משתמש:Dovi/ניסויים

ברואיר, טעמי אמ"ת ט.28 (עמ' 231): "תיבה המוטעמת במהפך או במרכא מוטעמת לפעמים רק בטעם המשני בלבד, ואילו הטעם העיקרי מושמט. במקרים אלה באה לפעמים געיה במקום הטעם שהושמט; ולפעמים געיה זו נסוגה אל השוא שלפניה, ונמצאת כאן געייה שוא באמצע התיבה."

מרכא או מהפך בראש תיבה בהברה בלתי־מוטעמת

1. תהלים א,א (אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ) ל=אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ (מקף);
2. תהלים יח,כ (כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃) =ל;^[1]
3. תהלים כב,ט (כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בּֽוֹ׃) =ל;^[1]
4. תהלים לב,ב (אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם) =ל;
5. תהלים לו,ז (אָ֤דָֽם וּבְהֵמָ֖ה) ל=אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה (מקף);
6. תהלים לט,יג (שִׁ֥מְﬞעָֽה תְפִלָּתִ֨י ׀) ל=שִֽׁמְעָ֥ה־תְפִלָּתִ֨י ׀ (מקף);
7. תהלים מ,ה (אַ֥שְֽׁרֵי הַגֶּ֗בֶר) =ל;
8. תהלים מו,ד (יִ֥רְעֲשֽׁוּ הָרִ֖ים) ל=יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים (מקף);
9. תהלים סד,ז (יַ֥חְפְּֽשׂוּ עוֹלֹ֗ת) ל=יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת (מקף);
10. תהלים סה,ט (מ֤וֹצָֽאֵי בֹ֖קֶר) ל=מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר (מקף);
11. תהלים סה,י (פָּ֤קַֽדְתָּ הָאָ֨רֶץ) =ל;
12. תהלים סו,טו (אֶ֥עֱשֶֽׂה בָקָ֖ר) =ל;
13. תהלים סז,ב (יָ֤אֵֽר פָּנָ֖יו) =ל;
14. תהלים סח,יא (תָּ֤כִֽין בְּטוֹבָתְךָ֖) =ל;
15. תהלים פג,ט (הָ֤יֽוּ זְר֖וֹעַ) =ל;
16. תהלים צח,ט (לִ֥פְֽנֵי יְהֹוָ֗ה) ל=לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה (מקף);
17. תהלים קו,מח (בָּ֤רֽוּךְ יְהֹוָ֨ה) ל=בָּ֤רֽוּךְ־יְהוָ֨ה (מקף);
18. תהלים קמא,ה (יֶ֥הֶלְמֵֽנִי צַדִּ֨יק ׀) ל=יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק ׀ (מקף);
19. משלי ח,לד (אַ֥שְֽׁרֵי אָדָם֮) =ל;
20. משלי כח,כב (נִ֥בְﬞהָֽל לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל;
21. איוב יד,יג (תָּ֤שִֽׁית לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃) =ל;
22. איוב כד,טו (וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ שָׁ֤מְרָֽה נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר) =ל.

בלי געיה בהברה המוטעמת או בשווא:^[2]

1. תהלים מג,א (מֵ֤אִישׁ מִרְמָ֖ה) ל=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף);^[3]
2. תהלים נד,ח (א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖) =ל;^[4]
3. משלי כט,יג (מֵ֤אִיר עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהֹוָֽה׃) ל=מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י (מקף).^[5]

מקומות שנראה שיש בהם נסוג אחור:^[6] תהלים מד,ד (יָ֥רְשׁוּ אָ֗רֶץ); נג,ו (פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮=פָּ֥חֲדוּ פַ֮חַד֮); סו,ו (הָ֤פַךְ יָ֨ם ׀); עג,יט (סָ֥פוּ תַ֗֝מּוּ); עה,ט (מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮=מָ֥לֵא מֶ֮סֶךְ֮); עו,ח (נ֥וֹרָא אַ֗תָּה); עז,ט (גָּ֥מַר אֹ֗֝מֶר); תהלים עז,יח (זֹ֤רְמוּ מַ֨יִם ׀); פג,יא (הָ֥יוּ דֹ֗֝מֶן); פח,ו (שֹׁ֥כְבֵי קֶ֗בֶר); קי,ו (מָ֥חַץ רֹ֗֝אשׁ); איוב יד,יט (שָׁ֥חֲקוּ מַ֗יִם); לא,מ (יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ).

טעם בראש תיבה בנסיבות אחרות:

1. תהלים יח,יב (יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ ׀), כדוגמת איוב כב,כח (וְיָ֣קׇם לָ֑ךְ).

מקומות מסופקים:

1. ?

תופעות אחרות:

1. תהלים נז,ט (ע֤וּרָה כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר); =ל.^[7]

צינורית לבד בתיבתה (מקף אפור)

תהלים ב,ז (אָמַ֘ר־אֵלַ֥י); ה,ה (כִּ֤י ׀ לֹ֤א אֵֽל־חָפֵ֘ץ־רֶ֥שַׁע); יח,א (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה־אוֹת֥וֹ); יח,כ (כִּ֘י־חָ֥פֵֽץ); כב,ט (כִּ֘י־חָ֥פֵֽץ); לא,כב (הִפְלִ֘יא־חַסְדּ֥וֹ); מט,טו (וַיִּרְדּ֘וּ־בָ֤ם); סב,ט (בִּטְח֘וּ־ב֤וֹ); סו,כ (לֹֽא־הֵסִ֘יר־תְּפִלָּתִ֥י); צה,ז (כִּ֘י־ה֤וּא); קמז,כ (לֹ֘א־עָ֤שָׂה); משלי ו,ג (כִּ֘י־בָ֤אתָ); איוב יח,יט (לֹ֘א־נִ֤ין); לב,ה (כִּ֘י־אֵ֤ין); לז,כא (לֹ֘א־רָ֤אוּ).

1. לא נראה שבשני המקומות האלה נשמט הטעם העיקרי; אך טעם המרכא נסוג ובהברה המוטעמת יש געיה בכתבי־היד. על שני המקומות ראו ייבין מב.2 (עמ' 285-286). יש הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בשני המקומות (יח,כ; כב,ט) שהתיבה "כִּי" מוטעמת בצינורית (ולכן ההקפה נשמטת ממנה למרות שהתיבה ראויה להקפה). בחלק מכתבי־היד התיבה "כִּ֘י" או התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת בפועל, או שתיהן כאחת, לפי הנתונים המובאים שם אצל ייבין. ויש להוסיף על הנתונים שהביא שגם בכתי"ק13 "חָ֥פֵֽץ" מוקפת במקום השני.
2. על שלושת הדוגמאות במהפך ראו ייבין, מב.16.4 (עמ' 293).
3. וכך בקורן=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף).
4. לפי ייבין, שם, א,ל,ש1=א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ (אין מקף); אמנם ל13,ת=א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ (מקף). קורן=א֘וֹדֶ֤ה. סימנים!=א֤וֹדֶה מלעיל.
5. קורן=מֵ֤אִֽיר־עֵינֵ֖י (געיה בהברה המוטעמת ומקף).
6. לא נראה ש"כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי" (תהלים יח,כ) ו"כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בּֽוֹ" (תהלים כב,ט) שייכות לכאן, למרות שבמהדורת סימנים ציינו אותן מלעיל, בגלל הגעיה בהברה המוטעמת (כמו בשאר התיבות שכתוב בהן מרכא בראש תיבה בהברה בלתי־מוטעמת). ראו לגביהן לעיל בהערה.
7. "עוּרָה" מלעיל, אמנם אם היא מגיעה לפני אחת מאותיות אהחע"ר היא מלרע. לדוגמה: "ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י" (תהלים לח,כג).