משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד

שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הערות נוסח · תעתיק (מקרא פונטי) · ייבין · GitHub · תיקונים ושינויים · דיווח על טעות · מדריך טכני
♦ תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים ♦ נביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר ♦ כתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים

פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר
(א) מבוא כללי · (ב) עיצוב המקרא · (ג) נוסח התורה · (ד) נ"ך שחזור · (ה) נ"ך כתר · (ו) נספחים · תקציר · מדריך טכני

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ"ך החסרים בכתר

נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי"ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה בתורה. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם למדיניות העיצוב במהדורתנו.

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו בפרק הבא.

יסודות הנוסח ותיעודו

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, "יסודות הנוסח" ו"תיעוד הנוסח").

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי"ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי"ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לנביאים ולכתובים.

שימו לב: נוסח הכתיב בנ"ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסד על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד רק באה כדי לתמוך בקביעה זו).

המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים

חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:

1. מלכים (קטע): בספר מלכים חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה. החלק החסר מתחיל במילים "אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה..." (מל"ב יד,כא) ומסתיים במילים "...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה" (מל"ב יח,יג).

2. ירמיהו (קטע): בספר ירמיהו חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו. החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה "יְהֹוָֽה׃..." (סוף כט,ט) ומסתיים במילים "...כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן" (לא,לד). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה "לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃..." (סוף לב,א) ומסתיים במילים "...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י" (לב,כה), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; כא-כה.^[1]

3. תרי עשר (שני קטעים): בספר תרי עשר חסרים דפים בשני מקומות בכתר ארם צובה:

• במקום הראשון חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים "בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה..." (עמוס ח,יג), עֹבדיה ויונה חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים "...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם" (מיכה ה,א).
• במקום השני חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים "הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם..." (צפניה ג,כ), חגי חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים "...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙" (זכריה ט,יז).

4. תהלים (קטע): בספר תהלים חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים. החלק החסר מתחיל במילים "מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ..." (טו,א) ומסתיים במילים "...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃" (כה,א).

5. שיר השירים אחרי "בְּנוֹת צִיּוֹן": מגילת שיר השירים קיימת בכתר ארם צובה עד המילים "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא), וחסרה בהמשך מהמילים "בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה"; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.

6. קֹהלת (הכל): מגילת קֹהלת חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

7. איכה (הכל): מגילת איכה חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

8. אסתר (הכל): מגילת אסתר חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

9. דניאל (הכל): ספר דניאל חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

10. עזרא (הכל): ספר עזרא חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

שחזור מסורת הסופרים בנביאים וכתובים על יסוד כתב־יד לנינגרד (כתי"ל)

דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר לאותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה: קביעה ע"פ המסורה וע"פ רוב כתבי־היד הטברנים.^[2] גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.^[3]

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש בהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע"פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקן של כתבי־היד בנ"ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלמת, אבל אי-אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה[4]
כתב־היד או הדפוס	מספר שינויי הכתיב בתורה	מספר שינויי הכתיב בנביאים
כתי"א	[0-3][5]	פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
כתי"ק (נביאים)	–	כ-150
כתי"ל	כ-127[6]	כ-280
כתי"ש1	כ-20	כ-500
כתי"ש (תורה)	כ-25	–
כתי"ב (תורה)	כ-65	–
מ"ג דפוס ונציה	7 ודאי ו-2 מוטלים בספק	מאות רבות מאוד וכנראה אלפים[7]

לכן יש מהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי"ל. ברוב המכריע המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד-משמע לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו להלן.

נוסח האותיות בכתי"ל בנ"ך (רשימה מלאה)

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

נוסח הכתיב בכתי"ל: מובאות כאן התיבות בכתי"ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי"ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי"ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי"ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי"ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי"ל). הפריטים מהסוג האחרון צויינו בצבע רקע של כתום, ולאחריהן הפניה אל רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות.

ספר מלכים (קטע חסר):

1. מל"ב טו,טו: [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
2. מל"ב טו,כה: [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!^[8]
3. מל"ב טז,יז: [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
4. מל"ב יז,ו: [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
5. מל"ב יז,ו: [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
6. מל"ב יז,לא: ל?=[נִבְחַ֖ז]*^[9] / ל?=[נִבְחַ֖ן]

ספר ירמיהו (קטע חסר):

1. ירמיהו לא,יז: [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
2. ירמיהו לא,כז: [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ"ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל (ראו ברשימת הספקות)

ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):

1. מיכה ב,ז: [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
2. זכריה א,יז: [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
3. זכריה ה,ח: [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
4. זכריה ו,ה: [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
5. זכריה ז,ב (תיבה מורכבת): [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] (ראו ברשימת הספקות)
6. זכריה ח,כא: [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
7. זכריה ט,טו: ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת] (ראו ברשימת הספקות)

ספר תהלים (קטע חסר):

1. יז,יב: [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
2. כב,ג: [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

מגילת שיר השירים (חסר אחרי "בְּנוֹת צִיּוֹן" [ג,יא]):

1. ד,ג: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] (ראו ברשימת הספקות)
2. ד,ג: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] (ראו ברשימת הספקות)
3. ד,ד: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
4. ד,ט2: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
5. ו,ב: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
6. ח,א: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
7. ח,יג: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] (ראו ברשימת הספקות)

מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):

1. א,יז: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!^[10] / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
2. ב,ח: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
3. ב,טו: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
4. ב,כו: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
5. ו,י: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] (ראו ברשימת הספקות)
6. ז,ג: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
7. ח,ב: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
8. ח,טו: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
9. ט,יא: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים] (ראו ברשימת הספקות)
10. יא,ט: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
11. יב,ה: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
12. יב,ו: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

מגילת איכה (חסר לגמרי):

1. א,כא: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
2. ב,ו: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
3. ב,טז: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
4. ג,יג: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
5. ג,לב: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
6. ג,מג: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
7. ד,ט: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
8. ד,יא: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
9. ד,יג: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
10. ד,יג: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
11. ד,טו: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
12. ד,יח1: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
13. ד,יח2: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
14. ה,יט: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

מגילת אסתר (חסר לגמרי):

1. ב,ג: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
2. ב,ו: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
3. ב,יז: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
4. ב,כא: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
5. ד,א: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
6. ד,יא: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
7. ט,ט: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו ברשימת הספקות)
8. ט,טז: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו ברשימת הספקות)
9. ט,יז: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
10. ט,יח: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
11. ט,יט: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
12. ט,כב: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
13. ט,כב: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
14. ט,כב: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
15. ט,כד: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
16. ט,כט: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
17. ט,לא: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

ספר דניאל (חסר לגמרי):

1. א,ד [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
2. ב,ה [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א]
3. ב,יח [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
4. ב,יח [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
5. ב,יט [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
6. ב,כז [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
7. ב,לה [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
8. ב,מ [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
9. ב,מב2 ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
10. ב,מז [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
11. ג,ג2 [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
12. ג,ה [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]^[11] (ראו ברשימת הספקות)
13. ג,ה [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
14. ג,ה [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
15. ג,יג [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
16. ג,יד [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
17. ג,טו [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
18. ג,טז [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
19. ג,כב [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
20. ג,כד [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
21. ג,כה ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו ברשימת הספקות)
22. ד,ז ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו ברשימת הספקות)
23. ד,טו [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
24. ד,כג [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
25. ד,כד [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
26. ד,כח [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
27. ד,לא [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
28. ד,לג [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו ברשימת הספקות)
29. ד,לד [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
30. ה,ה [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
31. ה,ז [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו ברשימת הספקות)
32. ה,טז [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
33. ה,טז ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו ברשימת הספקות)
34. ה,יח [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
35. ה,יט1 [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
36. ה,יט2 [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
37. ה,יט7 [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
38. ה,יט8 [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
39. ה,יט [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
40. ה,כא [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
41. ה,כא [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
42. ה,כז [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
43. ה,כט [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
44. ה,כט [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
45. ה,כט [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו ברשימת הספקות)
46. ו,ג [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
47. ו,ו [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
48. ו,ו [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
49. ו,ח [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
50. ו,יב [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
51. ו,יג [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
52. ו,יג [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
53. ו,כה [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו ברשימת הספקות)
54. ו,כח [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו ברשימת הספקות)
55. ז,ז [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
56. ז,ט [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו ברשימת הספקות)
57. ז,יג [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
58. ז,יד [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
59. ז,טו ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו ברשימת הספקות)
60. ז,כא ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו ברשימת הספקות)
61. ז,כא [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
62. ז,כג [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
63. ז,כד [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
64. ז,כד [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
65. ז,כז [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
66. ח,ח [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו ברשימת הספקות)
67. ט,ז [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
68. י,א [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
69. י,יט [וּֽכְדַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽבְדַבְּר֤וֹ]!
70. יא,כט [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
71. יא,לא [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
72. יא,לו [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

ספר עזרא (חסר לגמרי):

1. עזרא ב,מב: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
2. עזרא ב,נ: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
3. עזרא ד,יג: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
4. עזרא ה,ג: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
5. עזרא ו,ב: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
6. עזרא ז,י [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
7. עזרא ז,יג [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
8. עזרא ז,יד [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
9. עזרא ז,כא [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
10. עזרא ז,כב [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
11. עזרא ז,כה [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
12. עזרא ז,כז [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
13. עזרא ט,א [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
14. עזרא י,לה [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
15. עזרא י,מד [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]^[12]
16. נחמיה ה,יד [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
17. נחמיה ו,יא [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
18. נחמיה ז,ד [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
19. נחמיה ז,לז [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
20. נחמיה ז,מה [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
21. נחמיה ז,מח [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
22. נחמיה ז,נז [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת] (ראו ברשימת הספקות)
23. נחמיה ז,סא [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
24. נחמיה ז,סה [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
25. נחמיה ז,עא [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
26. נחמיה ח,ו [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]^[13]
27. נחמיה ט,ה [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
28. נחמיה ט,כה [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
29. נחמיה ט,לב [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] (ראו ברשימת הספקות)
30. נחמיה ט,לז ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ] (ראו ברשימת הספקות)
31. נחמיה ט,לז [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
32. נחמיה י,יג ל?=[שְׁבַנְיָֽה]* / ל?=[שְׁכַנְיָֽה]
33. נחמיה י,לג [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
34. נחמיה י,לז [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
35. נחמיה יא,יב [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
36. נחמיה יא,יד [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
37. נחמיה יא,יז [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
38. נחמיה יא,כו [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
39. נחמיה יג,א [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
40. נחמיה יג,ה [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
41. נחמיה יג,טז [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע"פ הנתונים הבסיסיים בלבד:

• אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
• אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
• אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,^[14] אך אין הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
• אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,^[14] אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:

1. ירמיהו לא,כז: ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
2. זכריה ז,ב: ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
3. זכריה ט,טו: ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
4. שיר השירים ד,ג: ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
5. שיר השירים ד,ג: ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
6. שיר השירים ח,יג: ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
7. קהלת ו,י: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] (מחלוקת מסורה!)
8. קהלת ט,יא: ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
9. אסתר ט,ט: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
10. אסתר ט,טז: ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
11. מחלוקת מסורה בספר דניאל:^[15]
    1. דניאל ג,כה: ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
    2. דניאל ד,ז: ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
    3. דניאל ז,טו: ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
12. דניאל ז,ט: ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
13. נחמיה ז,נז ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
14. נחמיה ט,לב: ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
15. נחמיה ט,לז ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]^[16]

קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע"י יוסף עופר.^[17] במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).^[18] על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע"י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):^[19]

• דניאל ו ו: ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
• דניאל ו ח: ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
• דניאל ז כא: ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע"פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר "נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה."^[20] הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.^[21] חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח"כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע"פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ"ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים אשר הסתירו בחידות והטמינו ברמז.^[22]

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו בפרק הקודם. בסופו של דבר קבע הרמב"ם את הפרשות בתורה ע"פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ"ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ"ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס ובמהדורה המקוונת), מהדורת "סימנים" (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא.

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע"פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע"י הערות שרשם בתוך התנ"ך של ר' שלום שכנא ילין. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין".^[23]

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,^[24] ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי"ל.

ספר מלכים:

1. בפסוק "אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם..." (מל"ב טו,טז) אין פרשה במהדורתנו.
2. בפסוק "וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים..." (מל"ב טז,ז) אין פרשה במהדורתנו.

מגילת שיר השירים: חלוקת הפרשות: בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע"פ כתי"ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.

1. בפסוק "יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה" (ו,ד) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
2. בפסוק "מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר" (ח,ה) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
3. בפסוק "כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן" (ח,יא) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

שינויים המופיעים בספרי התורה ציון ההבדלים בין המסורה הטברנית ומגילות אסתר בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
פסוק	מילה או הקשר	כתר אר"ץ (ע"פ שחזור או עדויות)	מגילות תימן	מגילות ספרד	מגילות אשכנז	נוסח הפנים במהדורתנו	הערה במהדורתנו
אסתר ח, יא	וְלַהֲרֹ֨ג‏	וְלַהֲרֹ֨ג‏	וְלַהֲרֹ֨ג‏		לַהֲרֹ֨ג	וְלַהֲרֹ֨ג‏	במגילות אשכנז לַהֲרֹ֨ג
אסתר ט, ג	לִפְנֵיהֶ֔ם	לִפְנֵיהֶ֔ם	לִפְנֵיהֶ֔ם		בִּפְנֵיהֶ֔ם	לִפְנֵיהֶ֔ם	במגילות אשכנז בִּפְנֵיהֶ֔ם
אסתר ט, ט	אֲרִ(י)דַ֖י‏	אֲרִדַ֖י‏ (?)	אֲרִדַ֖י‏ (?)		אֲרִידַ֖י‏	אֲרִדַ֖י‏	בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות

שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים

קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה לפי אותם עקרונות כמו בתורה. הבסיס של השחזור הוא כתי"ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי"ל וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ"ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי"ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.^[25] להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו כאן.

מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל

א. להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים והגעיות שבכתב־היד, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.

ב. בחלק מהמקומות מדובר על טעות ודאית בכתב־היד, ובחלק מדובר על ניקוד חריג^[26] או בהטעמה חריגה. ציינו פריטים מהסוג הזה בסימן קריאה (!).

ג. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא רק בספק, בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע"י המסרן עצמו או ע"י יד מאוחרת). ציינו פריטים מהסוג הזה בסימן שאלה (?).

ד. ברשימות הללו מובאות גם תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם לא חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית (*).

ה. הרשימות אינן כוללות שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו. יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ"ך: ראו את רשימת החטפים באותיות לא גרוניות, ואת הרשימה לעיצוב טעמי אמ"ת.

ו. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה על ידי לחיצה על "הצג הערות נוסח", המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק. לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא "הצג הערות נוסח".

ז. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים הקיימים בכתר ארם צובה, ראו בפרק החמישי של המבוא.

ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)

בספר מלכים חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה. החלק החסר מתחיל במילים "אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה..." (מל"ב יד,כא) ומסתיים במילים "...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה" (מל"ב יח,יג). למידע על רוב הספר הקיים בכתר ראו כאן.

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:^[27]

1. מל"ב טו,י (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ"ד שווּאה ומוקפת
2. מל"ב טו,יג (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי"ן
3. מל"ב טו,ל (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי"ן
4. מל"ב טו,לב (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי"ן
5. מל"ב טו,לד (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי"ן
6. מל"ב טז,ו (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו"ד^[28]
7. מל"ב יז,יג (ל*=שֻׁ֜‍֠בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
8. מל"ב יז,כא (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי"ת בצירה
9. מל"ב יז,כד (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
10. מל"ב יח,ט (ל*=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף

1. מל"ב יז,ל (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)

בספר ירמיהו חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו. החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה "יְהֹוָֽה׃..." (סוף כט,ט) ומסתיים במילים "...כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן" (לא,לד). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה "לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃..." (סוף לב,א) ומסתיים במילים "...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י" (לב,כה), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; כא-כה.^[29] למידע על רוב הספר הקיים בכתר ראו כאן.

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. כט,כא (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו"ן
2. כט,כז (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי"ן במקום פתח
3. ל,י: (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): שם הוי"ה מנוקד בנקודת חולם בכתב־היד
4. לא,ג (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם^[30]
5. לא,לג (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו"ף

ב. מתיגת הזקף:

1. כט,יד (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
2. כט,טז (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
3. כט,כ (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)

בספר תרי עשר חסרים דפים בשני מקומות בכתר ארם צובה:

• במקום הראשון חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים "בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה..." (עמוס ח,יג), עֹבדיה ויונה חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים "...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם" (מיכה ה,א).
• במקום השני חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים "הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם..." (צפניה ג,כ), חגי חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים "...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙" (זכריה ט,יז). למידע על רוב הספר הקיים בכתר ראו כאן.

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. עמוס ט,ד (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו"ד^[31]
2. עֹבדיה א,א (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא^[31]
3. עֹבדיה א,ג (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ"ך דגושה?
4. עֹבדיה א,ח (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?^[31]
5. עֹבדיה א,יב (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף^[31]
6. עֹבדיה א,טז (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
7. עֹבדיה א,יז (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק^[31]
8. יונה א,ג (ל!=אָנִיָּ֣ה ׀): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל"ף
9. יונה ג,ב (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי"ו?
10. יונה ג,ג (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי"ו במקום צירה
11. יונה ג,ו (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ"ף סופית^[31]
12. יונה ג,י (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל"ף?^[31]
13. מיכה א,יד (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
14. מיכה א,טו (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל"ת דגושה למרות סימן הרפה^[31]
15. מיכה ג,ג (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
16. מיכה ג,ה (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
17. זכריה א,ד (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי"ן
18. זכריה א,י (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה"א השנייה
19. זכריה ב,ב (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ"ד
20. זכריה ד,יא (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ"ד
21. זכריה ה,יא (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
22. זכריה ו,ז (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ"ף סופית
23. זכריה ו,יב (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה בה"א של שם הוי"ה
24. זכריה ח,ג (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
25. זכריה ח,יד (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
26. זכריה ט,יז (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו"ד

ב. מתיגת הזקף:

1. זכריה ה,ג (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
2. זכריה ו,ו (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:

1. עמוס ט,ו (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
2. עֹבדיה א,יא (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)

בספר תהלים חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים. החלק החסר מתחיל במילים "מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ..." (טו,א) ומסתיים במילים "...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃" (כה,א). למידע על רוב הספר הקיים בכתר ראו כאן.

טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. טו,א (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו"ד
2. טו,ב (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
3. טו,ג (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
4. יז,יד (ל?=<מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀>* או <מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀> או <מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀>): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
5. יז,יד (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי"ת
6. יז,יד (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
7. יח,ג (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
8. יח,ז (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
9. יח,כ (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ"ף?
10. יח,לח (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי"ן
11. יט,ז (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
12. יט,טו (ל?=<יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀>* או <יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀> או <יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀>): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
13. כא,ו (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל"ת
14. כא,ט (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ"ף סופית
15. כא,יד (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי"ש
16. כב,ל (ל=<וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀>): נקודה בוי"ו עיצורית
17. כג,ה (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
18. כד,ג (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו"ף
19. כד,ט (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי"ת

מגילת שיר השירים החל מ"בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (ג,יא)

מגילת שיר השירים קיימת בכתר ארם צובה עד המילים "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא), וחסרה בהמשך מהמילים "בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה"; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר. למידע על תחילת הספר הקיים בכתר ראו כאן.

טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):^[32]
   1. ב,ז: א?,ש1,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
   2. ג,ה: א,ש1,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
   3. ח,ד: ש1,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]
2. שיר השירים ד,טז (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
3. שיר השירים ה,ב (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי"ו
4. שיר השירים ה,יא (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי"ו
5. שיר השירים ה,טז (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי"ת דגושה?!
6. שיר השירים ו,ג (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי"ן הראשונה
7. שיר השירים ו,ח (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ"ם דגושה
8. שיר השירים ו,יב (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): "עמי" מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
9. שיר השירים ז,יג (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
10. שיר השירים ח,א (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי"ן
11. שיר השירים ח,יב (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ"ף במקום פתח?
12. שיר השירים ח,יג (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו"ד

מגילת קֹהלת

מגילת קהלת חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. א,ט (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי"ן
2. ב,א (ל?=<לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה>): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
3. ב,כ (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
4. ב,כב (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
5. ג,י (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
6. ד,ח (ל?=<גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל>): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
7. ד,י (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו"ד
8. ה,א (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
9. ה,ד (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי"ן
10. ה,ז (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה"א
11. ה,יז (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל"ף
12. ו,ב (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
13. ו,ח (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו"ד
14. ו,ח (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו"ד הראשונה
15. ז,כט (ל!=רַּבִּֽים): רי"ש דגושה
16. ח,ז (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי"ן
17. ח,יד (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד"י
18. ח,טז (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו"ן השניה?
19. ט,טו (ל!=הַהּֽוּא): ה"א מנוקדת
20. ט,יח (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
21. י,יד (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי"ן
22. יא,ג (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו"ד
23. יא,ו (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
24. יא,ט (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי"ת דגושה?
25. יב,ה (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי"ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף

1. א,ג (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
2. ט,ב (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:

1. ד,טז (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי"ן (< ֻזְקֵנִ֖ים> בשביל הקרי וּזְקֵנִ֖ים)
2. ט,ד (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי"ת?

מגילת איכה

מגילת איכה חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. א,א (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי"ש דגושה
2. א,ד (ל?=נּוּג֖וֹת): נו"ן דגושה?
3. א,יא (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו"ף דגושה?
4. א,יב (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
5. א,יד (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
6. ב,ג (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
7. ב,כא (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ"ל במקום באות רי"ש
8. ג,ו (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי"ת שווּאה במקום חטף פתח?
9. ג,יב (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי"ו
10. ג,לג (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ"ד
11. ג,לג (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי"ת
12. ד,ד (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
13. ד,ז (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי"ן
14. ה,ה (ל=<הֽוּנַֽח לָֽנוּ>): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:

1. ד,טז (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי"ן (< ֻזְקֵנִ֖ים> בשביל הקרי וּזְקֵנִ֖ים)

מגילת אסתר

מגילת אסתר חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. ב,יד (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי"ן
2. ג,ו (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי"ת^[33]
3. ד,יא (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי"ו
4. ה,יד (ל!=<אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה>): חסר מקף
5. ו,ו (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ"ד
6. ו,יא (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו"ד
7. ו,יג (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
8. ז,ו (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
9. ז,ח (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
10. ח,ט (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו"ד
11. ח,יד (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
12. ט,ב (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל"ף?

ספר דניאל

ספר דניאל חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. א,ח (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
2. א,יג (ל=פַּתְבַּ֣ג):
3. א,טו (ל=פַּתְבַּ֥ג):
4. א,טז (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם):
5. ב,ט (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל"ף (במקום חיריק)?
6. ב,י (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל"ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
7. ב,י (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי"ת דגושה
8. ב,טז (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי"ו (במקום חיריק)
9. ב,יז (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו"ד
10. ב,כ (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ"ד דגושה
11. ב,כז (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי"ת דגושה?
12. ב,מא (ל?!=<דִֽי פַרְזְלָ֖א> או <דִ֥י פַרְזְלָ֖א>): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
13. ב,מה (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל"ת (במקום צירה)?
14. ג,ה (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ"א דגושה
15. ג,ז (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ"ם
16. ג,טו (ל!=דֵּ֥י): דל"ת בצירה (במקום חיריק)
17. ג,כז (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ"ך
18. ג,כט (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה"א?)
19. ג,לא (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ"ם
20. ד,ד (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ"ם
21. ד,ה (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי"ת דגושה
22. ד,ו (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ"ם
23. ד,טו (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי"ת דגושה
24. ד,טז (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי"ת דגושה
25. ד,טז (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ"א שווּאה
26. ה,ג (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
27. ה,ו (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי"ן
28. ה,ז (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי"ו
29. ה,יב (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי"ו פתוחה במקום שווא
30. ה,יט (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ"ם
31. ה,כ (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי"ו?
32. ה,כד (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו"ד
33. ו,יא (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה"א
34. ו,יג (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי"ו
35. ו,כב (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו"ד בסגול?
36. ו,כו (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ"ם
37. ו,כז (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי"ת צרויה?
38. ז,יד (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה"א
39. ז,יד (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ"ם
40. ז,יח (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב"עַֽד־"
41. ז,יט (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
42. ז,יט (ל!=<דִּֽי פַרְזֶל֙>): חסר מקף
43. ז,כ (ל!=וְפֻם֙): וי"ו שווּאה במקום נקודת שורוק
44. ז,כה (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו"ן דגושה
45. ח,ב (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
46. ח,ז (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו"ד שווּאה (במקום חיריק)
47. ט,ב (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ"ם בחיריק (במקום שווא)
48. ט,יט (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי"ן
49. י,ח (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
50. יא,יב (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
51. יא,יד (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
52. יא,מה (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ"ד
53. יב,יב (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף

1. א,טו (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
2. ב,לח (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
3. ב,מח (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
4. ו,כ (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:

1. א,ד (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
2. ה,כא (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו"ד שווּאה

ספר עזרא

ספר עזרא חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. עזרא ג,ה (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
2. עזרא ג,יא (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
3. עזרא ד,ב (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה"א?
4. עזרא ד,ד (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
5. עזרא ד,יד (ל=<אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא>): חסר מקף
6. עזרא ה,יב (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה"א
7. עזרא ו,ב (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
8. עזרא ו,ב (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי"ו מנוקדת בנוסף לשווא
9. עזרא ו,ט (ל?=<י֥וֹם בְּי֖וֹם>): חסר קו של פסק?
10. עזרא ז,יח (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
11. עזרא ז,כ (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ"א בקמץ או בצירה או בסגול*?
12. עזרא ח,יח (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
13. עזרא ח,כו (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי"ן
14. עזרא ח,לא (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ"ך?
15. עזרא ח,לו (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת "בית" (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
16. עזרא ט,ב (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
17. עזרא ט,ט (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל"ת במקום תי"ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
18. עזרא י,יב (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי"ן
19. עזרא י,יד (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי"ן בשתי נקודות של חטף
20. עזרא י,כא (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי"ן
21. עזרא י,כד (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי"ן?
22. עזרא י,לב (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי"ת בשתי נקודות של שווא
23. נחמיה א,ו (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
24. נחמיה ב,ה (ל!=<וְאִם יִיטַ֥ב>): חסר מקף
25. נחמיה ב,יג (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו"ד
26. נחמיה ו,יט (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי); פתח באות רי"ש?
27. נחמיה ז,מג (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי"ן
28. נחמיה ט,ה (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי"ן פתוחה במקום שווּאה
29. נחמיה יא,כד (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי"ת דגושה
30. נחמיה יא,ל (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת "גיא" בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
31. נחמיה יב,ל (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל"ף?
32. נחמיה יב,מז (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
33. נחמיה יג,ג (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו"ד
34. נחמיה יג,יז (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי"ן
35. נחמיה יג,יט (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי"ן
36. נחמיה יג,יט (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי"ן
37. נחמיה יג,כא (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי"ן
38. נחמיה יג,כב (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי"ן
39. נחמיה יג,כז (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה"א

ב. מתיגת הזקף

1. עזרא א,ד (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
2. עזרא ו,ו (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
3. עזרא ח,יט (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
4. עזרא ט,ט (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
5. עזרא י,א (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
6. נחמיה ג,כ (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
7. נחמיה ה,טז (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
8. נחמיה ז,ס (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
9. נחמיה יא,לו (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
10. נחמיה יב,מז (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
11. נחמיה יג,יא (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?^[34]
12. נחמיה יג,יג (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

הערות

1. ראו בצילומים של הדף הקרוע: עמוד ראשון, עמוד שני.
2. גם הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי לחמש מגילות בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה: את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט לספר אחד הוצג כולו בדף אחד, בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה תורה על פי המסורה. לאחר מכן נחלק כל החומר לפרקים בודדים והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת נביאים וכתובים על פי המסורה. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע"ג. הדפים המקוריים והמיושנים בתורה על פי המסורה ובנביאים וכתובים על פי המסורה עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא אך רק בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך מקרא על פי המסורה.
3. אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק בחלקם, תמיד נעשתה הגהה לפרקים שלמים. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל"ב פרקים י"ד-י"ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י"ד ומסתיים באמצע י"ח, כלומר שתחילת פרק י"ד וסוף פרק י"ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו תיעוד כפול מלא של כתי"א וכתי"ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע"י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת "כי תבוא" והלאה.
4. טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח"כ בתורה, ובסוף מ"ג דפוס ונציה.
5. לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו בפרק הקודם.
6. רשימה מפורטת למספר זה נמצאת בפרק ג'.
7. הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ"ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע"י מ"ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע "אפשר להוכיח בנקל, שנוסח ד הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע"י מ"ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן" (שם, עמ' 145).
8. מ"ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ"ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי"ל.
9. יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו"ן אלא זי"ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי"ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה בצילום כתי"ל (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד ברשימת האותיות הגדולות והקטנות.
10. נוסח כתי"ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.
11. הכתיב כאן מלא וי"ו בכתי"ל, לעומת הכתיב החסר וי"ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*
12. בכתי"ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע"י יד מאוחרת.
13. אות וי"ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.
14. אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.
15. אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי"ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על דניאל ג,כה.
16. כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.
17. יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך "כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו", ספונות, סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ"ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: "A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words", Textus 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); "קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר", עיוני מקרא ופרשות ז (בר-אילן תשס"ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל"ף או בה"א בסופם).
18. ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ"י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים נמצא בסרט מספר F 48538.
19. ע"פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.
20. עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.
21. אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: "ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות" (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).
22. מדברי יעקב ספיר, אבן ספיר, ח"א (ליק 1866) דף י"ב ע"ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.
23. ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא כאן (באנגלית).
24. לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.
25. היוצאים מן הכלל הם: מל"ב יח,ט (ל=וַֽיְהִ֞י), ודניאל ח,ב (ל=וַיְהִי֙).
26. ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי"ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו"ד אחרי וי"ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע"י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.
27. במל"ב יז,לא ציין ברויאר "וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)", אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.
28. ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות "טו,ו".
29. ראו בצילומים של הדף הקרוע: עמוד ראשון, עמוד שני.
30. הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.
31. פריט זה חסר ברשימות ברויאר.
32. ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף ("וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ", "וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ"). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על שה"ש ב,ז. למידע נוסף על "מרכא בתיבת תביר" בכתר ומקורות נוספים ראו בהפניות כאן.
33. פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.
34. ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי"ל, וראו עוד בהערת הנוסח.