קטגוריה:תהלים קיח כז
נוסח המקרא
אל יהוה ויאר לנו אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח
אֵל יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.
אֵ֤ל ׀ יְהֹוָה֮ וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ
אִסְרוּ־חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים
עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃
אֵ֤ל׀ יְהוָה֮ וַ/יָּ֪אֶר לָ֥/נוּ אִסְרוּ־חַ֥ג בַּ/עֲבֹתִ֑ים עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַ/מִּזְבֵּֽחַ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אל ה'" - ה' הוא חזק ואמיץ והוא האיר לנו מחשכת הגלות לזאת אסרו הקרבן בעבותות להיות נשמר עד יבוא זמן השחיטה לתת הדם על קרנות המזבח (כי עיקר הקרבן הוא זריקת הדם)
מצודת ציון
"אסרו" - קשרו
"חג" - הקרבן נקרא חג על כי רוב הקרבנות באים בחג
"בעבותים" - בחבלי עבות
"קרנות" - הם הבליטות שבראש המזבחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חג". קרבן חגיגה:אסרו חג
מדוע היום שאחרי פסח, שבועות וסוכות נקרא "אסרו חג"?
הביטוי "אסרו חג" מופיע בספר תהלים; נקרא את הפסוק כולו:
(תהלים קיח כז): "אל ה' ויאר לנו, אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח"
- אל ה' = ה' הוא אל, כלומר חזק ומושיע;
- ויאר לנו = הצרה נמשלת לחושך והישועה נמשלת לאור; ה' האיר את חיינו בכך שהוציאנו מחשכת הצרות והגלות אל אור הרווחה והגאולה.
- אסרו = קשרו;
- חג = קרבן שמקריבים בחג (ראו מסגרת למטה);
-
- עבותים = חבלים עבים;
- אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח = קשרו את הקרבן בחבלים עד שיגיע אל קצות המזבח; ואלה דברי החוגגים, העולים לרגל ומביאים קרבן לכבוד החג.
מדוע החוגגים אומרים לכהנים לקשור את הקרבן בחבלים?
1. הפירוש המקובל הוא - כדי שהכבש לא יברח;
- אולם, נראה לי שהכהנים לא היו צריכים שיגידו להם איך לטפל בקרבן, הם כבר הקריבו מספיק קרבנות במהלך ה"קריירה" שלהם.
2. לכן נראה לי, שהחוגגים מבקשים כאן בקשה מיוחדת - הם מבקשים מהכהנים שיקשרו את הקרבן אל גופם, בחבל ארוך, כך שיהיה קשור אליהם כאשר הוא עולה על המזבח.
החוגגים עומדים בשער, הם לא יכולים להיכנס אל המזבח (אולי הם טמאים, ואולי מסיבה אחרת - ע' רמב"ם, הלכות ביאת המקדש ז יז-יט ); הם היו יכולים לתת את קרבן החג לכהנים וללכת לאכול את סעודת החג עם משפחתם; אבל הם אינם מסתפקים בכך - הם רוצים להיות קשורים אל הקרבן - להרגיש שהם עצמם עולים על המזבח, והקרבן מייצג אותם.
החג בשבילם הוא לא רק זיכרון לאירוע הסטורי רחוק; הם מרגישים את החג על בשרם - "אל ה' ויאר לנו" (כדברי חז"ל " "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" "); ולכן חשוב להם להיות קשורים אל קרבן החג כאשר הוא עולה אל ה'.
גם היום שאחרי החג - יום שבו אנחנו נוהגים קצת מנהגי שמחה (הקפות שניות אחרי סוכות, מימונה אחרי פסח, ועוד יום חופש לתלמידים...) - אמור לבטא את ההזדהות שלנו עם החג, והרצון שלנו שהמסרים של החג ישפיעו גם על ימי החול; ולכן ראוי לו השם "אסרו חג".
חג - מקור המילה
המילה "חג" מציינת גם את המועדים וימי השמחה (כמו בלשון ימינו), וגם את הקרבנות (כמו בפסוקנו, וכמו למשל בפסוק (מלאכי ב ג): "הנני גער לכם את הזרע וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו"ועוד; וגם בלשון חז"ל המילה "חגיגה" משמשת ככינוי לקרבן).
המפרשים נחלקו בשאלה, מהי המשמעות המקורית של המילה "חג":
1. יש אומרים שהמשמעות המקורית היא "קרבן", והמועד נקרא "חג" בהשאלה, משום שמקריבים בו קרבנות רבים;
2. ויש אומרים שהמשמעות המקורית היא "מועד", והקרבן נקרא "חג" בהשאלה, כי רוב האנשים נוהגים להקריב בעיקר במועד.
ע"פ רפאל שחורי , המשמעות המקורית של "חג" היא "הסתובב במעגל"; לפי זה, המועד נקרא "חג" כי הוא מגיע כל שנה באופן מחזורי, או כי במועד נוהגים לרקוד ולהקיף את המזבח; והקרבן שמקריבים במועד נקרא "חג" על שם המועד (כמו פירוש 2).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-30.
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים קיח כז"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.