הפסקה ראשית בפסוק בטעמי אמ"ת (בדרך כלל "עולה ויורד" או אתנח). או לאחר הצלע המובהק הראשון בפסוק (לרוב במפסיק רביע בתחומו של אתנח). הטקסט לאחר תבנית זו ימשיך בשורה הבאה לאחר הזחה.
