פתיחת התפריט הראשי

ויקיטקסט β

תיבות משתמש
ברוכים הבאים
Noia 64 apps karm.png משתמש זה נמצא בוויקיטקסט במשך
13 שנים, 3 חודשים ו־20 ימים.
תחומי ידע
P judaism.svg משתמש זה הוא בעל ידע בנושאי יהדות
P La Liberte.png משתמש זה הוא בעל ידע בהיסטוריה
Immanuel Kant (painted portrait).jpg משתמש זה הוא בעל ידע בפילוסופיה
כישורי שפה
en This user is a native speaker of English.
he-5 משתמש זה מסוגל לתרום ברמה מקצועית של עברית.
זהות:
Star of David.svg משתמש זה הוא בן לעם היהודי
Theodor Herzl.jpg משתמש זה הוא ציוני
Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg משתמש זה הוא יהודי דתי
P judaism.png משתמש זה הוא בוגר ישיבות ואוניברסיטאות ועוסק בהשכלה יהודית ותורנית
תחומי עניין ודעות אישיות:
Nuvola apps bookcase.png משתמש זה הוא תולעת ספרים
Answer to Life.png משתמש זה יודע כי 42 הוא התשובה לחיים, היקום וכל השאר.
Grote - Hannoverscher Volkskalender (zensiert).png משתמש זה בעד חופש הביטוי ומאמין שצנזורה אינה הפתרון.
Crystal Clear app Login Manager.png משתמש זה תומך בקיום נישואים אזרחיים בישראל כדי שהזוג יוכל לבחור להנשא כדת משה וישראל
Pacman.png משתמש זה תומך במדיניות לא אוכל לא שותה
User browser firefox.png משתמש זה תורם באמצעות מוזילה פיירפוקס
זהו.PNG למשתמש זה אין יותר תיבות משתמש

ארגז החול שלי

My user page at English Wikisource | Talk

My user page at English Wikipedia | Talk

ברוכים הבאים לדף האישי שליעריכה

שלום, קוראים לי אבי קדיש. אמנם מאז ייסודו של ויקיטקסט תרמתי בכינוי "דוֹבי", ושם זה הפך להיות חביב עלי לכל הקשור לבניית ספרייה עברית חופשית באינטרנט.

יזמתי את הקמתו של ויקיטקסט העברי בקיץ תשס"ד, השפה הראשונה של Wikisource שהתחילה לפעול באופן עצמאי. עזרתי גם להקמתם של אתרי Wikisource בהרבה שפות אחרות. כיום של למעלה מחמישים כאלה, שכל אחד נותן במה חופשית להעלות את האוצר הספרותי של תרבות שלמה!

מאז קיץ תשס"ד פעלתי כאן בבניית התשתית הטכנית וכמובן גם בתוכן. לגבי התוכן אני פעיל בעיקר בתחום של ארון הספרים היהודי. הפרויקט הראשון שלי כאן היה ערוך השולחן. בשנים הראשונות תרמתי גם בפיתוח התשתית עבור ספרי הפסיקה היסודיים (דהיינו משנה תורה לרמב"ם, ארבעה טורים, ושולחן ערוך). אח"כ עבדתי על פרויקטים רב-שנתיים בתחומי המקרא, תרגומיו ומפרשיו, וכן לגבי "ספר המידות"; לפרטים עליהם ראו להלן.

למה ויקיטקסט?עריכה

נתקלתי בוויקיפדיה (אנגלית) בפעם הראשונה בשנת 2003, בקיץ או לקראת סוף השנה (אינני זוכר בדיוק), כאשר חיפשתי אנציקלופדיה דיגיטלית ברשת האינטרנט. מיד התאהבתי ברעיון שכל אחד יכול לפתוח דף ולערוך דף בעצמו, ולעשות קישורים לדפים אחרים, ובקיצור לתרום מהידע שלו ביחד עם אנשים אחרים שתורמים מהידע שלהם.

אבל בו בזמן גם חשבתי: אם השיטה הזו כל כך נפלאה בשביל אינצקלופדיה, צריך לעשות אותו דבר בדיוק בשביל ספרים וטקסטים! וב"ה זה אכן קרה ובגדול.

ציוני דרךעריכה

  • ביולי 2004 פתחתי דיון ב"סקריפטוריום" של אתר Wikisource הראשוני (כלומר ה"מזנון" שלהם) לגבי התמיכה בעברית ובאפשרות לפתוח מיזם בעברית. התברר די מהר שלא היה ניתן לתת תמיכה טכנית סבירה בעברית במצב שהיה אז, וגם לא לעודד שם את הקמתה של קהילה דוברת-עברית.
  • בעקבות פנייה ממני אליו, העביר טים סטרלינג (מפתח וותיק של הקוד בתוכנת מדיה-ויקי) את ה-URL הארעי של המיזם המקורי מ-sources.wikipedia.org למקומו הקבוע ב-wikisource.org. דבר זה איפשר טכנית את הפכתו של הפרויקט לרב-לשוני, בדיוק כמו ויקיפדיה, ויקימילון וכו', וכן את הקמתו של he.wikisource.org. אח"כ בעקבות פנייתי אליו, הקים טים את המיזם הנוכחי (ויקיטקסט עברית) ב-2 לאוגוסט.
  • העריכה הראשונה באתר זה נעשה על ידי ב-2 לאוגוסט 2004 (ט"ו באב תשס"ד). זה היה נסיון ראשון לעצב את הדף הראשי.
  • בהמשך נעשו דיונים רבים וארוכים במיזם המקורי (הרב-לשוני) לגבי החלוקה לשפות שונות. ויקיטקסט עברית היה במשך כל אותה תקופה מעין "אח חורג" למיזם הראשי, עד שבקיץ 2005 הוחלט סופית לתת לכל השפות את האפשרות לקבל אתר משלהן, ומספטמבר 2005 הוקמו האתרים של Wikisource באנגלית, בגרמנית, בצרפתית, וכו' לשאר השפות השונות.
  • בשנת 2006 יזמתי את פיתוחו של פונקציית הכללת קטע מסומן, דהיינו הרחבה לתוכנת מדיה-ויקי שמאפשר את הכללתו של קטע מדויק מדף אחד בתוך דף אחר, לפי בחירתו של העורך. פונקצייה זו פותחה במיוחד עבור צרכי ויקיטקסט (Wikisource) בכל השפות על ידי המתכנת סטיבן סנבג, והיא פעילה היום בכל אתרי Wikisource, וכן בוויקימילון אנגלית. היו כבר כמה בקשות ליישם אותו גם בוויקיפדיה אנגלית.

כנס ון ליר (ראשי פרקים)עריכה

ביום י' כסלו תשע"ד (13.11.13) זכיתי להעביר הרצאה קצרה על ויקיטקסט בתוך פאנל המוקדש לנושא של "Open Access to the Jewish Canon" (גישה פתוחה לקאנון היהודי) במכון ון-ליר בירושלים (הנושא הכללי של הכנס היה דיגיטציה של התרבות). זאת הייתה הפעם הראשונה שנציגים מכל הפרויקטים היפים המוקדשים לתוכן פתוח וחופשי של הספרות היהודית והעברית נפגשו במקום אחד. מדובר על סְפַרְיָה, על פרויקט בן יהודה, על פרויקט הסידור הפתוח וגם על ויקיטקסט כמובן. הכנס היה באנגלית בלבד, אולם סיכמתי את ראשי הפרקים בעברית. מקווה שתהיה בכך גם תועלת למי שירצה בעתיד לסכם את ויקיטקסט בקצרה. להלן הסיכום.

תצוגת העמוד הראשי במסך

א. התחלות

  • סיפור ילדות: תורה שבכתב, תורה שבעל פה, ו"קליפים" מהעיתון היהודי.
  • ב-2003 נתקלתי לראשונה בוויקיפדיה, וחשבתי: הפלטפורמה מושלמת בשביל טקסטים.
  • היא מושלמת במיוחד בשביל ארון הספרים היהודי!
  • הקמת האתר והעריכה הראשונה: "ברוכים הבאים לויקיסורס!"
  • התמיכה הטכנית בוויקימדיה מצויינת: קהילה בינלאומית של מתכנתים.

ב. היקף הפרויקט והגדרותיו: שפה ורשיון חופשי.

  • שפה: ספרות עברית
  • ספרות כללית מתורגמת לעברית (דוגמה: תרגומיו של אמיר אהרוני לסיפורי אנטון צ'קוב)
  • הגדרה נדיבה המכילה את הספרות היהודית לדורותיה המורכבת מבחינת שפות: ארמית במקרא ובספרות חז"ל.
  • שפות יהודיות אחרות (בדגש על תרגומם לעברית): ערבית יהודית, לאדינו
  • בשביל יידיש יש אתר משלה.
  • רשיון חופשי: "גישה פתוחה" אינה מספיקה, צריך גם חירות להשתמש בתכנים: להפוך מהדורה סבירה או טובה למהדורה מצויינת.

ג. הדגש העיקרי בפועל: ארון הספרים היהודי

  • כי "פרויקט בן יהודה" כבר היה שם (למרות שנשמח כמובן להכיל תכנים ממנה).
  • מקרא על פי המסורה: "מידע על מהדורה זו" – שקיפות ותיעוד לתהליך העריכה.
  • משנה מבוארת – ד"ר רונן אחיטוב.
  • תלמוד ירושלמי מנוקדת ומעוצבת – הרב דן בארי: מהדורת לימוד מקצועית.
  • ספרא עם פירוש המלבי"ם – דניאל.
  • בן סירה – אור שפירא על בסיס מהדורת כהנה, לפי קטעי הגניזה ומנוקדת.

ד. מהדורות חדשות: מדוע ואיך?

  • ארון הספרים היהודי שבנחלת הכלל אינה מכילה את העיצוב הבסיסי הדרוש במהדורה מודרנית (כגון רוב הספרים באתר hebrewbooks.org!).
  • בוויקיטקסט ניתן להוסיף כלי ניווט נפלאים. דוגמה: עמודי התוכן והסימנים בטור, שולחן ערוך, ערוך השולחן.
  • אפשר לבנות כללי עריכה בהתאם לאופי המהדורה בהסכמתה של קהילת התורמים.
  • ביקורת עמיתים: סקירת הגירסה בעמוד מסויים.
  • דוגמה למהדורה ע"פ כתבי יד: אורחות צדיקים.

ה. לסיכום: "ויקיטקסט" מול "סְפַרְיָה"

  • היקף לפי שפה (עברית) וממשק עברי: מתאים ליהודים בישראל.
  • היקף לפי תוכן (יהדות) וממשק דו-לשוני: מתאים ליהודי התפוצות.

מקרא (תחום הפעילות הנוכחי שלי בוויקיטקסט)עריכה

עיקר עיסוקי בוויקיטקסט בשנים האחרונות, ובעזר"ה גם בשנים הבאות, מתרכז במקרא ובתרגומיו ובפירושיו החשובים ביותר.

מקרא על פי המסורהעריכה

מקרא על פי המסורה היה הפרויקט העיקרי שלי בין השנים תשע"א-תשע"ה. הוא כבר שלם בעיקרו, אבל אני עדיין מתעסק בשיפורים ובתיקונים זעירים, וכן בהעלתו למרחב הראשי של בוויקיטקסט בעזרתו הטובה של אראל סגל.

שערי הכניסה לספרי המקרא על פי המסורה:

מידע מלא על מהדורה זו של המקרא:

  1. ניווט וסימני ניווט
  2. מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"
  3. רשימת התבניות לעיצוב ותיעוד
  4. רשימת מקורות וכלי עזר
  5. מבנה ותוכן בספרי המקרא
  6. תרגומים ופירושי המופת על המקרא
  7. המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל

משימות שעדיין נשארו בפרויקט זה:

  1. טיפול שוטף בדיווחים על טעויות
  2. המרת הטקסט לגירסאות של "ניקוד" ו"כתיב" במרחב הראשי (וכן לעשות עדכון עקרוני לנספח שמסביר את הכללים למהדורה "מנוקדת" ולמהדורת "כתיב")
  3. מידע על מהדורה זו, פרק ב, עריכת הקטע על הטעמים הנדירים בכ"א הספרים
  4. מידע על מהדורה זו, פרק ג, עריכת הקטע על נוסח הניקוד בכתי"ל
  5. מידע על מהדורה זו, פרק ג, הוספת הערה לקטע על חלוקת הפרשות בתורה (הפניה אל מאמרו של הרב מרדכי דב וינטרויב "מסורת הפרשניות הפתוחות והסתומות בתורה" בקובץ חִצֵי גבורים פליטת סופרים (חוברת ז' אלול תשע"ד, עמ' שלט-שמו) ותגובתי שם [חוברת ח' אלול תשע"ה, עמ' א'קטז-א'קיז])
  6. מידע על מהדורה זו, פרק ד (השלמת הטיוטה)
  7. מידע על מהדורה זו, פרק ה (השלמת הטיוטה)
  8. רוב הספקות וההכרעות הקשות במקומות החסרים הכתר הם בספרי סוף הכתובים. יש לבדוק ולתעד אותם (ואולי אף להכריע בחלקם?) מול הערות הנוסח של הרב קאפח בכרכי מהדורותו לפירושי רס"ג על הכתובים, וכן מול ההערות ב"חלק הדקדוק" (באותם כרכים). כדאי גם לבדוק ב"חלק הדקדוק" ולתעד לגבי המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר.

תרגום אונקלוס לתורהעריכה

תרגום אונקלוס לתורה לפי המסורת התימנית (התאג'). זהו הפרויקט העיקרי שלי השנה הנוכחית השנה (תשע"ו), בשיתוף פעולה עם אלי לוי (העושה את מלאכת ההגהה).

רש"י מנוקד על התורהעריכה

פירוש רש"י על התורה במהדורת לימוד מנוקדת. זהו פרויקט משני עבורי השנה (תשע"ו), שבה סיימתי חצי מספר בראשית ומנסה לעשות הגהה על הפרק הראשון בפרשה בכל שבוע. מקווה בעזר"ה להשלים את הפירוש בשנים הבאות.

חמש מגילות: יש לי גם כוונה לעשות דבר דומה עבור פירוש רש"י לחמש מגילות. בינתיים יש טויטה התחלתית במרחב האישי שלי.

שונותעריכה

להלן עוד כמה דברים הקשורים למקרא (שהקמתי או שתרמתי להם):

הלכה: ערוך השולחן (הפרויקט הראשון שלי בוויקיטקסט)עריכה

בחג השבועות שנת תשס"ו החלטתי שהטקסט הכי מתאים לי ללמוד, להגיה, ולהעלות לוויקיטקסט הוא ערוך השולחן, בו אוכל לקיים "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" וגם "לשנות הלכות בכל יום". את העריכה הראשונה עשיתי ביום שלישי, י' סיון תשס"ו. והסימן הראשון שערכתי היה אורח חיים סימן רסז (מהלכות שבת), שהעליתי לאתר באותו יום.

יומיים לאחר מכן התחלתי לעבוד על הלכות תשעה באב, במטרה לסיים אותן עד תשעה באב באותה שנה, וב"ה עמדתי במשימה. מאז המשכתי לסיים את כל החלק השלישי של אורח חיים על הלכות המועדים לפי הסדר הזה (בערך): הלכות תשעה באב, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכה, לולב, חנוכה, מגילה. את הלכות פסח לא הספקתי לסיים לפני חג הפסח שנת תשס"ז, ועשיתי רק כשליש ממנו. אח"כ המשכתי להשלים את הלכות תענית, ראש חודש, יום טוב, וחול המועד. בסוף סיימתי בעזר"ה את כל הלכות המועדים עם השלמתן של הלכות פסח ביום חמישי, כ"ז במרחשון תשס"ח. כל החלק הזה של אורח חיים (שכולל 280 סימנים) לקח אותי קצת פחות משנה וחצי של עבודה רצופה (מאמצע סיון תשס"ו ועד סוף מרחשון תשס"ח). ב"ה שכך זכיתי לחזור על ההלכות של כל מועד שלושים יום (לפחות) לפני המועד.

כעת אני ממשיך את ערוך השולחן על ההלכות החשובות שבחלק האחרון של יורה דעה, החל מהלכות כיבוד אב ואם בסימנים ר"מ-רמ"א. ערוך השולחן הפך להיות הפרויקט האישי העיקרי שלי כאן בוויקיטקסט, כי הגעתי למסקנה שזה ממש תלמוד תורה, ושעל ידיו אוכל בו בזמן גם ללמוד וגם לתרום בו משהו בעל-ערך לציבור לומדי ההלכה.

בעבודתי בערוך השולחן אין לראות בשום פנים ואופן עבודה מושלמת, וכולם מוזמנים להוסיף לה: בתיקון טעויות הקלדה, בשיפור הפיסוק והחלוקה לפסקאות, ובמיוחד בבדיקת המובאות בערוך השולחן מהש"ס ומן הפוסקים.

בדרך כלל עברתי על כל סימן רק פעם אחת, וכולם טעונים בדיקה נוספת. לפעמים בקדתי ולמדתי את המובאות בהקשרם בש"ס ופוסקים, אבל ברוב הגדול של המקומות לא עשיתי כך, וגם כל אלה טעונים בדיקה. כי כל פעם שכתב המחבר ז"ל "עיין שם" – ראוי לקיים את דבריו. למידע נוסף על שיטת העריכה של ערוך השולחן בוויקיטקסט, ראו נא את דף המידע על המהדורה.

כולם מוזמנים להוסיף סימנים חדשים ולהגיה ולתקן את הקיימים. וכל המוסיף – יוסיפו לו מן השמים.

תוכנית עבודה:

  1. √ לסיים בקרוב את הלכות מזוזה ביו"ד (עד סימן רצ"א).
  2. √ לדלג עד הלכות אבלות בסוף יורה דעה (סימנים של"ד-ת"ג) ולהשלים אותן בעזרת ה' עד ראש השנה תשס"ט.
  3. √ להשלים את הסימן הראשון בכל אחד מארבעת החלקים (בתור דוגמאות והתחלות): אורח חיים א, יורה דעה א, אבן העזר א, חושן משפט א. הושלם בעזר"ה במוצאי יום כיפורים תשס"ט).
  4. √ לחזור לאורח חיים ולעשות את החלק הראשון (סימנים א'-רמ"א על "סדר היום" שמקבילים לשני הכרכים הראשונים בספר "משנה ברורה"). נראה לי שעבודה זו יקח בין שנה לשנתיים. אני מקווה מאד שמשתמש:נת- ה- ימשיך לעבוד במקביל על הלכות שבת, ואז נוכל בתקופה זו לסיים את כל אורח חיים. נשלם בערב שבת פרשת "זכור" תש"ע בעזרתו הנדיבה של משתמש:נת- ה-.

חזרה ל"יורה דעה":

  1. √ להשלים את סימנים שכ"ב-של"ג עד הלכות חלה, מעשרות, וראשית הגז (הסימנים שבאים מיד לפני הלכות אבלות). עבור סימנים של"א-של"ב (הלכות מעשרות) שאין עליהם "ערוך השולחן" לעשות במקום זה את הסימנים המקבילים בלבוש עטרת זהב גדולה.
  2. הלכות עכו"ם (סימנים קכ"ג-קפ"ב) בלבוש עטרת זהב גדולה, כי הסימנים האלה חסרים ב"ערוך השולחן".
  3. הלכות נדרים ושבועות (סימנים ר"ג-רל"ט) בלבוש עטרת זהב גדולה, כי הסימנים ב"ערוך השולחן" לא נדפסו במהדורה המקורית ואין להם גישה חופשית. אלא אם כן משתמש:נחום אולי ירצה לעשות אותם, כי הוא משקיע המון עבודה בתחום של הלכות נדרים.
  4. הלכות נידה (סימנים קפ"ג-ר"ב).
  5. להשלים את ההלכות השונות שנשארו בסוף יורה דעה (רצ"ב-שכ"א).
    1. במיוחד את סימנים רצ"ב (שילוח הקן), רצ"ג (חדש), רצ"ד (ערלה), ש"ה (בכור אדם).
    2. אח"כ את כל השאר.
  6. בעתיד אולי גם אותם הסימנים באבן העזר שחשובים הלכה למעשה עבור מסדרי קידושין ועורכי חופות.

הקדשותעריכה

  • ערוך השולחן הלכות אבלות (יורה דעה סימנים של"ט-ת"ג). לימוד ההלכות והעלאתן לעילוי נשמתה של פרידה כהן זצ"ל, בת-דוד שהיית כמו סבתא, והכירה לי את ארץ ישראל.
  • ספר המידות השלם (ראו להלן). לימודו ותיקונו ועיצובו של הספר לעילוי נשמתו של בנימין כהן זצ"ל, בן-דוד שהיה לי כמו סבא, והכיר לי את ארץ ישראל. יהודי שלם במידותיו כמוהו לא הכרתי.
  • ערוך השולחן הלכות תפילה (אורח חיים סימנים פ"ט-קל"ד). לימוד ההלכות והעלאתן לעילוי נשמתו של של אברהם מאיר בן מרדכי ויהודית דנטוס זצ"ל. נפטר והלך לעולמו בשבת פרשת "יתרו", כ' שבט תשס"ט. הכניס אורחים כמו אברהם אבינו וביתו היה פתוח לרווחה, בשמחתו היה מאיר פנים לכל מי שזכה להיות בסביבתו.

רמב"ם ומחשבת ישראלעריכה

מוסר: ספר המידות (אורחות צדיקים)עריכה

בסביבות תשעה באב תשס"ט התחיל תורם אחר במצוה להעלות לכאן את שערי אורחות צדיקים. נדבקתי לזה, ולכן עשיתי אז "חופשה" מערוך השולחן כדי לעסוק בהגהה של אורחות צדיקים.

תוכנית עבודה:

  1. √ לעבור על כל הקטסט של הספר בפעם הראשונה, ותוך כדי כך להוסיף חלוקה לחלקים ולפסקאות, פיסוק מלא, קישורים למקורות, ותיקון הטעויות הבולטות בטקסט המוקלד (שהם רבים), חלקם ע"י כתבי היד.
  2. √ להקים את המבנה להצגת שערי הספר בסדר אלטרנטיבי שמשתקף מתוך כתבי יד וגם מהתוכן. מהדורה מקבילה זו ייקרא בשם ספר המידות השלם (ע"פ שמו המקורי של הספר דהיינו "ספר המידות" ולא "אורחות צדיקים").
  3. √ לכתוב דף הסבר על שיטת תיקון הנוסח, וכן על עיצוב הטקסט.
  4. להמשיך את תיקון הנוסח ע"פ כת"י באופן יסודי יותר, כאשר אני עובר על כל הטקסט בפעם השנייה.

תקווֹת לעתידו של ויקיטקסטעריכה

הרחבת הקהילה ומאגר הטקסטיםעריכה

זנקנו בשנה האחרונה (תשס"ט) למצב שנצפים אצלנו כ-100,000 דפים כאן בכל ביום! זה אומר שאנחנו הרבה יותר מוכרים (וגם שימושיים) ממה שהיינו בשנים הראשונות.

גם קהילת התורמים גדלה, אבל לא באותם מימדים. צריך למצוא דרך לעניין אנשים במה שקורה כאן, לא רק מצד השימוש במאגר וקריאתם של הטקסטים, אלא גם שיותר אנשים יתרמו באופן פעיל להרחבתה של הספרייה ולשיפורה, שתהיה יותר איכותית, יותר שימושית, ויותר מגוונת.

שיתופי פעולהעריכה

הייתי רוצה שנמצא את הדרך הנכונה ליזום שיתופי פעולה עם פרויקטים אחרים שדומים לנו (שבהם מאגרים של טקסטים עבריים ברשת). ביניהם:

  • אתר hebrewbooks.org.
  • פרויקט בן-יהודה
  • אתר דעת
  • מכון ממרא
  • תורת אמת
  • המגיהים-המבוזרים של פרוייקט גוטנברג באירופה ובקנדה (שם יש תשתית לטיפול בטקסטים בעברית, תשתית שאין למגיהים-המבוזרים המרכזיים בארה"ב).

נוהל תקין לבעלי סמכויותעריכה

חשוב שנהלי הסמכויות בוויקיטקסט העתידי יהיו שקופים, ושכל הסמכויות תהיינה תלויות באישור תקופתי של כלל ציבור התורמים. אני מכבד את אלו שחושבים שעדיין הקהילה קטנה מדי לעסוק באישורים תקופתיים, אבל דעתי האישית שצריך להתחיל בנוהל תקין דווקא כאשר אנחנו עדיין קטנים וזה עדיין אפשרי. כי כאשר הקהילה תהיה יותר גדולה, כולל אנשים עם ותק רב, אז יהיה הרבה יותר קשה לשנות נהלים באמצע.

תכל'ס, רצוני שבסופו של דבר נגיע דווקא לתוצאה כזאת. חשוב להודות על האמת: כאשר הציעו לראשונה שיעשו אישורים תקופתיים לבעלי סמכויות בוויקיטקסט האנגלי, דווקא התנגדתי. טענתי אז שזו ביורוקרטיה יתרה ואולי אף מזיקה. אבל אח"כ ראיתי באופן ברור שזה תורם המון ליציבות של הציבור, לאווירה הטובה, ולשת"פ חיובי יותר בין התורמים. אכן כמעט כל הזמן כולם תומכים באישור מחודש פה-אחד (חוץ ממקרים של בעלי סמכויות שכבר אינם פעילים, ולעתים רחוקות במקרים של בעלי סמכויות שהתנהגותם עברה את הגבול של הטעם הטוב לדעתו של חלק מהציבור). אבל "פה-אחד" זה לא דבר רע או מגוכח בסיבה פשוטה: כי מה שבאמת חשוב זה לא התומכים אלא הנתמך; תודעתו היא שסמכויותיו נובעות אך ורק מרצון הציבור, ושהוא חייב לפעול בהתאם.

אני מקווה שלעולם לא נגיע בוויקיטקסט למצב עגום שכזה.

מדיניות "עין טובה": הנטייה תמיד להכילעריכה

למרות שבדרך כלל ברור איזה טקסטים שייכים להיות בוויקיטקסט, וגם איזה סוג של חומרי-עזר הנלווים לטקסטים, בכל זאת יש תחום "אפור" של תכנים מסויימים שלגביהם צריך להפעיל שיקול-דעת. רצוני לראות מדיניות בוויקיטקסט של "עין טובה" לגבי תכנים כאלה. לדוגמה: שיידרש לא רק רוב פשוט כדי למחוק טקסט או כדי לאסור תחום מסויים בוויקיטקסט, אלא רוב מיוחס בשביל זה. וכן באווירה הכללית שתשמר תמיד הרצון הציבורי שקיים כבר היום לראות כל תרומה בעין טובה וברצון בסיסי לקבל אותו. כמובן שיש גם מקרים שצריך להגיד "לא", אבל הם צריכים להשאר היוצאים מן הכלל.

סטטיסטיקהעריכה

תוכן פתוח (Open Content)עריכה

ניסוייםעריכה

גרסאות יציבותעריכה

קוד שימושיעריכה

מבחר סימנים ביוניקוד:

←→→←৳§§«»||↔↑↓•••«»∞♫♬♫

פרויקטים במרחב האישיעריכה

בתקווה שחומר ישולב בעתיד במרחב הראשי, וכאן יישאר תיעוד לגירסה הראשונה.

ארגז החול שליעריכה

שונותעריכה

  • אורח חיים = 697 סימנים.
  • יורה דעה = 403 סימנים.
  • אבן העזר = 178 סימנים.
  • חושן משפט = 427 סימנים.

אבן העזר + חושן משפט = 605 סימנים.

  • ארבעה טורים = סה"כ 1705 סימנים.