משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים

שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הערות נוסח · תעתיק (מקרא פונטי) · ייבין · GitHub · תיקונים ושינויים · דיווח על טעות · מדריך טכני
♦ תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים ♦ נביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר ♦ כתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים

נספחים
(א) מבוא כללי · (ב) עיצוב המקרא · (ג) נוסח התורה · (ד) נ"ך שחזור · (ה) נ"ך כתר · (ו) נספחים · תקציר · מדריך טכני

רשימת תיקונים ושינויים

מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף השינויים שבתוך גליון הנתונים.^[1] ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב"גרסאות קודמות" לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:

1. כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) רשומים בגליון הנתונים באופן מסודר,^[2] והם גם מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
2. כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז חורף תשע"ו (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
3. כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו לפני חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן בשלבי העבודה בפיתוח הפרויקט.

רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים), כלי עזר וחומרים קשורים

שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא

הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.

כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)

1. כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: "הכתר" או כתי"א או "א".
2. כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
   1. א(ו)=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל ויטל בשו"ת באר מים חיים, סימן כ"ז.^[3]
   2. א(ס)=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב ספיר במאורות נתן (עותק שני, כתב־היד)
   3. א(ע)=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי עמאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי בתוך החומש הזה.^[4]
   4. א(ק)=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע קמחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי בתוך התנ"ך הזה.
   5. א(ר)=נוסח הכתר לפי רשימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו". רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב מנשה סתהון והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של החומש הזה).
   6. הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").^[5]
3. צילומים של כתב־היד אונליין: יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא בארכיון האינטרנט; כל הדפים הקיימים בכתר נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה, וניתן לקרוא ולדפדף בה בנוחות.^[6] עותק ממנה נמצא בוויקישיתוף לשימוש בוויקיטקסט (לדוגמה כאן). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים גם בקטגוריה זו בוויקישיתוף ובארכיון האינטרנט.^[7]
4. ניווט בצילום כתב־היד (לפי פרקים): לניווט יעיל של כתב־היד לפי מספרי הפרקים והפסוקים, ראו את מהדורת הפקסימיליה ואת מקראות גדולות הכתר (מג"ה). במג"ה יש לבחור "עיון" ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג > תנ"ך ועזרים נוספים > צילום כת"י כתר ארם צובה.
5. הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית; הפריט באתר "כתיב".

כתב־יד לנינגרד (B 19a)

1. כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: כתי"ל או "ל"
2. צילומים של כתב־היד אונליין: יש כמה צילומים של כתי"ל להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ האיכותי והשימושי ביותר של צילומים בצבע נמצא בארכיון האינטרנט; קובץ זה מכיל את כל ספרי המקרא, אבל חסרים בו הכריכה ודפי המסורה. עותק ממנו נמצא בוויקישיתוף לשימוש בוויקיטקסט (לדוגמה כאן). יש גם צילומים בשחור-לבן בארכיון האינטרנט ובוויקישיתוף, והם מכילים את דפי המסורה ואת הכריכה (חלק מדפי המסורה בסוף אף צולמו בצבע).
3. ניווט בצילום כתב־היד (לפי פרקים) מול הקלדה דיגיטלית: לניווט יעיל של כתב־היד לפי מספרי הפרקים והפסוקים, ראו את אתר וסטמינטר, גירסה מעודכנת באתר UXLC. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע או פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-"Go" על־יד "LC fascimile".
4. הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית; הפריט באתר "כתיב".

כתבי־היד לתורה

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו כתר ארם צובה במקומות שהוא קיים, וכתי"ל במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (שבו חסר כתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:

1. כתי"ל (מקרא).
2. כתי"ל1 (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("ל¹" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה.^[8] הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית; הפריט באתר "כתיב".^[9]
3. כתי"ב (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("א" אצל גינצבורג, "ב" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית; הפריט באתר "כתיב".^[10]
4. כתי"ש (תורה): כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("ש" אצל ברויאר); מאה ה-10.^[11] הפריט באתר הספרייה הלאומית; הפריט באתר "כתיב"; הפריט באתר ספרייה הקונגרס.^[12]
5. כתי"ש1 (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. הפריט באתר הספרייה הלאומית; הפריט באתר "כתיב"; דפדוף קל בכתב־היד.^[13]
6. כתי"ק3 (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל ספר החילופים וקרוב מאוד לכתר). כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית; הפריט באתר "כתיב".
7. כתי"ו (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של מוזיאון התנ"ך בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית; הפריט באתר "כתיב".

כתבי־יד מזרחים נוספים (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):

1. תורה; כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10. כת"י ל3; (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל כל התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים. (סוף במדבר החל מעמ' 171).
2. תורה; כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59. כת"י ל9; (שנת 1022). כולל בראשית א,יד-ט,יז ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים כט:ב-לו:יג (החל מעמ' 159). חסר עד דברים ה,כט.
3. תורה; כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8 (שנת 1021, מהסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים, זכריה בן ענן). סוף במדבר החל מעמ' 289.
4. תורה; כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80 (כתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א; כתיב קרוב למסורה, ניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר). כולל בראשית כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-שמות ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, ויקרא יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, במדבר א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-דברים לא:יד, לג:יח-סוף.
5. תורה ומסורה (מיוחדת) משולבות עם תפסיר רס"ג (נוסח מיוחד במינו); כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1 (כתיבה מזרחית, מאה הי"א, קרוב מאוד לכתר). חסר עד בראשית ב:ג. חסר גם משמות מ:כד עד ויקרא טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.

תיגאן (בעיקר בספר בראשית):

1. תאג' חבשוש
2. תאג' דפוס ראשון
3. במקרה הצורך בדקנו תיגאן נוספים כדי לוודא את נוסח התורה לפי נוסח תימן.

כתבי־יד ספרדים (בעיקר בספר בראשית):

1. כתי"ה
2. כתי"ש2
3. תנ"ך ליסבון
4. פריז 25

כתי"ל-מ (תורה): כתב־יד ליהמן ("ל^מ" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל. הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,^[14], ואף בדק בו את נוסח הגעיות. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים.^[15] לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

כתבי־היד לנביאים

כתבי־יד מזרחים:

1. כתר ארם צובה (מקרא): ניווט לפי מספרי פרקים ופסוקים במקראות גדולות הכתר או במהדורת הצילום
2. כתי"ל (מקרא)
3. כתי"ש1 (מקרא)
4. כתי"ק (נביאים): ויקישיתוף או אתר הספריה הלאומית
5. כת"י ל-א (=ל^א או ל(א) אצל ייבין, וגנר),^[16] שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": פריט, תצוגה.^[17]

כתבי־יד תימנים וספרדים:

1. כתי"ב1 (כתב־יד תימני מדויק של נביאים וכתובים, המייצג נאמנה את המסורת של התיגאן וקרוב למסורה הטברנית)^[18]
2. כתי"ש2 "כתר שם טוב" (כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית)

כתבי־היד לכתובים

כתבי־יד מזרחים:

1. כתר ארם צובה (מקרא): ניווט לפי מספרי פרקים ופסוקים במקראות גדולות הכתר או במהדורת הצילום
2. כתי"ל (מקרא).
3. כתי"ש1 (מקרא).
4. כתי"ק13 (כתובים, מזרחי, מאת זכריה בן ענן, שנת 1028); שלם.^[19]
5. כת"י ל-א (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ברשימת כתבי־היד לנביאים. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": פריט, תצוגה.^[20]
6. כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92 (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.^[21]
7. כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34 (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.^[22]

כתבי־יד תימנים וספרדים:

1. כתי"ק-מ (כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיגאן וקרוב למסורה הטברנית)
2. כתי"ב1 (כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיגאן וקרוב למסורה הטברנית)
3. כתי"ש2 "כתר שם טוב" (כתב־יד ספרדי שהוא קרוב במיוחד למסורה הטברנית)

מבחר כתבי־יד ספרדים

להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת. חלק מהן נזכר לעתים בהערות הנוסח:

1. תנ"ך טולדו (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
2. כתי"ה "קודקס היללי" (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("ה" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). כאן בצילום איכותי בצבע; וכאן באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); דפוס צילום (ירושלים: מקור, תשל"ד).
3. תנ"ך הברפורד (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית; הפריט באתר "כתיב"; הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה.
4. כתי"ש2 "כתר שם טוב" (מקרא): כתב־יד ששון 82 ("ש²" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
5. תנ"ך קטלוניה (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
6. "תנ"ך ליסבון" (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.
7. שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): תנ"ך סירבירה ותנ"ך קניקוט; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו הרצאה על האיורים שבהם).

מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים

להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת. בחלקן יש מסורה מלאה, ובחלקן נכתבה מסורה חלקית או אין מסורה. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.

1. ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213 (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).
2. וטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]).
3. וטיקן Urb. ebr. 2 (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).
4. תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום, ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (כתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): תורה, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, כתובים, קטלוג הספריה הלאומית
5. תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום, הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (כתב אשכנזי גדול מימדים, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]). התנ"ך ניזוק בהפצצות בתקופת השואה; יש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים), החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
6. וינה Cod. hebr. 4 (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); מידע נוסף.
7. תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום, הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (כתב אשכנזי גדול מימדים, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]). ארבעה כרכים.
8. תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]).
9. הספריה הבריטית Add. 26938 (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז).

מבחר חומשים אשכנזים (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):^[23]

1. כתב־יד לייפציג 1, מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של רבי שמעיה, תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו.
2. הספריה הבריטית Add MS 15282, מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
3. הספריה הבריטית Harley MS 5709, מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים.
4. הספריה הבריטית Or 2696, מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים.

עוד כתבי־יד מזרחים

לא עשינו בהם שימוש עקבי:

1. כת"י EVR I Bibl. 83 (קטעים מהתורה).
2. כת"י EVR I Bibl. 85 (שמות-דברים; מדויק מאוד).
3. כתב־יד גסטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879.
4. כתב־יד גסטר השנייה (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.

ספרות המסורה וחומר נוסף

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע בספר מנחת שי (=מ"ש), ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:

1. ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה" (מהדורת פרנדסדורף);^[24]
2. ספר החילופים (מהדורת ליפשיץ) למישאל בן עוזיאל;
3. ספר מסורת סייג לתורה (פירינצי תק"י) לר' מאיר הלוי אבולעפיה (רמ"ה);^[25]
4. מחברת התיגאן (מהדורת דרנבורג) בעברית;
5. אור תורה (ונציה שע"ח) לר' מנחם די לונזאנו (בתוך ספרו שתי ידות);^[26]
6. ספר משפטי הטעמים לר' וולף היידנהיים;
7. ספר קסת הסופר (אונגוואר תרל"א) לר' שלמה גנצפריד;^[27]
8. הספרים דקדוקי הטעמים ותורת אמ"ת לר' יצחק בער;
9. הספרים של ויליאם ויקס על טעמי כ"א הספרים ועל טעמי אמ"ת;^[28]
10. המסורה של גינצבורג (לונדון, 1880-1905), ואת המבוא הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון, 1897);^[29]
11. מסורת התורה והנביאים (וילנה תרס"ו) לר' פסח פינפר;
12. ספריו ומאמריו של פרופ' ישראל ייבין, בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו;^[30]
13. ספריו ומאמריו ורשימותיו^[31] של הרב מרדכי ברויאר, ובמיוחד שני ספריו החשובים: כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא^[32] וטעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת;^[33]
14. המבוא המפורט לנוסח המקרא במקראות גדולות הכתר, מאת פרופ' מנחם כהן (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב);
15. רשימותיו של פרופ' אהרן דותן על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-BHL);
16. הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל בהקלדת וסטמינסטר ולאחר מכן ב-UXCL;
17. הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").^[34]

לקביעת קמץ קטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:

1. אריאל=חנן אריאל, "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן", אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011).
2. דוידזון=Benjamin Davidson, The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
3. ויינברג=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". Journal of Biblical Literature 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא המקור העיקרי לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
4. לאופר=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". מחקרים בלשון יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386.
5. סימנים=תורה נביאים וכתובים סימנים (ירושלים: פלדהיים, תש"ע).
6. תיקון קוראים חורב (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות למאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית.

מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים

במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:

1. ברויאר=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).^[35]
2. מכון ממרא=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
3. מג"ה=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה למהדורה המקוונת לכל המקרא)
4. סימנים=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.^[36]

מהדורות המבוססות על כתי"ל:

1. BHS=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984 (וגם כאן ו-כאן); מדריכים למשתמש כאן וכאן. גם ה-JPS Hebrew-English Tanakh מבוסס עליו.
2. דותן=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-2003).
3. הקלדה (או המקליד)=הקלדת וסטמינסטר בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח. הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, ובא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.

• מ"ג=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו), "ד" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (Biblia Hebraica) שנדפסו אחריה. הערותיהם של תורה אור ומנחת שי מתייחסות למהדורה הזאת. בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.^[37]
• דפוסים=מהדורות מקרא נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום, במשך כמה דורות, והן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה במשך כ-150 שנה עד דפוס קורן (תשכ"ב). חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" אין כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=מ"ג [ראו למעלה בתחילת הרשימה]), בניגוד לאות "ד" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
  1. היידנהיים (תורה): חומש עין הסופר, חומש מאור עינים (מגילת אסתר), חומש מודע לבינה, ספר תורת משה.^[38] מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של ספר תהלים.
  2. ליסֶר-ז'אקט (מקרא) וגם תורה;^[39]
  3. לֶטֶריס (מקרא);^[40]
  4. במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא);^[41]
  5. מ"ג דפוס נעטטער (תורה);^[42]
  6. מ"ג דפוס ורשה (מקרא);^[43]
  7. בֶּר-דֶליטש (בראשית ונ"ך);^[44]
  8. גינצבורג (מקרא).^[45]
• קורן=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב).

מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור לראשונה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 ("דפוסים"). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בחלק מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן נובעת לא מהפסוקים שלרוב נדפסו בהן, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד. מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.

1. פירושו של רש"י על התורה, ריג'ו [די] קלבריאה (Reggio di Calabria), איטליה רל"ה (1475): הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו. הפירוש נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד כתב רש"י. אמנם ספרים עבריים אחרים נדפסו בשנים הראשונות של הדפוס העברי (1469-1475 בערך), כולל דפוס אחר של פירוש רש"י על התורה (דפוס רומא שיצא לאור בשנת ר"ל [1470] בערך]), אך לא צוינו בהם תאריך ומקום הדפסתם. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, יצאה לאור עוד מהדורה בספרד (אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל"ו); זה היה הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי.
2. פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, רומא, ר"ל בערך (Rome, c. 1470): הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, וייתכן שהוא הפירוש הראשון על המקרא שנדפס אי פעם. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וגם ספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. גם דפוס של פירוש רש"י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בערך (ראו לעיל #1), אך שני הספרים בלתי-מתוארכים.
3. תהלים עם פירוש הרד"ק, בולוניה רל"ז (1477): הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו. פסוקי התהלים מנוקדים בתחילת הכרך, אבל אחר כך התייאש המדפיס ממלאכת הניקוד. פירושו הפופולרי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק.
4. פירוש הרלב"ג על התורה, מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.
5. חומש בולוניה, רמ"ב (1482): החומש הראשון עם ניקוד וטעמים; תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים כאן וכאן.
6. פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים, ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.
7. נביאים עם רד"ק, שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק. המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י.
8. חומש אישאר (1), רנ"ו (1486): החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות; בלתי-מנוקד. צורת הדף בשני טורים מבוסס על העיצוב המקובל של כתבי־יד ספרדים.
9. תנ"ך סונצינו, רמ"ח (1488): הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.
10. נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג, לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים?
11. חומש אישאר (2), ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים).
12. מקראות גדולות, דפוס ראשון ("ארבעה ועשרים"), ונציה רע"ח (1518): הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
13. מקראות גדולות, דפוס שני, ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525): הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים (לרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד). ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב הדפוסים הבאים של המקראות הגדולות.
14. תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות, קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (תרגום לפרסית-יהודית) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.^[46]
15. פירוש הרלב"ג על התורה, ונציה ש"ז (Venice 1547): דפוס מהודר ושימושי שהחליף את הדפוס הראשון (מנטובה לפני שנת ר"מ), והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה, שהיה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים.
16. חמשה חומשי תורה... עם התרגום (עותק נוסף), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."^[47]
17. חומש עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י, ונציה ש"ן (1591): הדפוס הראשון של תרגומים ירושלמים לתורה ("תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו"תולדות אהרן" (מראה מקומות בתלמוד).
18. סדר פרשיות והפטרות כל השנה בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס, אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם תיקון סופרים (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי אור תורה בספרי התורה.
19. מקראות גדולות, ספר קהלות משה, אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). בשני עותקים יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה בתערוכה הקבועה של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה בראשית המאה ה־18 המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש.
20. מקרא עם מנחת שי ("ספר ארבעה ועשרים"), מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו כאן.
21. עזרת הסופר, אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור תיקון סופרים מובהק (לא מנוקד) ובתור חומש מנוקד עם הפטרות, שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של ר' וולף היידנהיים ור' יצחק בער.
22. כתר תורה תאג', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג, כולם לפי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן; יש בו גם הפטריות עם תרגום יונתן.

לדפוסי המקרא הטיפוסיים והנפוצים החל מתחילת המאה ה-19, שנבדקו לעתים במהדורתנו, ראו לעיל "דפוסים".

התרגומים ופירושי המופת על המקרא

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:^[48]

• חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
• חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ"ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש"י.
• חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים בכתר תורה (תאג').

פירושי המופת למקרא:

• תורה – רש"י. אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.^[49]
• נביאים – רד"ק. פירוש הרד"ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש"י על התורה. פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד"ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
  • נביאים ראשונים – רד"ק או רלב"ג. גם פירושו של הרלב"ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
• כתובים:
  • ספרי אמ"ת
    • תהלים – רד"ק (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
    • משלי – מאירי.
    • איוב – ?
  • חמש מגילות – רש"י. פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.^[50]
  • כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב"ג. פירוש הרלב"ג בתוספת ה"תועליוֹת" שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.^[51]
    • דברי הימים – רד"ק או רלב"ג.

תרגום ופירוש: נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב

במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.

התבנית לתיעוד מקומי

1. תבנית:נוסח=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל).

תבניות לעיצוב כללי

1. תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון) - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
2. תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה שלפני תחילת המקרא עצמו.
3. תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
4. תבנית:בסיס-משתמש - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
5. תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

תבניות ניווט

1. תבנית:מ:פסוק=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו כאן לפרטים נוספים).
2. תבנית:מ:פסוק-שירה כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
3. תבנית:מ:שוליים ותבנית:מ:שוליים-סוף - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם בתבנית:מ:פסוק או בתבנית:מ:פסוק-שירה). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

תבניות לראשי ספרים

1. תבנית:מ:ספר חדש - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה לפי התגיות המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
2. תבנית:רווח בתרי עשר - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים בספר תרי עשר.
3. תבנית:רווח לספר בתהלים - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך ספר תהלים.

תבניות ל"קרי וכתיב"

1. תבנית:כו"ק: "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
2. תבנית:קו"כ (מיד אחרי מקף): "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
3. תבנית:כתיב ולא קרי (8): שמ"ב יג,לג; שמ"ב טו,כא; מל"ב ה,יח; ירמיהו לח,טז; ירמיהו לט,יב; ירמיהו נא,ג; יחזקאל מח,טז; רות ג,יב. (כתיב בסוגריים עגולים)
4. תבנית:קרי ולא כתיב (10): שופטים כ,יג; שמ"ב ח,ג; שמ"ב טז,כג; שמ"ב יח,כ; מל"ב יט,לא; מל"ב יט,לז; ירמיהו לא,לח; ירמיהו נ,כט; רות ג,ה; רות ג,יז. [קרי בסוגריים מרובעים]
5. תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה): בראשית ל,יא; שמות ד, ב; דברים לג,ב; ישעיהו ג,טו; ירמיהו ו,כט; ירמיהו יח,ג; יחזקאל ח,ו; תהלים י,י; תהלים נה,טז; תהלים קכג,ד; איוב לח,א; איוב מ,ו; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) דה"א כז,יב. [קרי בסוגריים מרובעים]
6. תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף): נחמיה ב,יג. [קרי בסוגריים מרובעים]
7. תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים): דה"א ט,ד. [קרי בסוגריים מרובעים]
8. תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה (8 פריטים ברשימת המסורה): שופטים טז,כה; שמ"א ט,א; שמ"א כד,ח(ט?); ישעיהו ט,ו; ישעיהו מד,כד; איכה א,ו; איכה ד,ג; דה"ב לד,ו. [קרי בסוגריים מרובעים]
9. תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה): שמ"ב ח,ג (בנהר > בנהר פרת); יחזקאל ט,יא (כאשר > ככל אשר). [קרי בסוגריים מרובעים]
10. תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה): מל"ב יח,כז (שניהם > מימי רגליהם); ישעיהו לו,יב (שיניהם > מימי רגליהם). [קרי בסוגריים מרובעים]
11. תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת (9 הערות מסורה): שמ"א כ,ב; שמ"ב ה,ב; שמ"ב כא,יב (מיד אחרי עוד אחד); מל"א יז,טו; ירמיהו יד,יד; ירמיהו מח,כ; יחזקאל מב,ט; משלי כא,כט; איוב לח,יב. [קרי בסוגריים מרובעים] אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
12. תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת (הערות מסורה אחת): שמ"ב כא,יב. [קרי בסוגריים מרובעים] אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות, השוואות, והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
13. תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים (1): ישעיהו כו,כ.
14. תבנית:קו"כ-אם="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
15. תבנית:כו"ק-אותיות=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך מהדורת כתיב של האותיות בלבד, כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית.

תבניות לחלוקת הפרשות

1. תבנית:פפ לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
2. תבנית:פפפ לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
3. תבנית:רווח בסוף שורה - כשמשתמשים בתבנית:פפפ יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ביחזקאל ג טז.
4. תבנית:סס לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה).
5. תבנית:סס2 בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
6. תבנית:ססס לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו בקינה השלישית במגילת איכה.
7. תבנית:סססס - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
8. תבנית:פסקא באמצע פסוק לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
9. תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
10. תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל תבנית:ר4 (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת).

תבניות לאותיות מיוחדות

1. תבנית:אות-ג (לאות גדולה במקרא)
2. תבנית:אות-ק (לאות קטנה במקרא)
3. תבנית:מ:אות מנוקדת (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, במדבר ט,י "רְחֹקָ֜הׄ")
4. תבנית:נו"ן הפוכה במקרא (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, במדבר י,לה-לו)
5. תבנית:אות תלויה במקרא (ראו לדוגמה שופטים יח,ל)

תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים

1. תבנית:מ:ירושלם, לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
2. תבנית:מ:ירושלמה, בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.^[52]
3. תבנית:קמץ (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו ישעיהו טז,ג)
4. תבנית:גלגל (טעמי אמ"ת) ותבנית:ירח בן יומו (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת תבנית:אתנח הפוך (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת).
5. תבנית:מ:לגרמיה (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק")
6. תבנית:מ:פסק (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה")
7. תבנית:שני טעמים באות אחת - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
8. תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה
9. תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה, לדוגמה בתיבת "זֹ֠͏֞את" בסוף צפניה ב)
10. תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא (תהלים לה,י; משלי יט,ז; להסבר של התופעה ראו כאן)
11. תבנית:מ:מקף אפור, תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים

1. השירים בכ"א הספרים מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות.
2. במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף ליישר את הטקסט בשני הצדדים, ובמקרים האלה משתמשים בתבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים ובתבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף.
3. במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש בתבנית:מ:פסוק-שירה (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת

עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת הרווחים בכתבי־היד):

1. תבנית:ר1 (חלוקה עיקרית ראשונה)
2. תבנית:ר2 (חלוקה עיקרית שנייה)
3. תבנית:ר3 (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
4. תבנית:ר4 (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
5. תבנית:ר0 (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

עיצוב נוסף:

1. תבנית:פפ-שורה - שורה ריקה בספרי אמ"ת
2. תבנית:פרשה-מרכז פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"

1. משתמש:Dovi - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
2. משתמש:Nahum - ייעוץ והגהה
3. משתמש:Erel Segal - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל גליון הנתונים
4. משתמש:Inkbug - תמיכה טכנית: יצירת מנגנון הניווט למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
5. משתמש:Bdenckla - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת הפרויקט ב-Github והעלאת נוסח המקרא לאתר ספריא

שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט

הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:

1. תורה;
2. חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;
3. ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.

אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.

חלק ראשון: תורה

השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע בהקלדת וסטמינסטר, אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:

• נוסח האתיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
• נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה בפרשת משפטים שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.^[53] מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

קישורים:

• "שער תורה" בתוך "מקרא על פי המסורה" (הגרסה הנוכחית והמעודכנת)
• "תורה על פי המסורה" (גרסת ביניים בלתי־מעודכנת, מחולקת לפרקים)
• דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה" (גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)
• פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.
• פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.

חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה

השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר. גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע בהקלדת וסטמינסטר; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.^[54] עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14).

קישורים:

• "שער נביאים" ו"שער כתובים" בתוך "מקרא על פי המסורה" (הגרסה הנוכחית והמעודכנת)
• "נביאים וכתובים על פי המסורה" (גרסת ביניים בלתי־מעודכנת, מחולקת לפרקים)
• הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך "תורה על פי המסורה" (גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)
• פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.
• פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.

חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה

השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה. כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו במהדורת מכון ממרא. אמנם יודגש שהתשמשנו בה אך ורק כבסיס להקלדה בלבד: לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.^[55] כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.^[56]

ספרי אמ"ת: הכנתם של ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת וגם עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת.

קישורים:

• "שער נביאים" ו"שער כתובים" בתוך "מקרא על פי המסורה" (הגרסה הנוכחית והמעודכנת)
• "נביאים וכתובים על פי המסורה" (גרסה מקורית בלתי־מעודכנת, מחולקת לפרקים)
• פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.
• פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.

גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט

בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים (קובץ אקסל ב-Google Docs). כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו במדריך הטכני.

אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.^[57] תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע"י המתכנת אראל סגל.

הגהה יסודית של כל המקרא

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט לגירסת xml. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת UXLC (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר "ספריא", והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת בנימין דנקלה, שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

יישומים חיצוניים

מקרא על פי המסורה הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:

1. מקראות גדולות "על התורה";
2. אתר ספריא.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.^[58]

מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.

מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:

• לציטוטים של המקרא בתוך חומרי לימוד, בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
• לשימוש בחלקי המקרא בתוך סידורי תפילה וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:

1. כדאי להשאיר את המקפים במהדורה כזו, בניגוד לגעיות ולסימן הפָּסֵק. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
2. במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.^[59]
3. במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
4. עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך.
5. יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף.

מהדורת כתיב (אותיות בלבד)

ראו בדף תורה כתיב. הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין "תיקון קוראים" בשני טורים מקבילים.

ה"כתיב" בלבד מופיע בתורה כתיב, אך ה"קרי" מסומן בתוך תבניות בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה מופיעות בו.

יצירת מהדורות נגזרות

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון ספר בראשית) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון ליברה אופיס או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.

הערות

1. החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין מקרא על פי המסורה לבין מהדורת UXLC המעודכנת, בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר ספריא. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת UXLC).
2. אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.
3. כתב היד המקורי נמצא באוקספורד; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.
4. הסריקה באיכות נמוכה, ואי אפשר לקרוא בה את כל הערותיו של עמאדי. מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מהדפוס הזה ראו כאן.
5. ראו במאמרו של יהודה ענתבי לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם כאן). וראו עוד דיון בנושא ב"פורום לתורה".
6. בסוף הסריקה נוספו צילומים של שני דפים אבודים מהתורה בכתר, ושל קטע קטן מספר שמות שניצל.
7. בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד כאן (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד כאן וכאן.
8. כולל: בראשית ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; ספר שמות; ויקרא א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; במדבר א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג וספר דברים.
9. יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור (הראשונה, השנייה).
10. החלק המקורי כולל בראשית לט,כ (עמ' 65) עד דברים א,לב, (עמ' 326), חוץ מדף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י').
11. כולל בראשית ט,כו (עמ' 3) עד סוף התורה, חוץ מדף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג).
12. ראו גם בוויקישיתוף.
13. הצילום הישן בשחור-לבן: צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג כאן כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם כאן בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.
14. ראו המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל^מ (ניו יורק: קרן מנשה ושרה ליהמן, תשס"ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי"ל.
15. בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל^מ לשמואל בן יעקב", לשוננו פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.
16. ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל^א מאוסף פרקוביץ", חצי גבורים ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.
17. שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: יהושע כב:ל-סוף; שופטים א:א-י:יח, יא:לז-סוף; שמואל א א:א-שמואל ב א:טז (78ב); מלכים א ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-מלכים ב כה:כה; ישעיהו יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; ירמיהו ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; יחזקאל י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; תרי עשר: הושע א:א-ד:ח, י:ט-יואל ב:יד, עמוס ד:ז-ו:ח, ט:א-עובדיה א:א, מיכה ה:ז-צפניה ב:ז, זכריה יא:יד-יד:יז, מלאכי א:יב-ג:טז.
18. לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו כאן.
19. כתב־היד מכיל את דברי הימים (עמ' 5); תהלים (עמ' 88); איוב (עמ' 162); משלי (עמ' 193); רות (עמ' 218); שיר השירים (עמ' 221); קהלת (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); איכה (עמ' 233); אסתר (עמ' 238); דניאל (עמ' 247); עזרא (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.
20. שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: דברי הימים א ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-דברי הימים ב ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], דברי הימים ב ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; תהלים א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. איוב א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. משלי (כולו); רות (כולו); שיר השירים (כולו); קהלת א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; איכה (כולו); אסתר (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); דניאל (כולו); עזרא (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", חצי גיבורים ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.
21. חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].
22. כולל דברי הימים א א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; דברי הימים ב א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; תהלים א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; איוב א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; משלי א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; שיר השירים ז:ג-ח:יד; קהלת (הכל); איכה א:א-ה:ו; אסתר א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; עזרא א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; נחמיה ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.
23. ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על פרשנות המקרא היהודית ועל האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא.
24. עותק נוסף של אותה סריקה נמצאת כאן.
25. מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).
26. מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).
27. מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).
28. שני הספרים עוד יצאו לאור בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן (ניו יורק, 1970).
29. המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור בדפוס חוזר בשנת 1966 עם הקדמה מקיפה מאת Harry Orlinsky.
30. ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.
31. הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.
32. ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.
33. ירושלים: חורב, תש"ן.
34. השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.
35. אלה מהדורותיו של הרב ברויאר על בסיס הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך מוגה על בסיס דפוס לטריס בשם תנ"ך ישראל (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשכ"ה), "שנת ט"ז לתקומת ישראל". בתחילתו יש הסכמות מאת הרב הרצוג (הרב הראשי) ומאת הרב צבי יהודא מלצר, ראש ישיבת הדרום. נגיש באוצר החכמה.
36. למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו בדיון הזה בפורום אוצר החכמה.
37. למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו כאן. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את מאמרו של יצחק פנקובר (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.
38. היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה (תורת האלהים שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) חומש מאור עיניים (עם הפירוש עין הקורא לקוראים בתורה והפירוש עין הסופר לסופרי סת"ם); (ב) חומש עין הסופר (עם הפירוש עין הסופר בלבד); (ג) חומש מודע לבינה (עם פירוש רש"י ופירוש הבנת המקרא על רש"י מאת היידנהיים); (ד) ספר תורת משה (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש מנחה חדשה). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו חומש רעדעלהיים תר"ז (דפוס חוזר בתרכ"ד בעברית ועם תרגום לגרמנית), ושוב בחומש רעדעלהיים תר"כ שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).
39. החומש הדו-לשוני של יצחק ליסער (1806-1868) בעברית ובאנגלית, תורת האלהים, יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית כרך בראשית, vi ובנספח לספר דברים עמוד 146) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל חומש עין הסופר של הייידנהיים. תנ"ך מלא בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים כאן וכאן (שניהם משנת 1868), וכאן (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.
40. יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של מאיר הלוי לטריס (1800-1871): המהדורה הראשונה (וראו אותה סריקה כאן וסריקה נוספת כאן) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). המהדורה השנייה (וראו בקטלוג הספריה הלאומית עוד שתי סריקות כאן וכאן) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. המהדורה המפוארת: נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם בשנת תרכ"ו (1866) ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו ה'תרכ"ו באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון בשנת תר"ל (1870) בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של המקרא (עם תרגום) או של חלקים ממנו (עם תרגום). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו כאן [תרל"ד 1874], וכאן [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך בוינה "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו כאן). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו בוויקישיתוף. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו כאן.
41. נכנה אותו בראשי תיבות בה"ל. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."
42. לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו בוויקישיתוף.
43. ראו עוד בוויקישיתוף; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון כאן, תש"ך-תשכ"ו).
44. סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: בראשית (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), יהושע-שופטים, שמואל, מלכים (מתוך מיקרופילם; באתר הספריה הלאומית), ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, חמש מגילות, דניאל-עזרא-נחמיה, דברי הימים; סריקות נוספות של כל הכרכים.
45. תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים כאן), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): תורה (1908), נביאים ראשונים (1911), נביאים אחרונים (1911); כרך כתובים יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם תהלים כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022, ויש סריקה מלאה הנגישה באינטרנט (מידע ביבליוגרפי). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע"י הוצאת מקור (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את המבוא למהדורת 1926 שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים, בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.
46. תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta (לונדון 1657) באותיות ערביות. יוסף דירינבורג הוציא שוב את תפסיר רס"ג לאור (פריז תרנ"ג) על פי שני הדפוסים וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #16).
47. אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו (ברלין, תרמ"ד).
48. ראו בהרחבה במאמרו של דוד שטרן, "המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית".
49. אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד המקרא ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: כלפי המקרא וכלפי התלמוד. על לימוד המקרא הקדום ראו גם לעיל בפרק ב.
50. פירושי הרלב"ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ"ת: פירושי הרלב"ג בנ"ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.
51. פירושי של הרלב"ג על דניאל היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), ומאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק גם בגאולה בקץ הימין. לעומת זאת, היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים, וייתכן שבגלל זה פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו בפחות נחשקים בכתבי־יד ובדפוסים. גם ייתכן שבגלל שהרלב"ג כתב את פירושיו לספרים אלה רק בערוב ימיו, הייתה להם פחות תפוצה. בסופו של דבר, פירושיו של הרלב"ג על עזרא-נחמיה ודברי הימים יצא לאור בקרקוב, תרמ"ח (1888).
52. ראו מל"ב ט,כח, ישעיהו לו,ב, יחזקאל ח,ג. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד (דה"ב לב,ט <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).
53. בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.
54. עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).
55. יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.
56. בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם בתבנית:מ:קמץ); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות בתבנית:נוסח בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.
57. קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של משתמש:Dovi; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.
58. ראו לדוגמה את אתר "בייס הספר". היה מאמץ נוסף ע"י אלי לוי - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.
59. לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, ראו כאן. ראוי לציין שסימני הפיסוק במהדורה המנוקדת של מכון ממרא מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.