פתיחת התפריט הראשי


מדריך טכני
(א) מבוא כללי · (ב) עיצוב המקרא · (ג) נוסח התורה · (ד) נ"ך שחזור · (ה) נ"ך כתר
נספחים · תקציר · מדריך טכני

מקור הפרויקט "מקרא על פי המסורה" נמצא בקובץ הזה של גליון נתונים אלקטרוני. נוסח המקרא בטעמי המקרא הנמצא כעת בוויקיטקסט הועלה מתוך הקובץ הזה, המהווה גם מקור נגיש ויעיל ליישומים נוספים. תיקונים עתידיים יתבצעו שם דווקא, וכל תיקון בגליון הנתונים יועתק אל ויקיטקסט. כל הצעת תיקון לדפי התנ"ך בוויקיטקסט, לאחר בדיקתה וביצועה, תתבצע גם כן מיד בגליון הנתונים.

כל המידע בשביל נוסח המקרא בוויקיטקסט משולב בתוך חמישה טורים בגליון הנתונים (A-E).[1]

תוכן עניינים

טור A בקובץ: שם הספר ומספר הפרקעריכה

הטור הראשון בדפי הקובץ (A) מיועד לשמו של הספר ומספר הפרק (באותיות עבריות). שמו של הספר הוא לפי החלוקה של התנ"ך לכ"ד ספרים ע"פ המסורה.

בספר פשוט יופיע נוסח פשוט כזה: "ספר יהושע/א" (יהושע פרק א'), "מגילת אסתר/א" (=אסתר פרק א'), "ספר דניאל/א" (=דניאל פרק א').

בספר המחולק לשני חלקים או יותר (לפי השיטה של חלוקת הפרקים ומספרם), יופיע נוסח כזה: "ספר מלכים/מל"א טו" (כלומר פרק ט"ו במלכים א', כי מלכים הוא ספר אחד לפי המסורה ולא שניים); או "ספר עזרא/נחמיה א" (כלומר "נחמיה פרק א" שבתוך ספר עזרא, כי "עזרא" ו"נחמיה" הם ספר אחד לפי המסורה). מינוח כזה יימצא בספרים הבאים:

  1. ספר שמואל (שמ"א ושמ"ב),
  2. ספר מלכים (מל"א ומל"ב),
  3. ספר תרי עשר,
  4. ספר עזרא (כלומר עזרא ונחמיה ביחד),
  5. ספר דברי הימים (דה"א ודה"ב).

נספחים: בספרים מסויימים יש נספח בסוף, לאחר הפרק האחרון של הספר. לדוגמה, לאחר סוף הפרק "בראשית נ" יש שורה נוספת אחת, המכונה "בראשית/נספח" (בטור A). הנספח מיועד להכיל חומר נוסף השייך באופן ישיר לאותו ספר, אבל אינו נכנס להגדרות הרגילות של "פרק" ו"פסוק" (כגון טבלאות לטעם התחתון ולטעם העליון בעשרת הדברות, וכן לצורות כתיבה שונות לשירים). התוכן של הנספח יופיע בטור C ולעתים גם בטור E (בעיקרון יש צורך בתא אחד בלבד לתוכן של הנספח, אבל אם התוכן ארוך מדי יש צורך לחלק אותו לשני תאים כגון ב"ספר דברים/נספח").

טור B בקובץ: מספר הפסוקעריכה

הטור השני בדפי הקובץ (B) הוא בשביל מספר הפסוק (באותיות עבריות). מעבר לפסוקי הפרק עצמם, יש עוד שני "פסוקים" מלאכותיים נוספים בתחילת כל פרק ובסופו:

  1. פסוק "0" הוא פסוק מלאכותי המופיע בתחילת כל פרק, והוא מיועד להכיל את הקוד בתחילת הפרק שאינו שייך בהכרח לפסוק א' (הקוד הזה נמצא בטור C של פסוק "0").
  2. פסוק "תתת" גם הוא פסוק מלאכותי, והוא מיועד להכיל את הקוד שמופיע בסוף הפרק, ולפעמים גם הערות או נספחים שמופיעים בסוף הפרק (הקוד הזה נמצא בטור C של פסוק "תתת").

נספחים: בספר שיש בו נספח בסוף (כגון "ספר בראשית/נספח"), טור B יהיה ריק בשורה של הנספח, כי אין בנספחים חלוקה לפסוקים.

טור C בקובץ: קוד הבא לפני הפסוקעריכה

הטור השלישי בדפי הקובץ (C) הוא בשביל הקוד שבא מיד לפני הפסוק. קוד זה בדרך כלל מראה את העיצוב לפני הפסוק, כגון רווח רגיל הבא לפני הפסוק כדי להבדיל אותו מהפסוק הקודם (מסמנים אותו בקוד של "__"), או ברווח של שורה חדשה לפני הפסוק (מסמנים אותו בקוד של "//"), ו/או בתבנית של פרשה חדשה שהפסוק הזה הוא הפסוק הראשון בה (כגון {{פפ}} או {{סס}}).

לרשימה מלאה של התבניות לחלוקת הפרשות (ועוד תבניות שמופיעות בטור C) ראו כאן.

קוד מיוחד בתחילת הפרק ובסוף הפרק:

  1. בטור C לפסוק "0" יבוא הקוד הקוד בתחילת הפרק שאינו שייך בהכרח לפסוק א'.
  2. בטור C לפסוק "תתת" יבוא הקוד שמופיע בסוף הפרק, ולפעמים גם הערות או נספחים שמופיעים בסוף הפרק.

טור D בקובץ: תבנית הניווט לפסוקעריכה

הטור הרביעי בדפי הקובץ (D) הוא בשביל תבנית הניווט לפסוק (תבנית:מ:פסוק). בוויקיטקסט תבנית זו אמורה לבוא בדיוק בתחילת הפסוק (בלי שום רווח ביניהם). תבנית זו מראה את מספר הפסוק ו/או הפרק בשוליים הימניים של הדף.

  1. תבנית זו תמיד מכילה לפחות שלושה פרמטרים: שם הספר (לפי חלוקת הפרקים), מספר הפרק (באותיות עבריות), ומספר הפסוק (באותיות עבריות).
  2. לפעמים יש בה פרמטר נוסף למספר ה"סדר", כגון {{מ:פסוק|עזרא|א|א|סדר=א}}.
  3. בתורה יש בה לפעמים פרמטר נוסף למספר ה"עלייה", כגון {{מ:פסוק|דברים|כו|יב|עלייה=שני}}.
  4. יש אפשרות לתאם את תבנית הניווט לפסוק כדי שתכיל פרמטרים נוספים עבור כותרות או למטרות אחרות.
  5. תבנית הניווט לפסוק חייבת להיות בשימוש ביחד עם תבנית השוליים בפרמטר של "5" ({{מ:שוליים|5}}). תבנית זו נמצאת בתוך הקוד הבא לפני הפרק (כלומר בפסוק "0" בטור C).
  6. ב"צורת השיר" הבא בתוך טבלה (ראו להלן במידע על טור F), יהיה שימוש בתבנית אלטרנטיבית (תבנית:מ:פסוק-שירה). תבנית זו מזיזה את סימני הניווט לשוליים הימניים כמו שצריך אף מתוך טבלה. תבנית אלטרנטיבית זו בשימוש בשירת העתים (קֹהלת ג') ובעשרת בני המן (אסתר ט'). יושם לב שהתבנית האלטרנטיבית כבר נמצאת במקום המתאים בפסוק בטור F, ואין להשתמש כלל בתבנית הרגילה (שנמצאת בטור D) בשביל פסוקים הנכתבים בצורת השיר בטבלה.

טור E בקובץ: הנוסח המלא של הפסוקעריכה

הטור החמישי בדפי הקובץ (E) הוא בשביל הנוסח המלא של הפסוק עצמו. נוסח זה כולל כמובן אותיות וניקוד וטעמים ביוניקוד, אבל יש בו גם תוכן נוסף הקשור לנוסח הפסוק עצמו והבא בתוך תבניות:

  1. תבניות לעיצוב "קרי וכתיב", ועבור תווים מיוחדים, ועבור עוד תופעות חריגות.
  2. הערות על מקור הנוסח המשובצים בתוך תבנית:נוסח.

לרשימה מלאה של התבניות הבאות בתוך הפסוק לעיצוב ולתיעוד הנוסח ראו כאן.

  1. ^ בגרסאות הישנות של גליון הנתונים היה שימוש ב-5 טורים (A-G). בטור F הופיע קוד לפסוקים בצורת השיר (כגון בשירת הים, שירת האזינו, וכו'), ואילו בטור G הופיע, לעתים נדירות, קוד מיוחד שהיה אמור להופיע מיד אחרי סוף הפסוק (במיוחד תגים לאחר פסוקים מסוימים במגילת אסתר). מאז נמחק כל החומר בטורים בטורים F ו-G. הקוד לצורת השיר (בטור F לשעבר) נמצאת היום בדפים מוגנים בוויקיטקסט (טבלה של הדפים שיש בהם קוד לצורת השיר נמצאת כאן). ועיצוב שהיה אמור להתבצע ע"י קוד לאחר הפסוק (בטור G לשעבר) נעשה באופן אחר.