פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שבט = מטה, מקל שמכים בו או משפחה גדולהעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: שבט
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: שבט

השורש שבט משמש, בלשון המקרא, בכמה משמעויות:

1. השם שֵבֶט, שהוא משפחה גדולה, במיוחד אחת מ-12 המשפחות הגדולות המרכיבות את עם ישראל:

  • (בראשית מט כח): "כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם"

2. השם שֵבֶט, מקל חזק וקשה שיכול גם להרוג:

  • (שמואל ב יח יד): "וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם..."

3. שְבָט, שהוא שמו של החודש האחד-עשר כשסופרים מניסן:

  • (זכריה א ז): "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר"

שמו של חודש שְבָט הוא פרסי, והוא נזכר רק בספרים מימי בית שני; אבל המילה שֵבֶט היא עברית.

ניתן להוכיח שיש קשר בין שתי המשמעויות של שֵבֶט, שכן גם למילה הנרדפת מַטֶּה ישנן שתי משמעויות אלו:

  • משמעות 1 - משפחה גדולה, (יהושע יג כט): "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְהִי לַחֲצִי מַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחוֹתָם", (במדבר לו ג): "וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ"
  • משמעות 2 - מקל קשה, (ישעיהו ט ג): "כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן", (ישעיהו י ה): "הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי... היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שֵׁבֶט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ... לכן כה אמר אדני ה' צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאַשּׁוּר בשֵׁבֶט יככה וּמַטֶּהו ישא עליך בדרך מצרים", (ישעיהו יד ה): "שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים", (ישעיהו כח כז): "כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל כַּמֹּן יוּסָּב; כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט".

החיבור בין המשמעויות האלו מצביע לפי ביאורו של הרד"ק (ספר השורשים), על התרחבות והתפשטות המשפחה, על המשען שהם מעניקים זה זה הן באמצעות תמיכה והן באמצעות מוסר לעת הצורך ‏[1].

משמעות מעשיתעריכה

שתי המשמעויות של המילה שֵבֶט מלמדות על שני תפקידים מנוגדים של המנהיג (גליה, שיעור לחודש שְׁבָט ה'תשע"ג) :

  • שבטיות - היכולת לגבש צוות, לאחד ביניהם ולהפעיל אותם באופן נעים והרמוני;
  • שבט =מקל - היכולת להרתיע ולהפעיל סמכות בהתאם לצורך.

שימוש מאוזן בשתי התכונות הללו חיוני לצורך איזון במאבקי כוחות בקבוצה.

התפתחות לשוניתעריכה

נראה שהמשמעות המקורית של שבט היא משמעות 2 - מקל חזק וקשה. השבט שימש גם כדי להכות ולייסר אנשים, על-מנת לאכוף משמעת:

  • (שמות כא כ): "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אֹו אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ - נָקֹם יִנָּקֵם"( פירוט )
  • (ישעיהו יד כט): "אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ, כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף"
  • (מיכה ד יד): "עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי בַת גְּדוּד מָצוֹר שָׂם עָלֵינוּ, בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל הַלְּחִי אֵת שֹׁפֵט יִשְׂרָאֵל"
  • (משלי י יג): "בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה, וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב"- אדם חסר-לב אינו יכול לשכנע בחכמה ובתבונה, ולכן נאלץ להשתמש במקל ( פירוט ).
  • (משלי כג יג): "אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר, כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת. אתה בַשֵּׁבֶט תַכֶּנּוּ, ונפשו משאול תציל".

גם לרועי בקר וצאן היה שבט, שבו היו מכים את הבהמות כדי לכוון אותן למקום הנכון:

  • (מיכה ז יד): "רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ, שֹׁכְנִי לְבָדָד יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם"
  • (ויקרא כז לב): "וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לה'"

מכאן בא הביטוי תומך שבט, המציין את הרועה, ראש המשפחה או מנהיג העם, הרשאי להשתמש במקל כדי לאכוף את סמכותו:

  • (עמוס א ה): "וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת אָוֶן וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן, וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה אָמַר ה'"
  • (עמוס א ח): "וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלוֹן וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי עַל עֶקְרוֹן וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים אָמַר אֲדֹנָי ה'"

גם המילה שבט מציינת לפעמים את המנהיג תומך השבט, האוחז במקל:

  • בראשית מט י: " "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי" "יָבֹא שִׁילֹה [כתיב] וְלוֹ" "יִקְּהַת עַמִּים" "
  • (במדבר כד יז): "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב; דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת"
  • (שמואל ב ז ז): "בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים"; ובפסוק המקביל ב (דברי הימים א יז ו): "בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים"- מכאן שבט = שופט.

ולפעמים המילה שבט משמשת במשמעות מופשטת ומציינת את הסמכות השלטונית עצמה:

  • (זכריה י יא): "וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר, וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר"
  • משלי כב ח: " "זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור אָוֶן, וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה" " - הרשע צריך לאבד את זכותו לשלוט באחרים ( פירוט ).
  • (ישעיהו יא ד): "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אֶרֶץ, וְהִכָּה אָרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע"- המשיח לא יכה במקל פיסי אלא ב"מקל" שנמצא בפיו, כלומר בדברי תוכחה נוקבים וסמכותיים.
  • (תהלים קכה ג): "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם"- אסור לתת לרשעים לשלוט בצדיקים.
  • (משלי יג כד): "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר"- מי שאינו משתמש בסמכות הורית ואינו מציב גבולות לילדיו, כאילו שונא אותם ( פירוט ).
  • (משלי כב טו): "אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר, שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ"- מסגרת חינוכית סמכותית עשויה להרחיק מנער את איוולתו ( פירוט ).
  • (משלי כו ג): "שׁוֹט לַסּוּס, מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים"- כדי לחנך כסילים יש לדבר בסמכותיות ( פירוט ).
  • (משלי כט טו): "שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה, וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּוֹ"- סמכות וביקורת נותנות לנער חכמה, ונער משוחרר ללא סמכות יגרום בושה לאמו.

ומכאן הגיעה המילה שבט לציין גם את המשפחה הגדולה, המלוכדת בכוח סמכותו של המנהיג תומך השבט.

שבט של ה'עריכה

ישנם פסוקים המדמים את ה' לרועה או מנהיג האוחז ב שבט, כדי להנהיג את עמו או כדי לייסר את אויביו:

  • (שמואל ב ז יד): "אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן, אֲשֶׁר בהעותו וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם"
  • (ישעיהו ל לא): "כִּי מִקּוֹל ה' יֵחַת אַשּׁוּר, בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה"
  • (יחזקאל כ לז): "וְהַעֲבַרְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת הַשָּׁבֶט, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית"
  • (תהלים ב ט): "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם"
  • (תהלים כג ד): "ה' רועי לֹא אחסר... גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי"
  • (תהלים מה ז): "כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד, שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ"
  • (תהלים פט לג): "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם, וּבִנְגָעִים עונם"
  • (איוב ט לד): "יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ, וְאֵמָתוֹ אַל תְּבַעֲתַנִּי"
  • (איוב כא ט): "בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד, וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם"
  • (איכה ג א): "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ"

פירושים נוספיםעריכה

יש מפרשים שהמשמעות המקורית של שֵבֶט היא ענף של עץ, ומכאן גם "ענף" ב"עץ המשפחה" של עם נקרא שבט (כך כנראה פירש אברהם אבן שושן, שכתב בקונקורדנציה ש שבט הוא ענף) .

  • אולם, לא מצאתי אף פסוק שבו המילה שבט מציינת בהכרח דווקא ענף של עץ. בכל הפסוקים שראיתי, המילה שבט מציינת מקל. כמובן אפשר להשתמש בענף של עץ כבמקל, אבל המשמעות העיקרית של השבט היא האפשרות להשתמש בו כדי להכות ולאכוף משמעת, כפי שפירשנו.
  • גם לגבי המילה המקבילה מַטֶּּה, מצאתי רק שני מקומות שבהם היא מציינת בהכרח ענף של עץ:
  • (יחזקאל ז י): "הִנֵּה הַיּוֹם הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן"
  • (במדבר יז כ): "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם"

פסוקים לא ברוריםעריכה

  • (שופטים ה יד): "מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר"- בדרך-כלל שבט הוא מקל קשה המשמש להכאה, וכאן שבט הוא עט עדין של סופרים; ברד"ק נראה כי הכוונה היא לתוכן דבריו של הסופר אשר עיתים נצרך לכתוב דברים קשים כגידים ( פירוט ).
  • (ירמיהו י טז): "לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ"; (ירמיהו נא יט): "לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקוֹב, כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְשֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ"- לא ברור אם ישראל הם השבט (=המשפחה) של ה', או שה' הוא השבט (=המנהיג) של ישראל. 
  • (יחזקאל יט יא): "וַיִּהְיוּ לָהּ מַטּוֹת עֹז אֶל שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים, וַתִּגְבַּהּ קוֹמָתוֹ עַל בֵּין עֲבֹתִים וַיֵּרָא בְגָבְהוֹ בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו... ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלָהּ ולא היה בה מטה עֹז שבט למשול...",
  • (יחזקאל כא טו): "לְמַעַן טְבֹחַ טֶבַח הוּחַדָּה לְמַעַן הֱיֵה לָהּ בָּרָק מֹרָטָּה אוֹ נָשִׂישׂ שֵׁבֶט בְּנִי מֹאֶסֶת כָּל עֵץ... כי בחן ומה אם גם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לא יהֱיֵה נאם אדני ה'"
  • (איוב לז יג): "אִם לְשֵׁבֶט, אִם לְאַרְצוֹ, אִם לְחֶסֶד, יַמְצִאֵהוּ"

פסוקים נוספיםעריכה

אחת מ-12 המשפחות הגדולות המרכיבות את עם ישראל:

  • (בראשית מט טז): "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"
  • (שמות כד ד): "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"
  • (שמות כח כא): "וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט"
  • (במדבר כד ב): "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים"
  • (דברים א יג): "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם"( פירוט )
  • דברים יב ה: " "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאֶתָ שָׁמָּה..." "כִּי אִם במקום אֲשֶׁר יִבְחַר ה' באחד שבטיך שָׁם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך" " ( פירוט )
  • (דברים טז יח): "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק"
  • (דברים כט ט): "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל... פן יש בכם אִישׁ או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה הַיּוֹם מעם ה' אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה. והבדילו ה' לרעה מכֹּל שבטי יִשְׂרָאֵל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה"
  • (דברים לג ה): "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"( פירוט )
  • (יהושע ג יב): "וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט"
  • (יהושע ז יד): "וְנִקְרַבְתֶּם בַּבֹּקֶר לְשִׁבְטֵיכֶם וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ ה' יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחוֹת וְהַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנָּה ה' תִּקְרַב לַבָּתִּים וְהַבַּיִת אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ ה' יִקְרַב לַגְּבָרִים"
  • (יהושע יא כג): "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה"
  • (יהושע כד א): "וַיֶּאֶסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים"
  • (שופטים כא כד): "וַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ"
  • (מלכים ב יז יח): "וַיִּתְאַנַּף ה' מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ"
  • יחזקאל לז יט: " "דַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר ד' ה' הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חברו וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי" "
  • (יחזקאל מז כג): "וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ נְאֻם ד' ה'"
  • (הושע ה ט): "אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה בְּיוֹם תּוֹכֵחָה בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה"
  • (זכריה ט א): "מַשָּׂא דְבַר ה' בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ כִּי לה' עֵין אָדָם וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"
  • (תהלים קה לז): "וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל"
  • (תהלים קכב ד): "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'"

גם משפחה קטנה יותר:

  • (במדבר ד יח): "אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם"
  • (שופטים כא ח): "וַיֹּאמְרוּ מִי אֶחָד מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא עָלָה אֶל ה' הַמִּצְפָּה וְהִנֵּה לֹא בָא אִישׁ אֶל הַמַּחֲנֶה מִיָּבֵישׁ גִּלְעָד אֶל הַקָּהָל"
  • (שמואל א ט כא): "וַיַּעַן שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הֲלוֹא בֶן יְמִינִי אָנֹכִי מִקַּטַנֵּי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁפַּחְתִּי הַצְּעִרָה מִכָּל מִשְׁפְּחוֹת שִׁבְטֵי בִנְיָמִן וְלָמָּה דִּבַּרְתָּ אֵלַי כַּדָּבָר הַזֶּה"

וגם בעמים אחרים:

  • (ישעיהו יט יג): "נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן, נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף; הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם, פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ"

מקל המשמש ככלי נשק:

  • שמואל ב כג כא: " "וְהוּא הִכָּה אֶת [אִישׁ] מִצְרִי אשר מַרְאֶה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית, וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ" " - הפסוק מלמד על גבורתו של בניהו, שהרג איש מצרי שהיה חמוש בחנית בעזרת מקל-רועים פשוט.


תגובותעריכה

ספר יהושע פרק ז כתוב:

(יד) וְנִקְרַבְתֶּם בַּבֹּקֶר לְשִׁבְטֵיכֶם וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ יְהוָה יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחוֹת וְהַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנָּה יְהוָה תִּקְרַב לַבָּתִּים וְהַבַּיִת אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ יְהוָה יִקְרַב לַגְּבָרִים:

(טו) וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ כִּי עָבַר אֶת בְּרִית יְהוָה וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל:

(טז) וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיַּקְרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטָיו וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט יְהוּדָה:

(יז) וַיַּקְרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה וַיִּלְכֹּד אֵת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי וַיַּקְרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לַגְּבָרִים וַיִּלָּכֵד זַבְדִּי:

(יח) וַיַּקְרֵב אֶת בֵּיתוֹ לַגְּבָרִים וַיִּלָּכֵד עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶּן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה:

לכן שבט מטה = החל מהדור החמישי לאחור

ומשפחה = החל מהדור הרבעי לאחור

ובית = החל מהדור השלשי לאחור

והגברים= החל מהדור השני לאחור לאמור שם האבות

ושם הפרטי = הוא הדור הראשון

-- daian moshe, 2013-02-27 22:08:27


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שבט - מטה, מקל שמכים בו או משפחה גדולה

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jvt

  1. ^ מתוך מאמר לפרשת מטות באתר פרשת השבוע