פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים כִּסְאוֹ לָעַד יִכּוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֶ֤לֶךְ שׁוֹפֵ֣ט בֶּאֱמֶ֣ת דַּלִּ֑ים
  כִּ֝סְא֗וֹ לָעַ֥ד יִכּֽוֹן׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מלך שופט". הנה המלך שהוא שופט באמת דלים להוציא לאור משפטם בהפלגת חקירות עם שכנגדו ועם זולתם על דבר זה הריב הנה יכון לעד כסאו וזה כי יאשרוהו העם על זה הדבר וישמחו בו וילוה לו ג"כ עזר אלהי להתמיד לו ממלכתו וזה שהעיר ג"כ בזה אל מה שקדם וקרא דלים חלקי הסות' שאין נראה האמת בקצתם יותר מקצת והמלך הוא השכל האנושי כמו שקדם כי הוא המושל באדם וכאשר ישפוט באמת באלו הדרושים הנה יכון לעד כסאו אך בזולת זה יהיה להפך כי השאלות אשר יקרה בהם זה הם ממה שיש בו רושם חזק בהגעת ההצלחה האנושית ובהעדרה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מלך שופט באמת דלים", כסא המלך מכוננת על המשפט כמ"ש כן לצדק ימלוך מלך, ולפעמים יש דין מרומה, וצריך המלך לחקור אחר האמת, ואז "כסאו לעד יכון", כמו שהאמת הוא מהדברים הנצחיים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באמת" - ולא ישא פני בעל דינו, ואם הוא עשיר.

<< · מ"ג משלי · כט · יד · >>