פתיחת התפריט הראשי

משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה


פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות הקיימים בכתר)
(א) מבוא כללי · (ב) עיצוב המקרא · (ג) נוסח התורה · (ד) נ"ך שחזור · (ה) נ"ך כתר
נספחים · תקציר · מדריך טכני

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


תוכן עניינים

הסבר קצר לעריכת נוסח הכתרעריכה

נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו מבוסס על כתר ארם צובה במקומות שהוא קיים. בנוסח זה נעשו התאמות קלות בהתאם למדיניות העיצוב במהדורתנו. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את כל הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע"פ שיקול הדעת.

דף התוכן והמפתח לספרי הנביאים והכתובים נמצא כאן. כל ספרי הנביאים והכתובים כבר שלמים.‏[1] לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר ראו בסעיפים הבאים.

המהדורות האחרות לפי כתר ארם צובהעריכה

קודם כל חובה להדגיש שזכויות יוצרים אינן חלות על הקלדה נאמנה אך מיכנית לפי כתב־יד אחד. קביעה זו נכונה במיוחד לגבי כתב־יד בהיר ומדוייק כמו כתר ארם צובה, כי מתוך למעלה ממליון (!) אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי נ"ך (במקומות שהכתר קיים), יש רק כמאה עד מאתיים מקומות בלבד (!) בכתר שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסויים, ולפעמים גם להפעיל בהם את שיקול הדעת כדי להחליט מה הייתה כוונתו של הסופר וכיצד יש להציג אותם במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ"ך שיצאו לאור עד היום ע"פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.‏[2] כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא מבחינת עיצוב הטקסט).

ואמנם חובה להוסיף ולומר שיש בכל אחת מהמהדורות היפות הנ"ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים, שבהם חלות זכויות יוצרים:

  • עיצוב המהדורה בשביל הקורא. כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם צריך להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה"רפה" שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת סוג חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את צורת חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה לעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?
  • קביעת עצם הנוסח ע"פ שיקול הדעת במקומות חריגים. יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שיש טעות); ניקוד או טעם שסותר את מנהגי הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. מדובר כאמור על כ-100 מקומות בלבד בכתב־היד כולו.

לגבי העיצוב במהדורתנו, הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל בפרק השני. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:

  • כ-10 אותיות בנביאים וכתובים שייתכן שהן בניגוד לנוסח המסורה הטברנית (ואולי מדובר על טעות).
  • טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).‏[3]
  • סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
  • סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר במקומות נדירים).
  • אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים אליו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש בתבנית:נוסח). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים שהכתר חסר בהם.

כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו במהדורת מכון ממרא. אמנם יודגש שהתשמשנו בה אך ורק כבסיס בלבד: לא העלינו אף פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, אלא קודם כל בצענו בו הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידנו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.‏[4] כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, נראה שמשך זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים יהיה כשנתיים לפחות.‏[5]

לסיום צריך להוסיף ולומר שהעובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדוייקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות בשביל מהדורתנו. וכך עשינו.

ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטהעריכה

הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצאה בה עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע"פ כתר ארם צובה ועיצוב לפי שיטתנו, היה ספר ישעיהו. ספר זה נבחר בגלל שהוא נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה, ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שיהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, ויהווה test-case לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר‏[6]), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידם של כמה מהדורות מדוייקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקו של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המלים החריגות של הרב ברויאר במהדורת כתר ירושלים (מתוך "נוסח כתב היד" בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסויים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-53 מלים מתוך 68 בספר ישעיהו הם כולם מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%). כאמור לעיל (3.א), רשימותיו של ברויאר מהווֹת אוסף מלא ואובייקטיבי של הנתונים הטכניים לתופעה זו בכל המקרא. לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:

  1. ספק קל לגבי קביעת אות בכתר (מקום אחד).
  2. ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
  3. מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ביז ט א="מָעוּז֗וֹ" (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); בכז ה א="בְּמָעוּזִ֔י" במקום לק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו‏[7], אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: "מָעוּזִּ֖י" (שמ"ב כב לג), "מָעוּזִּֽי׃" (תהלים לא ה), "מָ֝עוּזָּ֗ם" (תהלים לז לט), "מָעוּזִּי֮" (תהלים מג ב), "מָע֫וּזּ֥וֹ" (תהלים נב ט).
  4. חריגים בניקודו של ה"כתיב" (4 מקומות): "עֲנִוִים֙" (עֲנִיִּים֙ קרי; לב ז), "חֹראָיהָ֗ם" (צוֹאָתָ֗ם קרי; לו יב), "אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם" ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; לו יב), "מֵי־אִתִּֽי׃" (מֵאִתִּֽי׃ קרי; מד כד).
  5. מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. "נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ" (מ ז); ב. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙" (נט טז); ג. "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה"? (נט יט לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [לק] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר]); ד. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙" (סג ה); ה. "אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי" (סו ח).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה" בנט יט כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי שיטתנו, ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המלים "מָעוּז֗וֹ" (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו"בְּמָעוּזִ֔י" (במקום "בְּמָעוּזִּ֔י"), בשתיהן אות הזי"ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.‏[8]

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר 4 המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או מה הייתה כוונתו של המנקד, ואם כן קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרך להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:

  1. ספק לגבי אות: בתיבת "מְרִימָ֔יו" (י טו) נמחק החלק התחתון ביו"ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (לקש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו"ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב להשלים את החלק באות שאותו מחק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים. לכן תופיעה במהדורתנו "מְרִימָ֔יו" בכתיב מלא בלי שום ציון (ושאר המידע לגבי האות יהיה בתיעוד הנוסח). וכן הוא במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא.
  2. ספק לגבי טעם (נה ה): "וְלִקְד֛וֹשׁ" (או אולי "וְלִקְד֥וֹשׁ")? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: "לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃". וכך גם מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (לק) ובדפוסים.‏[9]
  3. טעמים לא ברורים (מה ו): "אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃" או "אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃"? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
  4. ספק געיה (יד ב): "בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל" או "בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל"? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ"ל מצויינים ברשימת המלים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):

  • טעויות סופר מובהקות בניקוד ובטעמים (ע"פ ייבין):
    • ביד יא בתיבת "וּמְכַסֶּ֖יךָ" חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
    • ביא ב בתיבת "ר֧וּחַ" (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
  • תופעות של "קרי וכתיב" הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי"ו במקום שיש קמץ (קטן): "אֶשְׁקֳוטָ֖ה" (יח ד); "יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃" (כו כ); "יִסְגָּוד־ל֤וֹ" (מד יז). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע"פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על קרי וכתיב של אֵם קריאה (ו'). במהדורתנו לא ציינו קרי וכתיב במקומות שאין ציון בכתר. והשוו גם: "הֹבִ֔אישׁ" (ל ה).
  • אותיות גדולות וקטנות: "אֹ֖רֶן" בנו"ן זעירא (מד יד), "צֹפָ֞ו" בצד"י גדולה (נו י). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע"פ המנהג.‏[10]

עוד הערות טכניות על דפי העריכה של ספר ישעיהו:

  • לגבי תצוגת הניקוד בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" (לו,ב), ראו כאן.
  • יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי"ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתרעריכה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


כאן תבוא טבלה, ובה כל הנתונים לגבי מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר, שייתכן שאינם מתאימים לנוסח המסורה.[11] הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:

  • כתריסר אותיות בכתר המוטלות בספק,
  • ושתי תופעות לגבי רווחים בנוסח הכתיב (בתוך שמות מורכבים).

למידע המלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק עצמו בעמודה הימנית של הטבלה). הנוסח המופיע במהדורתנו מסומן בכוכבית (*) בכל פריט. לא הבאנו ברשימה זו את האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו, השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.

להלן התחלת טיוטה של הטבלה:

מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר
נוסח האותיות
פסוק הנוסח בכתר נוסח אחר
ישעיהו י טו מְרִימָ֔ו? מְרִימָ֔יו*
ירמיהו לג כו כתיב=אָשִׁ֥יב?
(אין קרי)
כתיב=אָשִׁ֥וב*
(קרי=אָשִׁ֥יב)*
יחזקאל כט ז כְּתָפְשָׂ֨ם? בְּתׇפְשָׂ֨ם*
יחזקאל לא יא בְּרִשְׁע֖וֹ? כְּרִשְׁע֖וֹ*
נחום ג יז וְנֹדַ֔ד וְנוֹדַ֔ד*
דה"א ח ו אֵה֑וּד? אֵח֑וּד*
דה"א יז כ כְּכֹ֥ל? בְּכֹ֥ל*
דה"א כז יב לַבֵּ֣ני׀יְמִינִי כתיב (!)
(לַבֵּ֣ן ׀ יְמִינִ֑י קרי)*
לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*
(לַבֵּ֣ן ׀ יְמִינִ֑י קרי)*
דה"ב כח יח וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!) וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
שמות מורכבים / תיבות מחוברות
שמ"א יד,מט
שמ"א לא,ב
דה"א ח לג
דה"א ט לט
דה"א י ב
וּמַלְכִּי־שׁ֑וּעַ*
מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ*
=מַלְכִּישׁ֔וּעַ*
מַלְכִּי־שׁ֔וּעַ*
מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ*
וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ
מַלְכִּישׁ֖וּעַ
=מַלְכִּישׁ֔וּעַ*
מַלְכִּישׁ֔וּעַ
מַלְכִּישׁ֖וּעַ
זכריה יב יא הֲדַד־רִמּ֖וֹן* הֲדַדְרִמּ֖וֹן

אותיות מיוחדות בספרי הנביאים והכתוביםעריכה

אותיות גדולות וקטנותעריכה

כמו בתורה, אין ביצוע לרוב של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות לרוב כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפך להיות אחד מסימני ההיכר של "נוסח המסורה", למרות שהוא לא היה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.‏[12] רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).‏[13] אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

  1. (ג) יהושע (יד,יא): [כְּכֹ֥חִי]* / [כְּכֹ֥חִי]
  2. (ק) שמואל (שמ"ב כא,יט): [בֶּן־יַעְרֵ֨י]*
  3. (ג) מלכים (מל"ב יז,לא): [נִבְחַ֖ז]*=ל?ש1‏[14]
  4. (ק) ישעיהו (מד,יד): [אֹ֖רֶן]*=מ"ק-א
  5. (ג) ישעיהו (נו,י): [צֹפָ֞ו]*
  6. (ק) ירמיהו (יד,ב): [וְצִוְחַ֥ת]*
  7. (ק) ירמיהו (לט,יג): [וּנְבֽוּשַׁזְבָּן֙]*
  8. (ק) נחום (א,ג): [בְּסוּפָ֤ה]*
  9. (ג) מלאכי (ג,כב): [זִכְר֕וּ]*
  10. (ק) תהלים (כד,ד): [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣וְא]
  11. (ג) תהלים (עז,ח): [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [הַ֭לְעוֹלָמִים]
  12. (ג) תהלים (פ,טז): [וְ֭כַנָּה]*
  13. (ג) תהלים (פד,ד): [קֵ֥ן]*
  14. (ג) משלי (א,א): [מִ֭שְׁלֵי]*
  15. (ק) משלי (כח,יז): [אָ֭דָם]*
  16. (ק) משלי (ל,טו): [הַ֤ב]*
  17. (ק) איוב (ז,ה): [וגיש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
  18. (ג) איוב (ט,לד): [שִׁבְט֑וֹ]*
  19. (ק) איוב (טז,יד): [פֶ֭רֶץ]* (1)
  20. (ק) איוב (לג,ט): [חַ֥ף]*
  21. (ג) שיר השירים (א,א): [שִׁ֥יר]*
  22. (ג) רות (ג,יג): [לִ֣ינִי]*
  23. (ק) איכה (א,יב): [ל֣וֹא]*
  24. (ק) איכה (ב,ט): [טָבְע֤וּ]*
  25. (ק) איכה (ג,לו): [לְעַוֵּ֤ת]*
  26. (ג) קהלת (ז,א): [ט֥וֹב]*
  27. (ג) קהלת (יב,יג): [ס֥וֹף]*
  28. (ג) אסתר (א,ו): [ח֣וּר]*
  29. (ק) אסתר (ט,ז): [פַּרְשַׁנְדָּ֛תָא]*
  30. (ק) אסתר (ט,ט): [פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙]*
  31. (גק) אסתר (ט,ט): [וַיְזָֽתָא]*
  32. (ג) אסתר (ט,כט): [וַ֠תִּכְתֹּ֠ב]*
  33. (קג) דניאל (ו,כ): [בִּשְׁפַּרְפָּרָ֖א]*
  34. (ג) דברי הימים (דה"א א,א): [אָדָ֥ם]*

אותיות מנוקדותעריכה

כמו בתורה, יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה"כ (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי-הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי"ל), והם מתועדים ברשימה זו.

  1. שמואל (שמ"ב יט,כ): [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ"ס-ל)
  2. ישעיהו (מד,ט): [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=אל
  3. יחזקאל (מא,כ): [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=אל
  4. ישעיהו (מו,כב): [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=אל
  5. תהלים (כז,יג): [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ"ק-ל) / מ"ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

נו"ן הפוכהעריכה

תופעת הנו"ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים במזמור ק"ז שבספר תהלים (שבע פעמים), ואילו בתורה היא נמצאת סביב פרשה אחת (בהתחלה ובסוף סה"כ פעמיים). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו"ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:

  1. במהדורתנו (מזמור ק"ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)
  2. בכתר ארם צובה
  3. בכתי"ל (הקלדת וסטמינסטר)
  4. בכתי"ש1
  5. במ"ג דפוס ונציה: עמוד ראשון | עמוד שני

אותיות תלויותעריכה

תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

  1. שופטים (יח,ל): [בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה]*=אל
  2. תהלים (פ,יד): [מִיָּ֑עַר]*=אל
  3. איוב (לח,יג): [רְשָׁעִ֣ים]*=אל
  4. איוב (לח,טו): [מֵרְשָׁעִ֣ים]*=אל

הערות על נוסח הנביאים והכתובים בכתר ובמהדורתנועריכה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


בשאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נפעל ע"פ השיטה שכבר יושמה לעיל בספר ישעיהו. בסעיפים הבאים נוסיף הערות על תופעות מיוחדות או ראויות לציון בכתר, ועל התופעות שבהן חרגנו מנוסח הכתר באופן קבוע לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו, ועל שאר כל המקומות הדורשים הסבר במהדורתנו. הסוגים השונים של ההערות לכל ספר מחולקים לפי נושאים, ובכל נושא מובאים התיבות לפי סדר הופעתן באותו ספר.

רשימות אלו עדיין לא הוכנו ברובן, ובינתיים ניתן לשאוב את כל המידע מהשימוש בתבנית:נוסח שבדפי העריכה לפרקי הספרים בנביאים וכתובים.

להערות על הספרים וקטעי הספרים שאינם קיימים בכתר, ראו כאן.

יהושעעריכה

(בהכנה)

  • א,ז: [כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה]*=א / [כְּכׇל־הַתּוֹרָ֗ה]
  • א,יב: [הַֽמְנַשֶּׁ֑ה]* / א=[הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה]
  • ד,יב: [הַֽמְנַשֶּׁה֙]* / א=[הַֽמֲנַשֶּׁה֙]
  • ו,ט: [וְהַֽמְאַסֵּ֗ף]* / א=[וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף]
  • ו,ט: [וְהַֽמְאַסֵּ֗ף]* / א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף]
  • ו,יג: [וְהַֽמְאַסֵּ֗ף]* / א=[וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף]
  • ו,יד: [סָבְב֥וּ]* / א=[סָבֲב֥וּ]
  • ו,כב: [הַֽמְרַגְּלִ֤ים]* / א=[הַֽמֲרַגְּלִ֤ים]
  • ו,כג: [הַֽמְרַגְּלִ֗ים]* / א=[הַֽמֲרַגְּלִ֗ים]
  • ז,יג: [קֻ֚ם]* / א=[קֻ֤ם]?
  • ח,א: [סדר=ד*]*=א / [אין סדר]
  • ח,ח: [כְּתׇפְשְׂכֶ֣ם]*=א / [בְּתׇפְשְׂכֶ֣ם]
  • ח,טו: [וַיָּנֻ֖סוּ]* / א=וַיָּנֻס֖וּ]
  • ח,כז: [בָּֽזְז֥וּ]* / [א=בָּֽזֲז֥וּ]
  • י,יד: [כַּיּ֤וֹם]* / א=[בַּיּ֤וֹם]?
  • ,: []* / א=[]

שופטיםעריכה

(בהכנה)

שמואלעריכה

(בהכנה)

שמ"א יח,יט: [בְּעֵ֥ת תֵּ֛ת]* / א=[בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת]

מלכיםעריכה

(בהכנה)

חלק חסר בכתר: בספר מלכים חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה. החלק החסר מתחיל במלים "אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה..." (מל"ב יד,כא) ומסתיים במילים "...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה" (מל"ב יח,יג). למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו כאן.

ענייני ניקוד וטעמים:

  • תביר ומרכא או פעמיים תביר:[15]
    • מל"ב ח,ו: [מִיּ֛וֹם עָזְבָ֥ה אֶת־הָאָ֖רֶץ]* / א=[מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛ה אֶת־הָאָ֖רֶץ]
    • מל"ב כ,יא: [וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא]* / א=[וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ הַנָּבִ֖יא]
  • חסר טעם פשטא מלעיל: א-קרי=מֶלַח֙ (מל"ב יד,ז)

קרי וכתיב:

  • קרי ולא כתיב (מל"ב יח,כז): [מֵ֥ימֵי] (הניקוד והטעמים דחוסים בכתר)

ישעיהועריכה

ראו לעיל.

ירמיהועריכה

(בהכנה)

חלק חסר בכתר: בספר ירמיהו חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו. החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה "יְהֹוָֽה׃..." (סוף כט,ט) ומסתיים במילים "...כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן" (לא,לד). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה "לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃..." (סוף לב,א) ומסתיים במילים "...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י" (לב,כה), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; כא-כה.‏[16] למידע על החלק החסר בספר ירמיהו ראו כאן.

ענייני ניקוד וטעמים:

ענייני קרי וכתיב:

  • קרי ולא כתיב (לא,לז): [הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים [בָּאִ֖ים] נְאֻם־יְהֹוָ֑ה] (בכתר חסר ניקוד ברווח המיועד לקרי)
  • ניקוד אותיות הכתיב (לא,לז): [קוה קָ֤ו]* / א-כתיב=[קָ֤וְה] (בשוא!)

יחזקאלעריכה

(בהכנה)

תרי עשרעריכה

(בהכנה)

כתיב:

  • נחום ג,יז: [וְנוֹדַ֔ד]* / א=[וְנֹדַ֔ד]
  • תיבה מורכבת:
  • זכריה יב,יא א=[הֲדַד־רִמּ֖וֹן]* / [הֲדַדְרִמּ֖וֹן]

אות קטנה (נחום א,ג): [בְּסוּפָ֤ה]* / א=[בְּסוּפָ֤ה]

אות גדולה (מלאכי ג,כב): [זִכְר֕וּ]* / א=[זִכְר֕וּ]

ניקוד וטעמים:

  • הושע ד,יח: [הַזְנֵה] <חסר טעם המונח!>
  • חבקוק ב,ז: [וְיִקְצ֖וּ]* / א?=[וְיִקְּצ֖וּ] <קו"ף דגושה?>
  • צפניה ב,טו [זֹ֠‍֞את]* / אל=[זֹ֞‍֠את] <גרשים ותלישא במקום תלישא וגרשיים>
  • זכריה יב,יג [וּנְשֵׁיהֶ֖ם]* / א=[וּנְשֵׁיהֵ֖ם] <ה"א בצירה במקום סגול!>

חטפים:

  • הושע ז,ה (אֶת־לֹצֲצִֽים)
  • הושע ז,יג (כִּֽי־נָדֲד֣וּ)
  • הושע ט,טו (סֹרֲרִֽים)
  • הושע ט,יז (נֹדֲדִ֖ים)
  • יואל ג,ג (וְתִֽימֲר֖וֹת)
  • עמוס ב,יג (הַֽמֲלֵאָ֥ה)
  • עמוס ד,א (הָרֹצֲצ֖וֹת)
  • עמוס ה,יב (צֹרֲרֵ֤י)
  • עמוס ו,ג (הַֽמֲנַדִּ֖ים)
  • עמוס ח,ח (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖) <חטף קמץ>
  • מיכה ה,יא (וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים)
  • מיכה ו,ז (בְּרִֽבֲב֖וֹת)
  • מיכה ז,א (אַ֣לֲלַי)
  • מיכה ז,א (כְּעֹלֲלֹ֖ת)
  • נחום ב,ג (בֹּֽקֲקִ֔ים)
  • נחום ב,ה (יִתְהוֹלֲל֣וּ)
  • נחום ב,ח (מְתֹפֲפֹ֖ת)
  • חבקוק ג,ו (וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙)
  • חבקוק ג,טז (צָלֲל֣וּ)
  • צפניה א,ט (הַֽמֲמַלְאִ֛ים)
  • צפניה ב,א (הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ)
  • זכריה יא,ג (יִֽלֲלַ֣ת)

קמץ:

  • הושע ט,ו (בְּאָהֳלֵיהֶֽם)
  • הושע ט,י (כְּאָהֳבָֽם)
  • הושע יב,י (בָאֳהָלִ֖ים)
  • הושע יד,ו (שָׁרָשָׁ֖יו)
  • עמוס ב,ד (עַֽל־מָאֳסָ֞ם)
  • עמוס ב,ט (וְשָׁרָשָׁ֖יו)
  • עמוס ד,יג (עַל־בָּ֣מֳתֵי)
  • עמוס ח,ט (בַּֽצָּהֳרָ֑יִם)
  • חבקוק ג,ב (פָּֽעׇלְךָ֙)
  • חבקוק ג,ז (אָהֳלֵ֣י)
  • צפניה ב,ד (בַּֽצָּהֳרַ֙יִם֙)
  • זכריה יב,ז (אָהֳלֵ֥י)
  • מלאכי ב,יב (מֵאָהֳלֵ֖י)

קו"כ-אם:

מקף בתיבת משרת:

  • מיכה ה,ב (עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל)

תהליםעריכה

ספר תהלים קיים בכתר ארם צובה,‏[17] חוץ משני דפים חסרים (שהיו בהם כעשרה מזמורים). להלן רשימה של ענייני נוסח (בעיקר ביחס לכתב־היד), המתועדים בתוך תבניות בדפי העריכה של פרקי הספר. הרשימה מאורגנת לפי נושאים, וכל נושא מאורגן לפי סדר הפסוקים.

חלק חסר בכתר: כאמור חסרים שני דפים בספר תהלים בכתר ארם צובה. החלק החסר מתחיל במלים "מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ..." (טו,א) ומסתיים במילים "...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃" (כה,א). למידע על החלק החסר בספר תהלים ראו כאן.

להלן תיעוד הנוסח לספר תהלים בכתר ארם צובה. כעת מכיל התיעוד את כל ספר תהלים חוץ ממזמורים כ"ו-מ"א.

  • קרי וכתיב: י,ה (א-קרי=דְרָכָ֨יו ׀); נח,ח (א-קרי=חִ֝צָּ֗יו); עז,כ (וּֽ֭שְׁבִילְיךָ) <יתיר י'>; פט,כט (אֶשְׁמָור־ל֣וֹ) <א=אין קרי>; צ,ח (א-קרי=שַׁתָּ֣ה); קו,מה (א-קרי=חֲסָדָֽיו); קמז,יט (א-קרי=דְּבָרָ֣יו); קמח,ב (א-קרי=צְבָאָֽיו);
  • אותיות מיוחדות:
    • אות תלויה: פ,יד (מִיָּ֑עַר)
    • נו"ן הפוכה: מזמור ק"ז בשבעת הפסוקים: כג-כח, מ.
    • אות גדולה: פ,טז [וְ֭כַנָּה]* / א=[וְ֭כַנָּה]
    • אות קטנה: כד,ד ל=[לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣וְא]
    • אותיות מנוקדות: כז,יג א=[לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*
  • ספקות וטעויות: ה,ב (יְהוָ֑֗ה) <רביע ואתנח!>; ו,ג (אֻמְלָ֫ל) <בנקודת קמץ במקום פתח?>; כז,ה (יְרוֹמֲמֵֽנִּי) <דגש מיותר>; לז,יד <[פָּ֥תְח֣וּ]* או [פָּֽתְח֣וּ]?>; לז,יז (וְסוֹמֵ֖ך) <חסר שווא!>; לט,ו <[אַ֥ךְ]* או [אַ֖ךְ]?>; מד,ז (וְחַרְבִּ֗י?) <חסר גרש?>; מד,כז <(ק֭וּמָֽה) או (ק֭וּמָ֥ה)?>; מ,כג (יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי) <“עולה” כפול!>; ס,יד (בֵּאלֹהִ֥ים) <בלי דחי ולא כספיקת ברויאר>; סט,כט <(יִ֭מָּח֥וּ) או (יִ֭מָּחֽוּ)?>; עה,ד (נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ) <מקף בתיבת רביע!>; צד,יב (יָ֑הּ) <חסר דגש>; צח,ח (יְרַנֵּנֽוּ) <מקום הסילוק>; קו,מג (וַ֝יָּמֹכּוּ) <חסרה נקודת הרביע>; קח, יא (יֹ֖בִלֵנִּי) <נו"ן דגושה>; קיט,קלח (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה) <נקודת רביע בנוסף למרכא>.
  • רביע מוגרש: ז,א (עַל־דִּבְרֵי־כ֝וּשׁ); ח,ז (כֹּ֝ל) <מג”ה ברביע!>; יא,א (קרי=נ֝וּדִי); יא,ב (בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); כה,כא <א=כִּ֝֗י!>; לא,כ (נֶ֝גֶד); לא,כב (לִ֝י); לא,כד (יֶ֝תֶר); לב,ט (בַּ֝ל); לב,י (חֶ֝סֶד); לג,ו (פִּ֝יו); לה,יד <א=אֵ֗֝ם!>; לו,ה (רָ֝ע); לז,ג (שְׁכָן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טו (לִ֝י); מד,טו <רֹ֝אשׁ>; מה,ט <שֵׁ֝ן>; מח,ז (חִ֝יל); מח,יא (צֶ֝דֶק); מט,ג (יַ֝חַד); מט,כ (נֵ֝צַח); נ,א (שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (בָּ֝א); נב,ג (אֵ֝ל); נב,יא (ט֝וֹב); נג,ב (עָ֝וֶל); נג,ד (אֵ֝ין); נה,ד (אָ֝וֶן); נה,ה (מָ֝וֶת); נז,ב (עַ֝ד); נח,ט (אֵ֝שֶׁת); סא,ד (עֹ֝ז); סב,י (הֵ֝מָּה); סב,יב (עֹ֝ז); סג,ט (בִּ֝י); סד,ז (אִ֝ישׁ); סד,יא (וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); סה,ו (אֶ֝רֶץ); סו,ז (הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); סו,ח (בָּרֲכ֖וּ); סו,יד (פִּ֝י); סח,יג (בַּ֝יִת); סח,יח (בָ֝ם); סח,כט (ז֝וּ); סט,ג (מַ֝יִם); סט,יח (לִ֝י); סט,לו (שָׁ֝ם); עא,יז (הֵ֝נָּה); עג,ו (שִׁית); עג,יט (תַ֝מּוּ); עד,ה (עֵ֝ץ); עד,כ (אֶ֝רֶץ); עה,ט (כֹּ֝ל); עו,יב (שַׁ֝י); עז,ט (אֹ֝מֶר); עז,יז (אַ֝ף); עח,כא (אַ֝ף); עח,ל (ע֝וֹד); עח,מב (י֝וֹם); עח,נד (זֶ֝ה); עח,ס (אֹ֝הֶל); עט,ה (אֵ֝שׁ); פ,טז (בֵּ֝ן); פא,יא (פִּ֝יךָ); פג,יא (דֹּ֝מֶן); פג,יג (אֵ֝ת); פד,ה (ע֝וֹד); פד,יב (ט֝וֹב); פה,ב (שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (חֶ֝סֶד); פז,ד (זֶ֝ה); פט,מח (שָּׁ֝וְא); צ,י (חִ֝ישׁ); צ,יז (כּוֹנֲנָ֥ה); צ,יז (כּוֹנֲנֵֽהוּ); צד,ט (עַ֝יִן); צד,טז (לִ֝י); צו,ד (ה֝וּא); צז,ז (ל֝וֹ); צח,ג (אֵ֝ת); צח,ח (יַ֝חַד); צט,ב (ה֝וּא); ק,ד (ל֝וֹ); קא,ד (רָ֝ע); קא,ו (ה֝וּא); קה,ב (שִׂ֝יחוּ); קו,יד (אֵ֝ל); קו,כ (שׁ֝וֹר); קו,כט (בָּ֝ם); קז,לג (מַ֝יִם); קט,כ (רָ֝ע); קי,ו (רֹ֝אשׁ); קי,י (כֵּ֝ן); קיט,יג (כֹּ֝ל); קיט,מט (עַ֝ל); קיט,סב (עַ֝ל); קיט,צ (אֶ֝רֶץ); קיט,צב (אָ֝ז); קיט,צג (בָ֝ם); קיט,קד (כֵּ֝ן); קיט,קיח (שֶׁ֝קֶר); קיט,קכח (כֵּ֝ן); קיט,קלו (עַ֝ל); קכ,ד (עִ֝ם); קכ,ו (עִ֝ם); קכ,ז (הֵ֝מָּה); קכג,ב (עַ֝ד); קכג,ג (רַ֝ב); קכד,א (נָ֝א); קכד,ד (נַ֝חְלָה); קכז,א (עִ֝יר); קכז,ד (כֵּ֝ן); קכח,ה (כֹּ֝ל); קכח,א (נָ֝א); קכח,ב (גַּ֝ם); קכח,ה (כֹּ֝ל); קלב,א (אֵ֝ת); קלב,יז (נֵ֝ר); קלה,יז (אַ֝ף); קלז,ג (לָ֝נוּ); קלז,ד (עַ֝ל); קלז,ו (עַ֝ל); קלז,ז (עַ֝ד); קמ,ג (י֝וֹם); קמג,יב (כִּ֝י); קמח,י (רֶ֝מֶשׂ).
  • חטף באות לא גרונית: ה,ו (ה֭וֹלֲלִים); ה,ט (שׁוֹרֲרָ֑י); ו,ח (עָשֲׁשָׁ֣ה); ו,ח (בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); ז,ה (צֽוֹרֲרִ֣י); ז,ז (צוֹרֲרָ֑י); ז,ח (תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); ח,ג (עוֹלֲלִ֨ים ׀); ח,ג (צוֹרֲרֶ֑יךָ); ט,יד (חָֽנֲנֵ֬נִי); ט,יד (מְ֝רוֹמֲמִ֗י); י,ה (כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); יא,ב (כּוֹנֲנ֣וּ); יב,ז (אִ֥מֲר֣וֹת); יד,א (הִֽשְִׁחִ֗יתוּ, הִֽתְִעִ֥יבוּ) <שתיהן בחטף חיריק>; כו,ו (וַאֲסֹבֲבָ֖ה); כז,ה (יְרוֹמֲמֵֽנִּי); כז,יא (שֽׁוֹרֲרָֽי); לא,י (עָשֲׁשָׁ֖ה); לא,יב (מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); לא,יב (וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); לא,יב (נָדֲד֥וּ); לב,ז (תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); לב,י (יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); לד,א (וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); לד,ב (אֲבָרֲכָ֣ה); לד,ד (וּנְרוֹמֲמָ֖ה); לה,יח (אֲהַלֲלֶֽךָּ); לט,יג (שִׁ֥מֳעָֽה) <בחטף קמץ>; מ,יג (אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); מב,יא (צוֹרֲרָ֑י) <חסר ברשימת ברויאר>; נג,ב (הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ, וְהִֽתְִעִ֥יבוּ) <שתיהן בחטף חיריק>; נה,יא (יְסוֹבֲבֻ֥הָ); נה,כב (וּֽקֲרָב); נו,ג (שׁ֭וֹרֲרַי); נט,ז (וִיס֥וֹבֲבוּ); נט,טו (וִיס֥וֹבֲבוּ); ס,ט (מְחֹֽקֲקִֽי); סב,ה (יְקַֽלֲלוּ־); סד,ט (יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); סה,ה (תִּ֥בֲחַ֣ר); סה,י (וַתְּשֹׁ֪קֲקֶ֡הָ); סה,יא (תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); סו,ו (שָׁ֝ם); סו,יב (לָרֲוָיָֽה); סז,ב (וִיבָרֲכֵ֑נוּ); סז,ז (יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); סז,ח (יְבָרֲכֵ֥נוּ); סח,ז (ס֝וֹרֲרִ֗ים); סח,יט (ס֝וֹרֲרִ֗ים); סח,כד (תִּ֥מֲחַ֥ץ); סח,כז (בָּרֲכ֣וּ); סט,כ (צוֹרֲרָֽי); סט,לא (אֲהַלֲלָ֣ה); סט,לה (יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); עב,טו (יְבָרֲכֶֽנְהוּ); עג,ג (בַּהוֹלֲלִ֑ים); עג,כח (קִ֥רֲבַ֥ת); עד,ד (צֹ֭רֲרֶיךָ); עד,ה (בִּסֲבָךְ); עד,כג (צֹרֲרֶ֑יךָ); עה,ה (לַ֭הוֹלֲלִים); עו,יב (נִ֥דֲר֣וּ); פ,ג (עוֹרֲרָ֥ה); פ,יא (אַֽרֲזֵי); פג,יג (נִ֣ירֲשָׁה); פד,ה (יְֽהַלֲל֥וּךָ); פז,ה (וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); פז,ז (כְּחֹלֲלִ֑ים); צד,י (הַֽמֲלַמֵּ֖ד); צו,ב (בָּרֲכ֣וּ); צז,ז (הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); צט,ה (וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ); צט,ט (רוֹמֲמ֡וּ); ק,ד (בָּרֲכ֥וּ); קג,א (בָּרֲכִ֣י); קג,ב (בָּרֲכִ֣י); קג,כ (בָּרֲכ֥וּ); קג,כא (בָּרֲכ֣וּ); קג,כב (בָּרֲכ֤וּ); קג,כב (בָּרֲכִ֥י); קד,א (בָּרֲכִ֥י); קד,ג (הַ֥מֲקָרֶ֥ה); קד,ג (הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); קד,י (הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); קד,יד (לֶ֝חֶם); קד,יח (לַֽשֲׁפַנִּֽים); קד,לה (בָּרֲכִ֣י); קד,לה (הַֽלֲלוּ); קה,ג (הִֽ֭תְהַלֲלוּ); קה,יא (חֶ֝בֶל); קז,לו (וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); קז,לח (וַיְבָרֲכֵ֣ם); קז,מג (וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); קח,ט (מְחֹקֲקִֽי); קט,כח (יְקַֽלֲלוּ); קט,ל (אֲהַלֲלֶֽנּוּ); קיא,א (הַ֥לֲלוּ); קיב,א (הַ֥לֲלוּ); קיט,קטו (וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); קיט,קעה (וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); קלד,א (בָּרֲכ֣וּ); קלד,ב (וּ֝בָרֲכ֗וּ); קלה,א1 (הַ֥לֲלוּ); קלה,א2 (הַֽ֭לֲלוּ); קלה,א3 (הַֽ֝לֲל֗וּ); קלה,ג (הַֽלֲלוּ); קלה,ז (ר֝וּחַ); קלה,יט1 (בָּרֲכ֣וּ); קלה,יט2 (בָּרֲכ֥וּ); קלה,כ1 (בָּרֲכ֣וּ); קלה,כ2 (בָּרֲכ֥וּ); קלה,כא (הַֽלֲלוּ); קלט,כא (וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); קמג,יב (צֹרֲרֵ֣י); קמה,א (וַאֲבָרֲכָ֥ה); קמהףב1 (אֲבָרֲכֶ֑ךָּ); קמה,ב2 (וַאֲהַלֲלָ֥ה); קמה,י (יְבָרֲכֽוּכָה); קמו,א1 (הַֽלֲלוּ); קמו,א2 (הַֽלֲלִ֥י); קמו,ב (אֲהַלֲלָ֣ה); קמו,י (הַֽלֲלוּ); קמז,א (הַ֥לֲלוּ); קמז,ח (הַֽמֲכַסֶּ֬ה); קמז,יב (הַֽלֲלִ֖י); קמז,כ (הַֽלֲלוּ); קמח,א1 (הַ֥לֲלוּ); קמח,א2 (הַֽלֲל֣וּ); קמח,א3 (הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); קמח,ב1 (הַֽלֲל֥וּהוּ); קמח, ג1 (הַֽ֭לֲלוּהוּ); קמח,ג2 (הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); קמח,ד (הַֽ֭לֲלוּהוּ); קמח,ה (יְֽ֭הַלֲלוּ); קמח,ז (הַֽלֲל֣וּ); קמח,יג (יְהַלֲל֤וּ ׀); קמח,יד (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); קמט,א (הַ֥לֲלוּ); קמט,ג (יְהַלֲל֣וּ); קמט,ו (רוֹמֲמ֣וֹת); קמט,ט (הַֽלֲלוּ); קנ,א1 (הַ֥לֲלוּ); קנ,א2 (הַֽלֲלוּ); קנ,א3 (הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); קנא,ב1 (הַלֲל֥וּהוּ); קנא,ב2 (הַ֝לֲל֗וּהוּ); קנא,ג1 (הַ֭לְלוּהוּ); קנא,ג2 (הַ֝לֲל֗וּהוּ); קנא,ד1 (הַ֭לֲלוּהוּ); קנא,ד2 (הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); קנא,ה1 (הַלֲל֥וּהוּ); קנא,ה2 (הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); קנא,ו (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).
  • עולה ויורד (אין עולה, מקום העולה, ומקפים): כז,יד (יְ֫הוָ֥ה); מב,ג (חָ֥י); נה,כ (סֶ֥לָה); סח,כ (י֥וֹם); ע,ו (ח֫וּשָׁה־לִּ֥י) <מקף>; עא,יח (אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי*); פד,ג (יְ֫הוָ֥ה); קד,א (יְ֫הוָ֥ה); קט,טז (חָ֥סֶד); קכה,ב (לָ֥הּ); קל,ז (יְ֫הוָ֥ה); קלח,ח (בַּ֫עֲדִ֥י*); קמב,ו (יְ֫הוָ֥ה);
  • מקף בתיבת משרת: ז,ו (יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀ נַפְשִׁ֡י); יב,ו (יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ); עה,ד (נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ) <מקף בתיבת רביע!>; פט,כ (דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָ֡זוֹן); קז,יח (עַד־שַׁ֥עֲרֵי־מָֽוֶת).
  • צינורית (מקומה): פא,יא (יְ֘הוָ֤ה); פד,ט (יְ֘הוָ֤ה); פט,ו (וְ֘יוֹד֤וּ); פט,ו (וְ֘יוֹד֤וּ); צט,ה (יְ֘הוָ֤ה); צט,ט (יְ֘הוָ֤ה); קו,מז (יְ֘הוָ֤ה); קא, כא (יְ֘הוִ֤ה).
  • דגש בוי"ו עיצורית: קו,יט (וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ).
  • קמץ קטן: נה,יח (וְ֭צָהֳרַיִם); סא,ה (בְ֭אָהָלְךָ); סט,ג (מָעֳמָ֑ד); סט,כו (בְּ֝אָהֳלֵיהֶ֗ם); עז,יג (פָּעֳלֶ֑ךָ); עח,נא (בְּאָהֳלֵי); עח,נה (בְּ֝אָהֳלֵיהֶ֗ם); פג,ז (אָהֳלֵ֣י); פד,יא (בְּאָֽהֳלֵי); צ,טז (פָעֳלֶ֑ךָ); צא,ו (צָהֳרָֽיִם); צא,י (בְּאָהֳלֶֽךָ); צב,ה (בְּפָעֳלֶ֑ךָ); צה,ט (פָעֳלִֽי); קד,כג (לְפָעֳל֑וֹ); קו,כה (בְאָהֳלֵיהֶ֑ם); קז,כג (בָּאֳנִיּ֑וֹת); קיא,ג (פָּעֳל֑וֹ); קכ,ה (אָהֳלֵ֥י); קמג,ה (פָּעֳלֶ֑ךָ).

איובעריכה

ספר איוב קיים בשלמותו בכתר ארם צובה.‏[18] להלן רשימה של ענייני נוסח (ביחס לכתב־היד בעיקר), המתועדים בתוך תבניות בדפי העריכה של פרקי הספר. הרשימה מאורגנת לפי נושאים, וכל נושא מאורגן לפי סדר הפסוקים.

חלוקת הפרשות:

  • רווח לפני כותרת ממורכזת: במהדורתנו השארנו רווח של שורה ריקה בעקביות לפני כותרת ממורכזת, למרות שאין שורה ריקה בדרך כלל בכתר. בשני המקומות שגם בכתר יש שורה ריקה לפני כותרת ממורכזת (מ,ג; מב,א) תעידנו את התופעה. ראו כאן להסבר מלא של הנושא ולנימוקים בהחלטה זו.
  • פרשה פתוחה בתוך רצף הכתיבה השירית: במקומות הבאים בספר איוב יש רווח של שורה ריקה (פרשה פתוחה) באמצע הכתיבה השירית של פסוקי אמ"ת (ולא לפני כותרת ממורכזת): כח,יב; לב,א; לב,ב; לב,ו*; לח,א*; לט,יט; מ,ו*. בפסוקים המצויינים בכוכבית (*) יש כותרת בלתי-ממורכזת לאחר השורה הריקה (בתחילת המשך הרצף של הכתיבה השירית).

נוסח הכתיב והקרי:

  • מקומות חריגים בנוסח הכתיב: בספר איוב אין אותיות חריגות בכתר ארם צובה.
  • אותיות מיוחדות:
    • אותיות קטנות: ז,ה (וְג֣יּשׁ כתיב וְג֣וּשׁ קרי); טז,יד (פֶ֭רֶץ); לג,ט (חַ֥ף).
    • אות גדולה: ט,לד (שִׁבְט֑וֹ).
    • אותיות תלויות: לח,יג (רְשָׁעִ֣ים); לח,טו (מֵרְשָׁעִ֣ים).
  • קרי וכתיב של אֵם קריאה: תופעות של "קרי וכתיב" שאין בהן יותר מתוספת של אֵם קריאה אינן מסומנות על פי כללי העיצוב במהדורתנו, אבל הן מתועדות בהערות הנוסח במקומות הבאים:‏[19] ה,יח (וְיָדָ֥ו כתיב וְיָדָ֥יו קרי); כ,יא (עֲלוּמָ֑ו כתיב עֲלוּמָ֑יו קרי); כא,כ (עֵינָ֣ו כתיב עֵינָ֣יו קרי); כד,א (וְ֝יֹדְעָ֗ו כתיב וְ֝יֹדְעָ֗יו קרי); כו,יד (גְּ֝בוּרֹתָ֗ו כתיב גְּ֝בוּרֹתָ֗יו קרי); כז,טו (שְׂ֭רִידָו כתיב שְׂ֭רִידָיו קרי); לא,כ (חֲלָצָ֑ו כתיב חֲלָצָ֑יו קרי); לז,יב (בְּתַחְבּוּלֹתָ֣ו כתיב בְּתַחְבּוּלֹתָ֣יו קרי); לח,מא (יְ֭לָדָו כתיב יְ֭לָדָיו קרי); לט,כו (כְּנָפָ֣ו כתיב כְּנָפָ֣יו קרי); מ,יז (פַחֲדָ֣ו כתיב פַחֲדָ֣יו קרי).
  • ניקוד הכתיב בכתר: לח,יב (יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר).

קביעת הנוסח בטעמים וניקוד וגעיות:

  • לעתים רחוקות טעות קלה (או גרסה חריגה) בכתר:
    • חסרה נקודת הרביע: יב,כד (וַ֝יַּתְעֵם).
    • גרש במקום חריג: יט,טז (בְּ֝מוֹ־פִ֗י)
    • חסר קו הלגרמיה: לא,ב (וּמֶ֤ה).
  • ספק לגבי טעם: טז,ח ([וַיָּ֥קׇם]* במרכא או [וַיָּ֖קָם] בטפחא?).
  • במקום אחד נראה לנו שהפכו טעם לגעיה שלא בצדק במקראות גדולות הכתר: כג,ה (מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי); כך שלדעתם אין כאן מקף בתיבת משרת אלא מקף בתיבת געיה (מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי).
  • לעתים רחוקות יש אי-התאמה בלתי-מובנת בין המהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא לבין נוסח הכתר, לרוב בהפיכת טעם לגעיה (בדומה לנוסח הדפוסים). על חלק מהם הערנו בתיעוד הנוסח: יב,יט (וְאֵֽתָנִ֣ים במקום וְאֵ֖תָנִ֣ים); יז,ג (מִֽי במקום מִ֥י).

עיצוב הנוסח בטעמים וניקוד וגעיות:

  • חטף באות לא גרונית: על פי כללי העיצוב במהדורתנו כל חטף פתח באות לא גרונית מופיע בעקביות כשווא פשוט, ותיעדנו את השינוי במקומות הבאים:
    • חטף פתח: א,ה (וּבֵרֲכ֥וּ); א,יא (יְבָרֲכֶֽךָּ); ב,ה (יְבָרֲכֶֽךָּ); ג,ח (אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); ג,טו (הַֽמֲמַלְאִ֖ים); ג,טז (כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); ג,כא (הַֽמֲחַכִּ֣ים); ה,יד (יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); י,יא (תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); יב,ו (לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); יב,כה (יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); כ,ז (כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); כו,יג (חֹלֲלָ֥ה); כז,ז (וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); כט,כה (אֶ֥בֲחַ֣ר); ל,כב (וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); לא,כ (בֵרֲכ֣וּנִי); לא,לז (אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); לג,כב (לַֽמֲמִתִֽים); לג,כה (רֻֽטֲפַ֣שׁ); לד,י (אַ֥נֲשֵׁ֥י); לו,כד (שֹׁרֲר֣וּ); לח,לא (הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); לח,לה (הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); מ,כב (צִֽלֲל֑וֹ); מ,לא (הַֽתֲמַלֵּ֣א); מב,י (בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).
    • חטף קמץ באות לא גרונית (שלאחריה אות גרונית): יז,ט (וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם).
  • טעם רביע מוגרש:
    • על פי כללי העיצוב במהדורתנו הוספנו את נקודת הרביע בעקביות, ותיעדנו את השינוי בפסוקים הבאים: ה,ז (וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (מַ֝יִם); ו,ג (עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (הֵ֝מָּה); ו,כט (ע֝וֹד); ז,טו (מָ֝וֶת); ח,יח (בּ֝וֹ); ט,כ (תָּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,ב (פֶּ֝רֶא); יב,יג (ל֝וֹ); יב,טז (ל֝וֹ); יג,יב (לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (יַ֝חַד); טז,יב (ל֝וֹ); יז,ג (ה֝וּא); יז,ד (עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א֝וֹר); יח,ד (וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (ל֝וֹ); כ,כא (עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (לֶ֝חֶם); כו,ד (וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ז (אֶ֝רֶץ); כז,יב (וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (לַ֝יְלָה); כח,יב (זֶ֝ה); כח,כ (זֶ֝ה); ל,ג (אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לד,יא (אִ֝ישׁ); לד,יג (שָׂ֝ם); לד,כב (שָׁ֝ם); לד,כג (אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (לַ֝יְלָה); לה,טז (בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (אֶ֝רֶץ); לז,כ (אִ֝ישׁ); לט,יז (לָ֝הּ); לט,כח (שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (ה֝וּא); מא,יא (אֵ֝שׁ); מא,כג (יָ֝ם); מא,כו (ה֝וּא).
    • טעויות קלות: במקום אחד חסרה בכתר נקודת רביע שצריכה להיות: יב,כד (וַ֝יַּתְעֵם). במקום אחד הגרש במקום חריג: יט,טז (בְּ֝מוֹ־פִ֗י) והבאנו אותו כמות שהוא.
  • טעם עולה ויורד:
    • על פי כללי העיצוב במהדורתנו הוספנו את סימן ה"עולה" בעקביות אף באותה אות שבה מופיע ה"יורד", ותיעדנו את השינוי בפסוקים הבאים: ח,ו (אָ֥תָּה); ט,כ (תָּֽם־אָ֝נִי); ט,כב (אַחַ֗ת הִ֥יא);‏[20] כט,כה (רֹ֥אשׁ); לד,כ (לָ֥יְלָה).
    • סימנו את ה"עולה" ע"פ הכתר בהברה הראויה לגעיה קלה, אמנם גם תיעדנו את התופעה: ז,כ (הָ֫אָדָ֥ם); יא,ו (לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).
  • עקביות במקפים: שמרנו על העקביות במקפים על פי כללי העיצוב במהדורתנו, גם כאשר לעתים רחוקות חסרה עקביות כזאת בכתר. מקף בתיבת משרת נמצא בכתר במקומות הבאים (בוודאי או בספק): כג,ה (מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי);‏[21] מא,כב (חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ?).
  • קמץ קטן: בדרך כלל סימנו קמץ קטן בלי להעיר על כך. אמנם השתמשנו בתבנית מיוחדת בתיבה שלגביה יש יותר משיטה אחת בקריאתה (בקמץ קטן או בקמץ רחב) לפי כללי העיצוב במהדורתנו. תבנית זו נמצאת במקומות הבאים: ד,יח (תָּהֳלָֽה); ה,יד (בַֽצָּהֳרָֽיִם); ה,כד (אָהֳלֶ֑ךָ); ז,ב (פָעֳלֽוֹ); ח,יז (שָׁרָשָׁ֣יו); ט,ח (עַל־בָּ֥מֳתֵי); ט,כ (תָּֽם־אָ֝נִי); ט,כא (תָּֽם־אָ֭נִי); יא,יז (וּֽ֭מִצָּהֳרַיִם); טו,לד (אָהֳלֵי־שֹֽׁחַד); יח,ו (בְּאָהֳל֑וֹ); יח,יד (מֵ֭אָהֳלוֹ); יח,טו (בְּ֭אָהֳלוֹ); יט,יב (לְאָהֳלִֽי); כ,כו (בְּאָהֳלֽוֹ); כב,כג (מֵאָהֳלֶֽךָ); כד,ה (בְּ֭פָעֳלָם); כט,ד (אָהֳלִֽי); לא,לא (אָהֳלִ֑י); לו,ט (פָּעֳלָ֑ם); לו,כד (פָעֳל֑וֹ); לז,יב (לְפָעֳלָ֑ם).

משליעריכה

(בהכנה)

ספר משלי קיים בשלמותו בכתר ארם צובה.‏[22] להלן רשימה של ענייני נוסח ביחס לכתב־היד, המתועדים בתוך תבניות בדפי העריכה של פרקי הספר. הרשימה מאורגנת לפי נושאים, וכל נושא מאורגן לפי סדר הפסוקים.

אות גדולה:

  • א,א [מִ֭שְׁלֵי]* / א=[מִ֭שְׁלֵי]

אות קטנה:

  • כח,יז [אָ֭דָם]* / א=[אָ֭דָם] / מ"ס-ל=[בְּדַם־נָ֑פֶשׁ]
  • ל,טו1 [הַ֤ב׀ ]* / א=[הַ֤ב]

קרי וכתיב:

  • כב,ח א=[יִקְצׇור־אָ֑וֶן] <אין קרי>
  • כב,יא א=[טְהׇור־לֵ֑ב] <אין קרי>
  • כב,יד א=[יִפׇּול־שָֽׁם] <אין קרי>

קרי וכתיב של אֵם קריאה:

  • ו,יג (בְּ֭עֵינָו כתיב בְּ֭עֵינָיו קרי)
  • ו,יג (בְּרַגְלָ֑ו כתיב בְּרַגְלָ֑יו קרי)
  • כב,כה (אֹרְחֹתָ֑ו כתיב אֹרְחֹתָ֑יו קרי)
  • כו,כד (בִּ֭שְׂפָתָו כתיב בִּ֭שְׂפָתָיו קרי)

ניקוד הכתיב:

  • כג,כו א-כתיב=[תִּרְצֹּֽנָה]

ספיקות או חריגות או טעויות בניקוד וטעמים:

  • ח,לד (שֹׁמֵ֪֫עַֽ?) <במקום שֹׁמֵ֪עַֽ֫? בכתר ה"עולה" נראה תלוי בין המ"ם לעי”ן>
  • יב,כג (כְּ֝סִילִים) <חסרה נקודת הרביע!>
  • יג,כה א=[אֹ֭כֵֽל]* או א=[א=אֹ֭כֵ֥ל]? <דחי וגעיה או דחי ומרכא?>
  • כא,ל (עֵ֝צָה) <חסרה נקודת הרביע!>
  • כד,כד (אָ֥תָּה) <חסר "עולה"!>

רביע מוגרש:

  • א,א (מֶ֝לֶךְ)
  • יא,יג (וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ)
  • יב,ח (וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב)
  • יב,כג (כְּ֝סִילִים) <חסרה נקודת הרביע!>
  • טו,א (וּדְבַר־עֶ֝צֶב)
  • טו,ד (בָּ֝הּ)
  • טו,יא (אַ֝ף)
  • טו,יג (וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב)
  • טו,טו (וְטֽוֹב־לֵ֝ב)
  • טו,טז (רָ֝ב)
  • טו,כד (ס֝וּר)
  • יז,ז (אַ֝ף)
  • יז,כז (קרי=יְקַר־ר֝וּחַ)
  • יח,ב (כִּ֝י)
  • יח,ט (ה֝וּא)
  • יח,יג (הִיא־ל֝וֹ)
  • יט,י (אַ֝ף)
  • יט,כב (וְטֽוֹב־רָ֝שׁ)
  • יט,כד (גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ)
  • יט,כו (בֵּ֗֝ן) <בנקודת רביע!>
  • כ,א (בּ֝וֹ)
  • כ,יד (ל֝וֹ)
  • כא,ה (וְכׇל־אָ֝ץ)
  • כא,כז (אַ֝ף)
  • כא,ל (עֵ֝צָה) <חסרה נקודת הרביע!>
  • כד,ח (ל֝וֹ)
  • כד,ל (וְעַל־כֶּ֝רֶם)
  • כו,כז (אֶ֝בֶן)
  • כז,ח (כֵּֽן־אִ֝ישׁ)
  • כח,טז (בֶ֝צַע)
  • כח,כא (וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם)
  • כח,כד (ה֝וּא)
  • כט,ה (רֶ֝שֶׁת)
  • כט,כג (וּשְׁפַל־ר֝וּחַ)
  • ל,ה (ה֝וּא)
  • לא,ח (אֶל־דִּ֝ין)
  • לא,יב (כֹּ֝ל)
  • לא,כו (חֶ֜סֶד)

עולה ויורד:

  • ל,טו2 (הַ֥ב)
  • מקף: ה,יט (וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); כג,ז (כֶּ֫ן־ה֥וּא); ל,יז (לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); ל,יט (עֲלֵ֫י־צ֥וּר);
  • מקום ה"עולה": ח,לד (שֹׁמֵ֪֫עַֽ?) <במקום שֹׁמֵ֪עַֽ֫? בכתר ה"עולה" נראה תלוי בין המ"ם לעי”ן>
  • כד,כד (אָ֥תָּה) <חסר "עולה"!>

חטפים:

  • ח,טו (יְחֹ֣קֲקוּ)
  • כג,כ (בְּזֹלֲלֵ֖י)
  • כד,יט (בָּֽרֲשָׁעִֽים)
  • כו,ב (קִֽלֲלַ֥ת)
  • כח,ד (יְהַלֲל֣וּ)
  • כח,ז (ז֝וֹלֲלִ֗ים)
  • כח,כב (נִ֥בֳהָֽל) <חטף קמץ>
  • ל,יז (תִּ֥לֲעַ֣ג)
  • לא,ד (לַֽמֲלָכִ֣ים)
  • לא,טז (זָֽמֲמָ֣ה)
  • לא,כח (וַֽיְהַלֲלָֽהּ)
  • לא,לא (וִיהַלֲל֖וּהָ)

קמץ:

  • ז,יח (בָּאֳהָבִֽים)
  • כ,יא (פָּעֳלֽוֹ)
  • כא,ח (פָּעֳלֽוֹ)
  • כד,יב (כְּפָעֳלֽוֹ)
  • כד,כט (כְּפָעֳלֽוֹ)
  • לא,יד (כָּאֳנִיּ֣וֹת)

חריגים במהדורות אחרות:

  • כח,ב א=[גֶּֽבֶר־רָ֭שׁ] / ממ=גֶּ֣בֶר רָ֭שׁ (בעקבות הדפוסים)

רותעריכה

מגילת רות קיימת בשלמותה בכתר ארם צובה, שם היא באה עוד לפני ספרי סוף הכתובים שאבדו מהכתר.

חלוקת הפרשות: אין חלוקה לפרשות במגילת רות, מלבד פרשה פתוחה אחת לקראת סוף המגילה בפסוק "וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ..." (ד,יח).

חלוקת הסדרים: ברשימות מתקופת המסורה הטברנית מוזכר סדר בפסוק "יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ..." (ב,יב) שאינו מצויין בגוף הכתר. וראו עוד להלן.

ענייני ניקוד וטעמים:

  • מחלוקת ניקוד: א-קרי=[מוֹדָ֣ע]*/ ל-קרי=[מוֹדַ֣ע]‏[23] (ב,א).
  • מחלוקת טעמים: א=[בִּתִּ֕י]*‏[24] / ל=[בִּתִּ֞י] (ג,א).
  • חטף באות לא גרונית: אֵֽלֲכָה־נָּ֤א (ב,ב).
  • געיה ימנית: אֱֽלִימֶ֡לֶךְ (א,ב).

קרי וכתיב:

  • קרי ולא כתיב (חסרים ניקוד וטעמים בכתר): [אֵלַ֖י] (ג,ה); [אֵלַ֔י] (ג,יז).
  • כתיב ולא קרי: [(אם)] (ג,יב).
  • נוסח ב"קרי": א-קרי=[קָנִ֔יתָ]* / ל-קרי=[קָנִ֔יתָה] (ד,ה).

שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)עריכה

מגילת שיר השירים קיימת בכתר ארם צובה עד המלים "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא). אחר כך חסרים שאר המגילה וכל ספרי סוף הכתובים שאבדו מהכתר. להערות על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו כאן.

ענייני ניקוד וטעמים:

  • ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):[25]
    • ב,ז: א?=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
    • ג,ה: א=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
    • ח,ד: [מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]
  • טעם חסר: ב,יז: ל=[לְךָ֨]* / א=[לְךָ]!
  • חטף באות לא גרונית: וַאֲסוֹבֲבָ֣ה (ג,ב); הַסֹּבֲבִ֖ים (ג,ג); כְּתִֽימֲר֖וֹת (ג,ו).

חלוקת הסדרים בנביאים וכתוביםעריכה

בניגוד לחלוקת הסדרים בתורה, חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחולקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינו ידוע לנו. אמנם לפי הסבר רווח תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).‏[26]

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת מהדפוסים מוצאים 293 סדרים סה"כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:‏[27]

  • "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת" (יהושע ח א) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, קיים בכתר ובכתי"ל וברשימות).
  • "וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה" (ירמיהו יז כו) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי"ל ובחלוקה המקובלת, קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי"ל).
  • "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" (שיר השירים ה ב) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, קיים בגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים).
  • "יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ" (רות ב יב) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי"ל, קיים ברשימת כתי"ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע"פ המקורות העתיקים):

  • יהושע 14* | ד*
  • שופטים 14
  • שמואל 34
  • מלכים 35
  • ישעיהו 26
  • ירמיהו 31* | (ט*)
  • יחזקאל 29
  • תרי עשר 21
    • סה"כ נביאים 204 (206*)
  • תהלים 19
  • משלי 8
  • איוב 8
  • שיר השירים 1* | א*
  • רות 1* | [א*]
  • איכה 1
  • קהלת 4
  • אסתר 5
  • דניאל 7
  • עזרא 10
  • דברי הימים 25
    • סה"כ כתובים 89 (91*)
    • סה"כ נביאים וכתובים 293 (297*)

תחילת ספר: ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ"ד ספרי המקרא (במספר הרצוף "א"), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.

התבנית: תחילת כל "סדר" מתוייגת בתוך תיעוד הנוסח שבדפי העריכה ע"י תבנית:מ:סדר. תבנית זו נמצאת תמיד מיד לפני תחילת הפסוק הראשון בסדר (בלי שום רווח ביניהם).[28] בינתיים תפקידה של תבנית זו הוא רק לתייג ולתעד תחילתו של כל סדר ואת מספרוֹ הרצוף בתוך הספר,[29] אבל סימון ויזואלי לתחילת סדר אינו מופיע כלל בעיצוב של המהדורה עצמה. בעתיד ישולב מספר הסדר בתוך תבנית:מ:פסוק (ויימחק תבנית:מ:סדר), ואז יופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ"ך.

הערותעריכה

  1. ^ הטיוטה הראשונה הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג (16.08.13 למניינם).
  2. ^ אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת "מפעל המקרא" של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת "סימנים" של פלדהיים.
  3. ^ ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על "למעלה מ-50 טעויות סופר", אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.
  4. ^ יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לקורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.
  5. ^ כאמור אנחנו עושים בדיקה יסודית לכל הנוסח לפרטי פרטיו. אבל ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשים בהם תיקונים שיטתיים בכל פרק בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; בתיבת פשטא שטעמה מלעיל שינינו את הטעם מלעיל מקדמא לפשטא; בוי"ו עיצורית מנוקדת בחול"ם שינינו את הניקוד לתָו הנכון ביוניקוד; שינינו קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (ובמקומות הראויים לכך השתמשנו גם בתבנית:קמץ); הופסנו טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. כמובן שמעבר לכך הוספנו הערות בתבנית:נוסח בכל מקום שזקוק לכך מתוך הבדיקה היסודית של צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.
  6. ^ הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): "מִֽי־בִקֵּ֥שׁ" (א ט), "וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים" (ט יד). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י"א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.
  7. ^ ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.
  8. ^ גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו "מָעוּז֗וֹ" ו"בְּמָעוּזִ֔י" כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.
  9. ^ כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197). ייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשתי המקומות שכבר ציין. ואמנם מהצבע והצורה של נקודת התביר ייתכן שהוא כתם ובאמת יש כאן מרכא.
  10. ^ בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד"י הגדולה ב"צֹפָ֞ו" (נו י) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.
  11. ^ כל תופעה בנוסח הכתיב שראויה לציון הובאה בטבלה זו, בין אם מדובר על טעות וודאית ובין אם מדובר על ספק כלשהו.
  12. ^ היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת באנציקלופדיה היהודית (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.
  13. ^ אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור "יש דפוסים".
  14. ^ ראו גם בתיעוד הנוסח ובהערות על ספר מלכים בכתי"ל.
  15. ^ לדעתו של ייבין יש בשני המקומות טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי"ש1. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש לשים לב שאין פעמיים תביר בכתי"ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי"ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג"ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.
  16. ^ ראו בצילומים של הדף הקרוע: עמוד ראשון, עמוד שני.
  17. ^ ספר תהלים מתחיל בעמ' 74 בקובץ ספרי הכתובים בכתר, לאחר דברי הימים ולפני איוב. ראו כאן למידע נוסף על סדרם של ספרי הכתובים בכתבי־היד הטברנים.
  18. ^ ספר איוב מתחיל בעמ' 130 בקובץ ספרי הכתובים בכתר, לאחר תהלים ולפני משלי. ראו כאן למידע נוסף על סדרם של ספרי הכתובים בכתבי־היד הטברנים.
  19. ^ התיעוד מתבצע ע"י השימוש בתבנית:קו"כ-אם.
  20. ^ חסרון ה"עולה" גרם כאן לשיבוש בדפוסים, וראו בתיעוד הנוסח.
  21. ^ לפי מג"ה צריך לקרוא כאן <מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי> (תיבת געיה מוקפת ולא תיבת משרת, אולם אין זו דעתנו; וראו עוד בתיעוד הנוסח.
  22. ^ ספר משלי מתחיל בעמ' 153 בקובץ ספרי הכתובים בכתר.
  23. ^ וכן בדפוסים.
  24. ^ וכן בדפוסים.
  25. ^ ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף ("וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ", "וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ"). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על שה"ש ב,ז. למידע נוסף על "מרכא בתיבת תביר" בכתר ומקורות נוספים ראו בהפניות כאן.
  26. ^ הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים פורסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: "על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז"ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר "איכה"); ויום זה אף הוא נקרא "מועד", ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע "סדר" קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו." לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, מסורת התורה והנביאים (וילנה תרס"ו) עמ' 39-45.
  27. ^ כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע"פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בכתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.
  28. ^ מכיוון שחלוקת הסדרים היא בלתי-תלויה בחלוקת הפרשות, התיוג מוצמד לתחילת הפסוק הראשון גם כאשר הסדר פותח במקום של פרשה חדשה, והפרשה עצמה נשארת אם כן "מחוץ" לסדר.
  29. ^ מספר זה הוא הפרמטר היחיד בתבנית, והוא צויין באותיות עבריות (בדומה לספירה הנמצאת במהדורת קורן).