ויקיטקסט

משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים

< משתמש:Dovi‏ | מקרא על פי המסורה
כְּתוּבִים עַל־פִּי הַמָּסֹרָה
ספרי אמ"ת‏[1] חמש מגילות כתובים אחרונים
תהלים
משלי
איוב 		שיר השירים
רות
איכה
קֹהלת
אסתר 		דניאל
עזרא
דברי הימים
צורת השיר בספרי הכתובים‏[2]
שירת העִתים במגילת קֹהלת · עשרת בני המן במגילת אסתר
שירת אסף בספר דברי הימים
טעמי אמ"ת · טעמי כ"א ספרים
מידע על מהדורה זו‏[3] רשיון חופשי נוסח המקרא שייך לכולם.
נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,
ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.‏[4]

ספר תהליםעריכה

 
מקרא ותפסיר: ספר תהלים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון.
 
טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה (מתוך מדריך לקריאת נביאים וכתובים).
 
טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה מעוברת, מתשרי עד אדר שני (מתוך מדריך לקריאת נביאים וכתובים).

ספר תהלים על פי המסורהעריכה

קריאת ספר תהליםעריכה

מחזורי קריאה ולימוד:

  • מדריך לקריאת נביאים וכתובים: מחזור קריאה לחצי שנה, מזמור אחד ליום בממוצע (ראו את התמונה בצד שמאל)
  • "פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה), כחלק מהתוכנית של "פרשות השבוע בנביאים וכתובים"
  • קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר תנ"ך יומי)
  • ספר תהלים באתר 929 תנ"ך ביחד (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים)
  • ספר תהלים באתר תנ"ך הרצוג (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים)
  • החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בשבוע:
    • יום ראשון: מזמורים א'-כ"ט
    • יום שני: מזמורים ל'-נ'
    • יום שלישי: מזמורים נ"א-ע"ב
    • יום רביעי: מזמורים ע"ג-פ"ט
    • יום חמישי: מזמורים צ'-ק"ו
    • יום ששי: מזמורים ק"ז-קי"ט
    • יום שבת: מזמורים ק"כ-ק"נ
  • החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בחודש:
    • יום א': מזמורים א'-ט'
    • יום ב': מזמורים י'-י"ז
    • יום ג': מזמורים י"ח-כ"ב
    • יום ד': מזמורים כ"ג-כ"ח
    • יום ה': מזמורים כ"ט-ל"ד
    • יום ו': מזמורים ל"ה-ל"ח
    • יום ז': מזמורים ל"ט-מ"ג
    • יום ח': מזמורים מ"ד-מ"ח
    • יום ט': מזמורים מ"ט-נ"ד
    • יום י': מזמורים נ"ה-נ"ט
    • יום י"א: מזמורים ס'-ס"ה
    • יום י"ב: מזמורים ס"ו-ס"ח
    • יום י"ג: מזמורים ס"ט-ע"א
    • יום י"ד: מזמורים ע"ב-ע"ו
    • יום ט"ו: מזמורים ע"ז-ע"ח
    • יום ט"ז: מזמורים ע"ט-פ"ב
    • יום י"ז: מזמורים פ"ג-פ"ז
    • יום י"ח: מזמורים פ"ח-פ"ט
    • יום י"ט: מזמורים צ'-צ"ו
    • יום כ': מזמורים צ"ז-ק"ג
    • יום כ"א: מזמורים ק"ד-ק"ה
    • יום כ"ב: מזמורים ק"ו-ק"ז
    • יום כ"ג: מזמורים ק"ח-קי"ב
    • יום כ"ד: מזמורים קי"ג-קי"ח
    • יום כ"ה: מזמור קי"ט אותיות א'-ל'
    • יום כ"ו: מזמורים קי"ט אותיות מ'-ת'
    • יום כ"ז: מזמורים ק"כ-קל"ד
    • יום כ"ח: מזמורים קל"ה-קל"ט
    • יום כ"ט: מזמורים ק"מ-קמ"ד
    • יום ל': מזמורים קמ"ה-ק"נ

קובצי אודיו:

ספר משליעריכה

 

מקרא ותפסיר

 

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: ספר משלי בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: ספר משלי במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

ספר משלי על פי המסורהעריכה

קריאת ספר משליעריכה

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




ספר איובעריכה

 

מקרא ותפסיר

 

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: ספר איוב בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: ספר איוב במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

ספר איוב על פי המסורהעריכה

קריאת ספר איובעריכה

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




מגילת שיר השיריםעריכה

 

מקרא ותרגום ותפסיר

 

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: מגילת שיר השירים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), תרגום (ארמית בניקוד עליון בבלי), והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: מגילת שיר השירים במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

מגילת שיר השירים על פי המסורהעריכה

קריאת מגילת שיר השיריםעריכה

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




מגילת רותעריכה

 

מקרא ותרגום ותפסיר

 

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: מגילת רות בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), תרגום (ארמית בניקוד עליון בבלי), והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. כתב־היד פגום בחלק הראשון של מגילת רות, וחבל על דאבדין. בצד שמאל: מגילת רות במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

מגילת רות על פי המסורהעריכה

קריאת מגילת רותעריכה

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




מגילת איכהעריכה

 

מקרא ותרגום ותפסיר

 

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: מגילת איכה בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), תרגום (ארמית בניקוד עליון בבלי), והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: מגילת איכה במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

מגילת איכה על פי המסורהעריכה

קריאת מגילת איכהעריכה

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




מגילת קֹהלתעריכה

 

מקרא ותרגום ותפסיר

 

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: מגילת קֹהלת בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), תרגום (ארמית בניקוד עליון בבלי), והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: מגילת קֹהלת במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

מגילת קֹהלת על פי המסורהעריכה

קריאת מגילת קֹהלתעריכה

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




מגילת אסתרעריכה

 

מקרא ותרגום ותפסיר

 

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: מגילת אסתר בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), תרגום ("תרגום שני" בארמית בניקוד עליון בבלי), והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: מגילת אסתר במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

מגילת אסתר על פי המסורהעריכה

קריאת מגילת אסתרעריכה

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




ספר דניאלעריכה

 

מקרא ותפסיר

 

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: ספר דניאל בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: ספר דניאל במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

ספר דניאל על פי המסורהעריכה

קריאת ספר דניאלעריכה

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




ספר עזראעריכה

 

מקרא

 

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: ספר עזרא בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר עזרא בכתב־היד). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: ספר דניאל במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

ספר עזרא על פי המסורהעריכה

קריאת ספר עזראעריכה

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




ספר דברי הימיםעריכה

 

מקרא

 

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: ספר דברי הימים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר דברי הימים בכתב־היד). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: ספר דברי הימים במדריך לקריאת נביאים וכתובים (עמוד 1 מתוך 2).

ספר דברי הימים על פי המסורהעריכה

קריאת ספר דברי הימיםעריכה

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:

  • (בינתיים אין)

הערותעריכה

  1. ^ להסבר מלא ומפורט על הכתיבה השירית בספרי אמ"ת (בכתבי־היד ובדפוסים ובמהדורתנו), ראו במבוא המלא למהדורה, "פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 8 (צורת השיר בספרי אמ"ת). להסבר על הדרכים שבהן עיצבנו וערכנו פרטים מסוימים בטעמי אמ"ת, ראו שם, סעיף 5.6 (פרטים בטעמי אמ"ת).
  2. ^ להסבר מלא ומפורט על צורת השיר מהדורתנו (בכ"א הספרים), ראו במבוא המלא למהדורה, "פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 5 (צורת השיר בכ"א הספרים). וראו כאן לרשימת דפי המקרא לצורת השיר.
  3. ^ למידע מפורט על נוסח ספרי הכתובים במהדרותנו, ראו במבוא למהדורה, פרק רביעי (על החלקים החסרים בכתר ארם צובה) ובפרק חמישי (על החלקים הקיימים בכתר ארם צובה). לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של "נביאים וכתובים על פי המסורה" ראו כאן.
  4. ^ את ה"ייחוס" לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע"י קישור לשער הראשי של הפרויקט כאן.
  5. ^ בגלל מגבלות טכניות, הדף הזה הזה אינו מצליח להציג את כל מזמורי תהלים ביחד בדף אחד, ובפועל מראה אותם עד מזמור ק"ה.
  6. ^ גירסה ישנה של שירת העִתים נמצאת כאן.
  7. ^ גירסה ישנה של עשרת בני המן נמצאת כאן.
  8. ^ גירסה ישנה של שירת אסף נמצאת כאן.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה/כתובים&oldid=1406949"