר, ומובא בסנהדרין לז.
וממ"ש למען תחיה וירשת , הוכיח שזה כדאי להחיות וכו'.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים טז כ.
איך רודפים אחרי הצדק
(דברים טז כ): "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"
תרדוף ותחפש שופטים מומחים שיעשו צדק, וכן תחפש עדים וראיות כדי לעשות צדק, ותעשה זאת שוב ושוב עד שתצליח; כי רק כך תוכל לחיות לאורך זמן ולרשת את הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך.
צדק צדק תרדוף
איך אפשר לרדוף אחרי הצדק, והרי צדק הוא דבר מופשט? כמה פירושים.
1. רדיפה במשמעות מוחשית - מצוה על כל אדם שיש לו משפט, לקום וללכת לבית-דין של מומחים: "צדק צדק תרדף – הלך אחר בית דין יפה: אחר ר' אליעזר ללוד, אחר ר' יוחנן בן זכאי לברור חיל... צדק צדק תרדוף – הלך אחר חכמים לישיבה, אחר ר' אליעזר – ללוד, אחר ר' יוחנן בן זכאי – לברור חיל, אחר ר' יהושע – לפקיעין, אחר ר' גמליאל – ליבנה, אחר ר' עקיבא – לבני ברק, אחר ר' מתיא – לרומי, אחר ר' חנינא בן תרדיון – לסיכני, אחר ר' יהושע – לגולה, אחר רבי – לבית שערים, אחר חכמים – ללשכת הגזית" (בבלי סנהדרין לב. וכן רש"י על פסוקנו) . מי שיש לו משפט, צריך קודם-כל ללכת לבית-הדין שבעירו; ואם הם לא יודעים להכריע, שלא יגיד "טוב, אם הם לא יודעים אז אשאר עם הספק", אלא יילך לבית-דין גדול יותר; ואם גם הם לא יודעים, שיילך לבית-דין גדול יותר, עד שיגיע לסנהדרין בלשכת הגזית. ירדוף בגופו אחרי הצדק, עד שימצא אותו.
2. רדיפה במשמעות מוחשית - מצוה על השופט, לרדוף אחר אדם שיצא חייב בדין, אם נתגלו ראיות חדשות המאפשרות להצדיק אותו: "יצא חייב, מנין שמחזירין אותו לזכות? שנאמר צדק צדק תרדף" ( ספרי ) . "שאם הצדק ברח מהם, ויצא חייב שלא בצדק, כי מצאו לו אח"כ זכות; אז תרדוף אחרי הצדק להשיגו, ע"י שמחזירין אותו לזכות" (מלבי"ם) .
3. רדיפה במשמעות מופשטת - מצוה על השופט למנוע רמאות: "כתיב: 'בצדק תשפט עמיתך'. וכתיב: 'צדק צדק תרדוף '. הא כיצד? כאן בדין [שאינו] מרומה, כאן בדין * מרומה" (ריש לקיש, בבלי סנהדרין לב:) . כשהשופט חושד שאחד משני הצדדים מנסה לרמות, הצדק כביכול "בורח" ומנסה "להסתתר". תפקיד השופט הוא לחקור בקפדנות את שני הצדדים, ואף להשתמש באמצעים פסיכולוגיים מתוחכמים, כדי לברר את העובדות הנכונות, ורק אז לפסוק את הדין; לרדוף אחרי הצדק, כדי שהרמאי לא יצליח "להבריח" אותו (ע"פ הרב חנוך גבהרד, "שיעורים באגדות חז"ל", סנהדרין לב) .
ומדוע פעמיים "צדק"? כמה פירושים.
1. ישנן עוד מצוות שנזכרה בהם מילה כפולה, כגון (ויקרא יט יז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ"( פירוט ), (שמות כג ה): "עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ"( פירוט ). וחז"ל למדו מהכפילות, שגם אם נכשלים בפעם הראשונה, צריך להמשיך ולנסות שוב ושוב עד שמצליחים. אם הוכחנו מישהו והוא לא השתכנע, או עזרנו למישהו והוא נפל שוב - ננסה שוב בדרך אחרת, עד שנצליח. כך גם כאן: אם ניסינו לעשות צדק פעם אחת, ולא הצלחנו - ננסה שוב ושוב עד שנצליח. החיוב במצוה לא מסתיים אחרי שעשינו נסיון אחד, אלא רק אחרי שעשינו את כל המאמצים האפשריים.
2. הכפילות מלמדת שהמצוה מכוונת גם לשופט וגם לנשפט: "הדיינין - צריכין שישפטו את העם משפט צדק, וגם אתה - צריך לרדוף הצדק תמיד, שתלך ממקומך אל מקום חכמים הגדולים" ( רמב"ן ) .
3. הכפילות מלמדת שיש לרדוף צדק בשני מצבים - גם כשזה לטובתי וגם כשזה לרעתי: "שירדוף אחרי הצדק שירויח בו או יפסיד" (אבן עזרא) .
4. על-דרך הדרש, יש לקרוא "צדק - ב צדק תרדוף". יש לרדוף את הצדק רק בדרכי צדק; לא לעשות עוול במטרה-לכאורה להשיג צדק בעתיד, שכן המטרה אינה מקדשת את האמצעים (בשם הרב מנחם מנדל מקוצק) .
5. ועל-דרך הסוד, הכוונה לצדק בעולם הזה וצדק בעולם העליון: " "צדק - זו מידת דינו של עולם, שנאמר צדק צדק תרדוף, וכתיב בתריה למען תחיה וירשת את הארץ. אם תדין עצמך - תחיה, אם לאו - הוא ידין עליך ותקיים בעל כרחך. ומאי צדק צדק תרי זימני? - דכתיב (שמואל ב כב יג) "מנגה נגדו". צדק ראשון צדק ממש, זו שכינה דכתיב ( ישעיהו א כא ) "צדק ילין בה"; ומאי צדק שני? שמפחיד את הצדיקים, ומפרש שם: צדק הוי כובע ישועה על ראשו, ואין ראש אלא אמת, שנאמר ( תהלים קיט קס ) "ראש דברך אמת". ואין אמת אלא שלום, שנאמר ( מלכים ב כ יט ) "הלא אם שלום ואמת יהיה בימי וגו'." אם כן, יאמר הכתוב 'תשפוט אתה בבית דינך, ותרדוף צדק צדק, ותשיג אותם למען תחיה לעולם הבא בצדק השני שהוא צדק עליון, והוא האור הגדול הצפון לצדיקים לעתיד לבא, והוא עוזו של הקב"ה. וירשת את הארץ - בצדק הראשון שהוא ארץ ישראל'" " ( רמב"ן ע"פ מדרשו של ר' נחוניא בן הקנה) .
למען תחיה וירשת את הארץ
הקשר בין רדיפת צדק לבין חיים וירושת הארץ ברור: כשהשלטון מושחת, ואזרחים פשוטים מרגישים שנעשה להם עוול, הם לוקחים את החוק לידיים, והמדינה עלולה להפוך לאוסף של מיליציות פרטיות. אנשים מאבדים מוטיבציה להגן על המדינה, ועלולים אף לחבור לאויב שנתפס בעיניהם ישר יותר. וכן אמרו חז"ל, "על שלשה דברים העולם קיים, על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר", (זכריה ח טז): "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם"(ר' שמעון בן גמליאל, משנה אבות א יח ) ; "כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים, להחיות את ישראל, ולהושיבן על אדמתן" ( רש"י ע"פ סנהדרין לב, וכן אברבנאל ) .
והמסקנה המעשית, שכדי לשמור על ארץ ישראל, יש למנות מנהיגים צדיקים - לא להשלים עם מנהיגים מושחתים רק בגלל שהם "ימניים" כביכול. ראו על סדר היום - רדיפת צדק וירושת הארץ .
הקבלות
1. בפסוקנו כתוב צדק צדק תרדוף, אבל במקום אחר כתוב רק (ויקרא יט טו): "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"( פירוט ) - "צדק" רק פעם אחת, ובלי החובה לרדוף. על כך פירש ריש לקיש, מאמוראי ארץ ישראל: "כתיב: 'בצדק תשפט עמיתך'. וכתיב: 'צדק צדק תרדוף'. הא כיצד? כאן בדין [שאינו] מרומה, כאן בדין * מרומה" (בבלי, סנהדרין לב:) . הפסוק "בצדק תשפוט עמיתך" מתייחס למשפט שבו כל העובדות ברורות ומוסכמות, ושני הצדדים באים אל השופט רק כדי שיורה להם איך להתנהג; במצב זה, כל תפקידו של השופט הוא לעיין בעובדות ולפסוק בהתאם. אין צורך "לרדוף" אחרי הצדק כי הוא לא בורח לשום מקום - הוא רק עומד ומחכה שהשופט ימצא אותו. הפסוק שלנו מתייחס למשפט שבו הצדדים לא מסכימים על העובדות, והשופט חושד שאחד משני הצדדים מנסה לרמות; הצדק כביכול "בורח" והשופט צריך "לרדוף" אחריו בחקירות עד שיתפסנו (ע"פ הרב חנוך גבהרד, "שיעורים באגדות חז"ל", סנהדרין לב) . וראו גם: דין מרומה, התיישנות ושיהוי / ציון אילוז .
2. בפסוקנו כתוב שיש לרדוף צדק, אבל במקום אחר נאמר, (קהלת ז טז): "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר, לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם"( פירוט ). נראה שקהלת מדבר על עניינים שבין אדם למקום - שם צריך לקיים את המצוות כפשוטן, לעשות רק מה שה' אמר בלי תוספות מיותרות. אבל במשפט שבין אדם לחברו, תפקידו של השופט הוא לחקור ולדרוש מעבר למה שנראה במבט ראשון, ולשם כך לפעמים דווקא כן צריך להתחכם ולהיות "צדיק הרבה". וראו גם (משלי ב ט): "אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים, כָּל מַעְגַּל טוֹב"( פירוט ).
3. בפסוקנו נאמר שיש לרדוף צדק, ובפסוק אחר נאמר שיש לרדוף שלום, (תהלים לד טו): "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ". שם פירשו חז"ל בדומה לפירוש 1 למעלה, שהכוונה לרדיפה מוחשית - ללכת למקומות רחוקים כדי לעשות שלום: "בקשהו ממקומך, ורדפהו במקום אחר" (סנהדרין לז.) . הצדק והשלום קשורים זה לזה; כדי שיהיה שלום, אנשים צריכים לדעת שנוהגים בהם בצדק ובהגינות, (זכריה ח טז): "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם".
לקריאה נוספת
צדק צדק תרדוף
- בתורה יש לרדוף צדק ולא רק משפט: "בשבועה שנשבע עו"ד בכניסתו לתפקיד בערכאות האזרחיות במדינת ישראל, הנוסח הוא שהוא יעזור לבית משפט לעשות משפט . משפט ולא צדק. לפני שנים מספר, בראיון לרדיו, התגאה דיקאן הפאקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בכך שהוא תמיד מזהיר את הסטודנטים בהרצאה הראשונה בפתיחת שנת הלימודים שהם באו לכאן ללמוד משפט ולא צדק. וסיפר לי אבי ששמע במו אזניו שופטת בבית המשפט אומרת לתובע: "אני מסכימה איתך, אתה צודק, אבל הדין הוא נגדך!" אכן, יתכן שאימרת התורה ' צדק צדק תרדוף ' הינה פחות נאיבית ומיותרת ממה שנראה לכתחילה" ( צדק של השופט וצדק של המלך / ירוחם שמשוביץ, אתר כיפה ).
- פרשת שופטים - משפט צדק - כיצד? / אהובה קליין .
- פרשת שופטים - הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ / אהובה קליין .
- פרשת שופטים - מה הקשר לירושת הארץ? / אהובה קליין .
- אפלטון והתנ"ך: המדינה, שאלת הצדק / חגי הופר .
- 'צדק צדק תרדוף' - שיר של מאיר אריאל .
"הלך אחר בית-דין יפה"
תגובות
צדק צדק תרדוף למען תחיה יש כאן התנייה שאם לא תירדוף פשוט תמות
וירשת את הארץ אשר ה אלוהך נתן לך התנייה שנייה שאם לא את הירושה שלך יקבלו אחרים
חשיבות הצדק בעיני אלוהים היא מוחלטת בלי צדק חייך ילקחו אבל קודם כל תוגלה מהארץ בדיוק כפי שקרה לעם ישראל
לפני שלושת החורבנות 586 70 135 אלא הם תאריכי החורבנות
אנחנו אומנם חזרנו האם למדנו מהאסונות בעבר כל אחד יחשוב כל יום על מעשיו במיוחד השופטים חייהם שלהם מונחת בכפיהם
- -- Yosef Wodeslavsky, 2015-08-30 23:40:30
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-11-21.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים טז כ"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.