פתיחת התפריט הראשי

משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד


פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)
(א) מבוא כללי · (ב) עיצוב המקרא · (ג) נוסח התורה · (ד) נ"ך שחזור · (ה) נ"ך כתר
נספחים · תקציר · מדריך טכני

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


הסבר קצר לשחזור הכתר בנביאים וכתוביםעריכה

נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי"ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בכתיב, בניקוד ובטעמים, ובחלוקת הפרשות) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר.

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים.

שחזור מסורת הסופרים בנביאים וכתוביםעריכה

דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיבעריכה

השיטה לקביעת את נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר לאותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה: קביעה ע"פ המסורה וע"פ רוב כתבי־היד הטברנים.‏[1] גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.‏[2]

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש בהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע"פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מולחטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקן של כתבי־היד בנ"ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלמת, אבל אי-אפשר לסמוך עליו במקומות שבהם הוא חסר. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים
השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה‏[3]
כתב־היד או הדפוס מספר שינויי הכתיב בתורה מספר שינויי הכתיב בנביאים
כתי"א [0]‏[4] פחות מ-10
כתי"ק (נביאים) כ-150
כתי"ל כ-127‏[5] כ-280
כתי"ש1 כ-20 כ-500
כתי"ש (תורה) כ-25
כתי"ב (תורה) כ-65
מ"ג דפוס ונציה 7 ודאי
ו-2 מוטלים בספק
מאות רבות מאוד
וכנראה אלפים‏[6]

לכן יש מהדורתנו כמה מאות של הערות נוסח, בכל המקומות שיש בהם ספק לגבי אות בכתי"ל. ברובם המכריע יש החלטה ברורה וחד-משמעית לפי שיטתנו, כמו שהיתה בתורה. אך יש 10-20 מקומות שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו בסעיף הבא.

ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבותעריכה

(טיוטה בהכנה)

ברשימה זו הבאנו את כל המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד משמעית ע"פ הנתונים הבסיסיים (בחלק מהם הכרענו לטובת נוסח כתי"ל ובחלק מהם הכרענו נגדו):[7]

קונטרסי המסורה של כתר ארם צובהעריכה

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע"י יוסף עופר.‏[9] במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).‏[10] על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע"י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסויימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסויימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):‏[11]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסויימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע"פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסויימים, כבר "נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה."‏[12] הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.‏[13] חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח"כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע"פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ"ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים אשר הסתירו בחידות והטמינו ברמז.‏[14]

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתוביםעריכה

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע"פ עדותו של יהושע קמחי.‏[15]

אמנם חובה להעיר שרשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,‏[16] ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. על כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו נעיר במקומם להלן בהערות על כל ספר. רק במקום אחד הכרענו בסופו של דבר בניגוד לדעתם של ברויאר ושל מג"ה ביחד, וראו על כך להלן בהערות על מגילת אסתר.

למידע כללי על חלוקת הפרשות בכתבי־היד של המסורה, ועל חלוקת הפרשות בתורה במהדורתנו, ראו כאן.

שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתוביםעריכה

קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה לפי אותם עקרונות בתורה.‏[17]

לתיעוד מלא של ניקוד וטעמים חריגים בכתי"ל (ולעתים רחוקות לספקות משמעותיים שעולים ממקורות אחרים), וגם של השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק. ברוב המכריע של המקומות, אין בתופעות הללו שום משמעות לקורא וללומד. רק באופן יחסית נדיר קיים ספק רציני לגבי קביעת הנוסח בניקוד או בטעמים, או תופעה משמעותית אחרת שיש להעיר עליה, ולגביהם יש לעיין להלן ברשימות התופעות החריגות לכל ספר בנביאים וכתובים.

חלוקת הסדרים בנביאים וכתוביםעריכה

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו כאן. רק סדר אחד שיש לגביו מסורות שונות נמצא בחלקים החסרים בכתר (שיר השירים ה,ב).

הערות על נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו לפי ספריםעריכה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


לחלקים של ספרי הנביאים והכתובים שאינם קיימים בכתר, יבואו כאן הערות סיכום לסוגים השונים של המקומות הדורשים הסבר במהדורתנו או שיש בהם עניין מיוחד. ההערות דנות בנושאים הבאים:

  • חלוקת הפרשות: הובאו כאן כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי"ל.
  • נוסח הכתיב בכתי"ל: מובאות כאן כל התיבות בכתי"ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי"ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי"ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי"ל עצמו. רשימה זו כוללת כאמור את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי"ל ממהדורתנו, אבל גם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (גם אם קיבלנו את נוסח כתי"ל בסופו של דבר). הפריטים מהסוג האחרון יצויינו בצבע רקע של כתום, ולאחריהן הפניה לרשימת הספקות בנסוח האותיות והתיבות.
  • ענייני ניקוד וטעמים: מובאת כאן כל תיבה שיש בה אי-התאמה משמעותי בתוך מסורת הקריאה המשותפת של כתבי־היד, או תיבה שיש בה ספק אמיתי לגבי קביעת המסורת המשותפת הזאת. אבל לא מובאות כאן חריגות טיפוסיות בכתי"ל ובשאר כתבי־היד שאין בהם כדי להטיל ספק במסורת הקריאה המשותפת, ולגביהן יש לראות בתיעוד הנוסח כדי לקבל את הנתונים המלאים. גם לא הבאנו את השינויים בין נוסח הדפוסים המקובל לבין מסורת הקריאה המשותפת של כתבי־היד (כגון הבדלים של פתח וקמץ, או של תיבה בטעם משרת ותיבה מוקפת), אלא אם כן ההבדל הוא חריג מאוד ובעלת משמעות (ראו לדוגמה את ההערה להלן ברשימה זו על קהלת יב,ד).
  • אותיות מיוחדות: בחלקים החסרים בכתר בנביאים וכתובים יש מספר תיבות שבהן קיימת מסורת של אות גדולה או קטנה. ברשימה זו ציינו במפורש רק אותיות שהיה בהן עניין מיוחד. אבל בהערות על כל ספר (או קטע מתוך ספר) שיש בו אות מיוחדת שמנו הפניה לרשימת האותיות המיוחדות בנביאים וכתובים.
  • עיצוב המהדורה: לעתים ציינו גם תיבות שבהן הכרעת הנוסח ברורה לגמרי, אמנם חרגנו בהן מנוסח כתי"ל לפי כללי העיצוב במהדורתנו.

הסוגים השונים של ההערות לכל ספר מחולקים לפי נושאים, ובכל נושא מובאים התיבות לפי סדר הופעתן באותו ספר.

רשימות אלו עדיין לא הוכנו ברובן, ובינתיים ניתן לשאוב את כל המידע מהשימוש בתבנית:נוסח שבדפי העריכה לפרקי הספרים בנביאים וכתובים.

להערות על הספרים וקטעי הספרים הקיימים בכתר ארם צובה, ראו כאן.

מלכים (קטע)עריכה

בספר מלכים חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה. החלק החסר מתחיל במלים "אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה..." (מל"ב יד,כא) ומסתיים במילים "...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה" (מל"ב יח,יג). למידע על רוב הספר הקיים בכתר ראו כאן.

חלוקת הפרשות:

  • בפסוק "אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם..." (מל"ב טו,טז) אין פרשה במהדורתנו.
  • בפסוק "וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים..." (מל"ב טז,ז) אין פרשה במהדורתנו.

נוסח הכתיב בכתי"ל:

ירמיהו (קטע)עריכה

(בהכנה)

בספר ירמיהו חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו. החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה "יְהֹוָֽה׃..." (סוף כט,ט) ומסתיים במילים "...כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן" (לא,לד). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה "לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃..." (סוף לב,א) ומסתיים במילים "...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י" (לב,כה), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; כא-כה.‏[20] למידע על רוב הספר הקיים בכתר ראו כאן.

חלוקת הפרשות:

  • בפסוק "..." (טו,טז) אין פרשה במהדורתנו.

נוסח הכתיב בכתי"ל:

ענייני ניקוד וטעמים:

  • ירמיהו ל,י: ל=[נְאֻם־יְהֹוָה֙] (שם הוי"ה מנוקד בנקודת חולם)

תרי עשר (שני קטעים)עריכה

(בהכנה)

קטע ראשון חסר: מ"בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה..." (עמוס ח,יג) עד "...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם" (מיכה ה,א).

קטע שני חסר: מ"הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם..." (צפניה ג,כ) עד "...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙" (זכריה ט,יז).

כתיב:

  • זכריה ז,ב: ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]* / [שַׂרְאֶ֕צֶר]
  • מיכה ב,ז: [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
  • זכריה א,יז: [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
  • זכריה ה,ח: [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
  • זכריה ו,ה: [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
  • זכריה ה,כא: [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
  • זכריה ט,טו: ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]

תיבות מורכבות:

  • זכריה ז,ב [שַׂר־אֶ֕צֶר]* / [שַׂרְאֶ֕צֶר]

קו"כ-אם:

  • עמוס ט,ו ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו
  • עֹבדיה א,יא: ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו

ניקוד וטעמים:

  • מיכה א,יד (לְמַלְכֵ֥י) <במרכא במקום טפחא>

חטף:

  • מיכה ג,ט (הַֽמֲתַעֲבִ֣ים)
  • זכריה ד,יב (שִׁבֲּלֵ֣י)

קמץ:

  • עֹבדיה א,יא (עֲמָֽדְךָ֣)
  • יונה ד,ז (לַֽמָּחֳרָ֑ת)
  • מיכה א,ג (בָּ֥מֳתֵי)

מקף בתיבת משרת:

  • זכריה ח,ג (עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת)

תהלים (קטע)עריכה

(בהכנה)

בספר תהלים חסרים שני דפים בכתר ארם צובה. החלק החסר מתחיל במלים "מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ..." (טו,א) ומסתיים במילים "...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃" (כה,א). למידע על רוב הספר הקיים בכתר ראו כאן.

קמץ קטן: בְּאָהֳלֶ֑ךָ (טו,א); שָֽׁמְרֵ֥נִי (טז,א);

רביע מוגרש: אֵ֝֗ל (=ל טז,א); לִ֝֗י (=ל יז,ו); פִּ֝֗ימוֹ (=ל יז,י); מַ֝֗יִם (=ל יח,יב); רָ֝ב (יח,טו); ה֝֗וּא (=ל יח,לא); צ֝֗וּר (=ל יח,לב); קַּ֝֗מְנוּ (=ל כ,ט); מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב (=ל כב,כא); בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק (כג,ג);

כתיב:

  • יז,יב: [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
  • כב,ג: [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

אות קטנה:

  • כד,ד: [לַשָּׁ֣וְא]*=ל / [לַשָּׁ֣וְא}}]

קרי וכתיב של אם קריאה: [מַגְדִּל֮] (יח,נא); [דֹּרְשָׁ֑ו] (כד,ו);

טעמים וגעיות ומקף בתיבת משרת:

  • יז,יד: [מִ֥מְתִֽים יָדְךָ֨ ׀ ]* ל=[מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀]? ל=[מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀]?
  • יח,ג: [סַ֥לְעִ֥י]* / ל=[סַֽלְעִ֥י]?
  • יח,ז: [אֶ֥קְרָ֣א]* / ל=[אֶֽקֲרָ֣א] (געיה וחטף)
  • יט,טו: [יִ֥הְיֽוּ]* / ל=[יִֽהְי֥וּ־/יִֽהְיֽוּ־/יִ֥הְיֽוּ־]?
  • כב,כט: [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ ׀ ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀] (דגש בוי"ו עיצורית)
  • כג,ה: [דִּשַּׁ֥נְתָּ]* / ל=[דִּשַּׁ֖נְתָּ]

שיר השירים אחרי "בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (ג,יא)עריכה

מגילת שיר השירים חסרה בכתר ארם צובה החל מהמלים "בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (ג,יא); זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו מהכתר. להערות על החלק הראשון של המגילה שקיים בכתר ראו כאן.

חלוקת הפרשות: בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע"פ כתי"ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.

  • פרשה סתומה בפסוק "יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה" (ו,ד).
  • פרשה סתומה בפסוק "מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר" (ח,ה).
  • פרשה פתוחה בפסוק "כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן" (ח,יא).

חלוקת הסדרים: בגוף כתי"ל וברשימות מתקופת המסורה הטברנית מוזכר סדר בפסוק "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר..." (ה,ב). סדר זה אינו נמצא בחלוקה המקובלת, וראו עוד כאן.

נוסח הכתיב בכתי"ל:

ענייני ניקוד וטעמים:

  • ו,יב: [עַמִּ֥י נָדִֽיב]* / ל=[עַמִּי־נָדִֽיב]
  • ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):[21]
    • ב,ז: א?=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
    • ג,ה: א=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
    • ח,ד: [מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]

קֹהלתעריכה

מגילת קהלת חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

החלוקה לפרשות: אין חלוקה לפרשות ברוב מגילת קֹהלת (אחרי שירת העתים), אבל יש כתבי־יד שבהם מציינים רווח של פרשה באופן נדיר. במהדורתנו חילקנו את המגילה לפרשות ע"פ החלוקה שהייתה בכתר ארם צובה (דהיינו אין בכלל פרשות אחרי שירת העתים), אבל ציינו בתיעוד הנוסח את המקומות שבהם יש רווח של פרשה בשאר המגילה באחד מכתבי־היד. לסיכום המידע על חלוקת הפרשות במגילת קֹהלת (בטבלה) ראו כאן.

שירת העתים: שיר זה מופיע בצורת השיר בתוך רצף המקרא בדף של פרק ג' וגם בדף של המגילה השלמה. הטקסט המלא של השיר מופיע שוב בתור נספח, בכמה צורות כתיבה חשובות ויעילות, בדף של פרק ג' וגם בדף של המגילה השלמה. למידע נוסף על צורת השיר בכ"א הספרים בכלל, ובשירת העתים בפרט, ראו בפרק השני של המבוא.

נוסח הכתיב בכתי"ל:

  • א,יז: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!‏[22] / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
  • ב,ח: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
  • ב,טו: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
  • ב,כו: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
  • ו,י: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] (ראו ברשימת הספקות)
  • ז,ג: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
  • ח,ב: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
  • ח,טו: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
  • ט,יא: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים] (ראו ברשימת הספקות)
  • יא,ט: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
  • יב,ה: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
  • יב,ו: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

ענייני ניקוד וטעמים:

  • תביר ומרכא או פעמיים תביר:[23]
    • ד,ח: ל=[גַּם־זֶ֥ה הֶ֛בֶל]* / ש1=[גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל]
    • ו,ב: ל=[זֶ֥ה הֶ֛בֶל]* / ש1=[זֶ֛ה הֶ֛בֶל]
  • ט,יח: [יְאַבֵּ֖ד טוֹבָ֥ה]* / ל=[יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה / יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֥ה]?
  • יב,ד: ל=[וְיָקוּם֙]* / דפוסים=[וְיָקוֹם֙]

איכהעריכה

מגילת איכה חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

חלוקת הפרשות: (בהכנה)

נוסח הכתיב בכתי"ל:

  • א,כא: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
  • ב,ו: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
  • ב,טז: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
  • ג,יג: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
  • ג,לב: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
  • ג,מג: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
  • ד,ט: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
  • ד,יא: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
  • ד,יג: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
  • ד,יג: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
  • ד,טו: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
  • ד,יח1: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
  • ד,יח2: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
  • ה,יט: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

ענייני ניקוד וטעמים:

  • א,ד: ל?=[נּוּג֖וֹת]* / [נוּג֖וֹת]
  • א,יב: ל?=[וּרְא֗וּ]* / [וּרְא֔וּ]

אסתרעריכה

מגילת אסתר חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

נוסח הכתיב בכתי"ל:

  • ב,ג: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
  • ב,ו: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר] / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
  • ב,יז: [הַבְּתוּל֑וֹת] / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
  • ב,כא: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
  • ד,א: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
  • ד,יא: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
  • ט,ט: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו ברשימת הספקות)
  • ט,טז: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו ברשימת הספקות)
  • ט,יז: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
  • ט,יח: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
  • ט,יט: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
  • ט,כב: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
  • ט,כב: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
  • ט,כב: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
  • ט,כד: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
  • ט,כט: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
  • ט,לא: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

אותיות מיוחדות: ראו ברשימת האותיות המיוחדות בנביאים וכתובים.

ענייני ניקוד וטעמים:

  • ז,ח: ל?=[נֹפֵ֗ל]* / ל?=[נֹפֵ֔ל]

עשרת בני המן: רשימה זו מופיעה בצורת השיר בתוך רצף המקרא בדף של פרק ט' וגם בשני הדפים של המגילה השלמה (לפי פרשות בכתר ולפי פרשות סתומות).‏[24] הטקסט המלא של פסוקי עשרת בני המן (ט,ו-י) מופיע שוב בתור נספח, בכתיבה פשוטה כדי לאפשר העתקה קלה ושימוש יעיל, בדף של פרק ט' וגם בדפים של המגילה השלמה (לפי פרשות בכתר ולפי פרשות סתומות). למידע נוסף על צורת השיר בכ"א הספרים בכלל, ובעשרת בני המן בפרט, ראו בפרק השני של המבוא.

חלוקת הפרשות:

  • מהדורתנו מכילה שתי גרסאות מקבילות של מגילת אסתר, בהתאם לשתי שיטות שונות של חלוקת הפרשות: לפי חלוקת הפרשות בכתר ובמסורת כתבי־היד הטברנים, ולפי שיטת הפרשות הסתומות (האחרונה בהתאם לרוב המגילות הכתובות על קלף במאתיים השנים האחרונות).
  • בגירסה הראשונה יש מקום שראוי לציון מיוחד: "וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים" (ב,יא). במהדורתנו אין כאן פרשה סתומה, כמו שאין בכלל תיעוד לרווח של פרשה (סתומה או פתוחה) במקום הזה באף מסורת אחרת במשך כל הדורות (בכתבי־היד ובמגילות הכתובות על קלף ובדפוסים).‏[25]

כדי לאפשר את המהדורה לפי שיטת הפרשות הסתומות, היה צורך טכני לתייג קטעי פסוקים שונים בדפי העריכה של פרקי אסתר, כדי "לצטט" אותם מחדש לאחר הרווח הנכון של הפרשה. להלן טבלה טכנית שבה רשומות כל התגיות, כפי שהן מופיעות בתוך גליון הנתונים העומד בבסיס של הטקסט (מספרי השורות הם בדף של "חמש מגילות"):

קטעי פסוקים המובאים במהדורת הפרשות הסתומות למגילת אסתר

מספר קטע הפסוקים בקטע שורת התחלה
(עמודה C)
שורת סוף
(עמודה G)
1 א/א עד א/ח 638 645
2 א/ט 646 646
3 א/י עד א/יב 647 649
4 א/יד עד א/טו 650 652
5 א/טז עד א/כב 653 659
6 ב/א עד ב/ד 662 665
7 ב/ה עד ב/כג 666 684
8 ג/א עד ג/טו
(כל הפרק)
687 701
9 ד/א עד ד/יב 704 715
10 ד/יג עד ד/יז 716 720
11 ה/א עד ה/ב 723 724
12 ה/ג עד ה/יד 725 736
13 ו/א עד ו/יד
(כל הפרק)
739 752
14 ז/א עד ז/ח 755 762
15 ז/ט עד ז/י 763 764
16 ח/א עד ח/יז
(כל הפרק)
767 783
17 ט/א עד ט/יט 786 804
18 ט/כ עד ט/לב 805 817
אין צורך טכני לציין קטע נוסף (19) בשביל פרק י' (כל הפרק).

דניאלעריכה

(בהכנה)

ספר דניאל חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

עזראעריכה

(בהכנה)

ספר עזרא חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

הערותעריכה

  1. ^ גם הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי לחמש מגילות בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה: את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט לספר אחד הוצג כולו בדף אחד, בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה תורה על פי המסורה. לאחר מכן נחלק כל החומר לפרקים בודדים והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת נביאים וכתובים על פי המסורה. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע"ג. הדפים המקוריים והמיושנים בתורה על פי המסורה ובנביאים וכתובים על פי המסורה עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא אך רק בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך מקרא על פי המסורה.
  2. ^ אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק בחלקם, תמיד נעשתה הגהה לפרקים שלמים. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל"ב פרקים י"ד-י"ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י"ד ומסתיים באמצע י"ח, כלומר שתחילת פרק י"ד וסוף פרק י"ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו תיעוד כפול מלא של כתי"א וכתי"ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע"י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת "כי תבוא" והלאה.
  3. ^ טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח"כ בתורה, ובסוף מ"ג דפוס ונציה.
  4. ^ לפי מה שידוע לנו מעדויות רבות, וגם לפי ההנחה שנוסח הכתיב בספרי התורה התימנים מהווה עותק מושלם לנוסח האותיות שהיה בכתר ארם צובה (כפי שהראה הרב ברויאר).
  5. ^ רשימה מפורטת למספר זה נמצאת בפרק ג'.
  6. ^ הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ"ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע"י מ"ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע "אפשר להוכיח בנקל, שנוסח ד הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע"י מ"ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן" (שם, עמ' 145).
  7. ^ הבאנו כאן כל תיבה שאין לה הכרעה חד משמעית ע"פ הערה במסורה הטברנית, או ע"פ רוב כתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר שהשתמשנו בהם באופן שותף (דהיינו לקש1 בנביאים, לש1ת בכתובים). גם תיבות שאפשר להכריע בהן ע"י הערת מסורה מאוחרת או ע"י בדיקת כתבי־יד נוספים הובאו ברשימה זו.
  8. ^ אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי"ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על דניאל ג,כה.
  9. ^ יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך "כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו", ספונות, סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ"ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: "A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words", Textus 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); "קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר", עיוני מקרא ופרשות ז (בר-אילן תשס"ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל"ף או בה"א בסופם).
  10. ^ ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ"י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים נמצא בסרט מספר F 48538.
  11. ^ ע"פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.
  12. ^ עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.
  13. ^ אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: "ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות" (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).
  14. ^ מדברי יעקב ספיר, אבן ספיר, ח"א (ליק 1866) דף י"ב ע"ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.
  15. ^ לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין" (וראו גם את סיכום המידע שנמצא כאן). חלוקת הפרשות במקומות החסרים בכתר מבוססת על עדות זו גם במהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב) ובמקראות גדולות הכתר, וכן בהוצאת "סימנים" של פלדהיים.
  16. ^ לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.
  17. ^ לגבי נוסח הגעיות, הן מופיעות לפי כתי"ל בלי תיקונים; להסבר ומידע נוסף ראו כאן.
  18. ^ מ"ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ"ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי"ל.
  19. ^ יש עדות ברורה שהאות בכתר הייתה זי"ן (רגילה) ולא נו"ן (עופר, ילין, עמ' 340). דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי"ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה בצילום כתי"ל (עמ' 61, 4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו גם ברשימת האותיות הגדולות והקטנות.
  20. ^ ראו בצילומים של הדף הקרוע: עמוד ראשון, עמוד שני.
  21. ^ ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף ("וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ", "וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ"). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על שה"ש ב,ז. למידע נוסף על "מרכא בתיבת תביר" בכתר ומקורות נוספים ראו בהפניות כאן.
  22. ^ נוסח כתי"ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.
  23. ^ יש להשוות את התופעה המקבילה בספר מלכים ולראות את ההערה שם.
  24. ^ חשוב לציין שבגלל מגבלות טכניות, אין לנו אפשרות כעת להכריח יישור לשני הצדדים בשורה לפני צורת השיר, כדי שהתיבה "מאות" תופיע בסוף השורה. למידע נוסף ראו כאן.
  25. ^ הכרעה זו היא בניגוד למהדורות ברויאר ומג"ה, שגם הם מבוססים על עדותו של יהושע קמחי [א(ק)] לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר. זה המקום היחיד שקבענו את חלוקת הפרשות במהדורתנו בניגוד לשניהם ביחד. להסבר מלא על רווח של פרשה במקום הזה, ראו בתיעוד הנוסח לפרק ב', ובסיכום לכל הנושא של חלוקת הפרשות במגילת אסתר שנמצא כאן. לדעתנו היה ראוי להביא אף את המקום הזה ברשימתו של עופר, "נספח ג: פרשיות מסופקות" (שם, עמ' 332-333).