פתיחת התפריט הראשי

משלי כט כג: "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד."

תרגום מצודות: גאוות האדם עצמה תהיה סיבה להשפיל אותו; ושפל-רוח יתמוך (שוען) הוא את הכבוד שלא יפול ממנו.

תרגום ויקיטקסט: גאווה גורמת לאדם להתנהג בצורה שמשפילה אותו; ולעומת זאת, שפל-רוח גורם לאדם להתנהג באופן התומך (מבסס) את כבודו.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כט כג.


דקויותעריכה

בפרקים קודמים כבר נאמר שהגאווה גורמת לשברים וכישלונות, (משלי טז יח): "לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן, וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ"*, (משלי יח יב): "לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה"*. אולם, ישנם אנשים, שהגאוה כה חשובה להם, עד שהם מוכנים אפילו להישבר ולהיכשל, ובלבד שלא תיפגע גאוותם. לאנשים כאלה פונה הפסוק שלנו ואומר: הגאווה לא רק גורמת צרות בעולם החומר, אלא בסופו של דבר גם משפילה והורסת את הגאווה עצמה.

הקבלותעריכה

בתנ"ך ישנם סיפורים רבים שהמסר העולה מהם מתאים לפסוק זה. הנה חמש דוגמאות (ע"פ תנחומא בר אבא, במדבר רבה יג ג):

1. גאות אדם תשפילנו, זה אדם הראשוןעריכה

כיצד? בשעה שעבר אדם על צוויו של הקדוש ברוך הוא ואכל מן האילן, ביקש הקב"ה שיעשה תשובה ופתח לו פתח, ולא בקש אדם. זהו שכתוב, (בראשית ג כב): "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע, וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם".

אמר רבי אבא בר כהנא: מהו ועתה?

אלא שאמר לו הקדוש ברוך הוא: אפילו עכשיו עשה תשובה ואני מקבלך. 
ואמר אדם: אי אפשי. 
הקב"ה אמר: ועתה, ואמר אדם: פן, אי איפשי.

אמר רבי שמעון בן לקיש: כיון שיצא אדם מן הדין, התחיל מחרף ומגדף.

נאמר כאן, כרובים (שם): וישכן מקדם לגן עדן את הכרוכים. 
ונאמר בסנחריב, כרובים (ישעיה לז): ה' צבאות יושב הכרובים. 
מה להלן חרופים וגדופים, אף כרובים שנאמר כאן, חרופים וגדופים. הוי, גאות אדם תשפילנו, לפי שנתגאה על הקדוש ברוך הוא מעשות תשובה, השפיל אותו וגרשו מגן עדן.

ושפל רוח יתמך כבוד, זה אברהם,עריכה

שהשפיל רוחו, ואמר (בראשית יח): ואנכי עפר ואפר, לכך קרא אותו הקדוש ברוך הוא (יהושע יד): האדם הגדול בענקים, שם זה גדול מן אדם הראשון.

2. דבר אחר: גאות אדם תשפילנו, זה פרעה,עריכה

שנתגאה על משה ואמר (שמות ה):  מי ה' אשר אשמע בקולו וגו' והשפילו הקב"ה (תהלים קלו):  ונער פרעה וחילו. 

ושפל רוח יתמך כבוד, זה משה,עריכה

(שמות ח):  למתי אעתיר לך וגו'. ואומר (שם ט): כצאתי את העיר אפרוש את כפי וגו'. 

3. דבר אחר: גאות אדם, זה עמלק,עריכה

שנתגאה על הקדוש ברוך הוא בחרופיו וגדופיו, שהיה משליח זמורה אל אפו, והיה נוטל זכרותן של ישראל, וזורק כלפי מעלה ומחרף ומגדף, ואומר: בזו חפצת. הה"ד (דברים כה): ויזנב בך, שהכם מכת זנב. 

ושפל רוח יתמך כבוד, זה יהושע,עריכה

שהרגו, שנאמר (שמות יז):  ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו וגו'.  

4. דבר אחר: גאות אדם תשפילנו, זה תבור וכרמל,עריכה

שבאו מסוף העולם, מתגאים לומר שאנו גבוהים ועלינו הקב"ה נותן את התורה. 

ושפל רוח יתמך כבוד, זה סיני,עריכה

שהשפיל את עצמו לומר שאני נמוך, ועל ידי כך תמך הקדוש ברוך הוא כבודו עליו, ונתנה עליו התורה וזכה לכל הכבוד הזה, כמה דתימא (שם יט): וירד ה' על הר סיני.  

5. דבר אחר: גאות אדם תשפילנו, זה יוסף,עריכה

שהנהיג שררה, שהיו אומרים לו אחיו לפניו: עבדך אבינו והיה שותק, לפיכך נקרא עצמות בחייו, שנאמר: והעליתם את עצמותי מזה. 

ושפל רוח יתמך כבוד, זה יהודה,עריכה

שהשפיל עצמו לפני יוסף בשביל בנימין (בראשית מד): ידבר נא עבדך דבר כי עבדך ערב את הנער ועתה ישב נא עבדך וגו'.

אמר רבי ברכיה הכהן בר רבי בשם רבי לוי: אמר הקב"ה: יהודה אתה השפלת עצמך מפני אחיך הקטן הימך, חייך! כשיוקם המשכן ויבאו השבטים להקריב, אין אחד מהם מקריב ראשון לפניך, אלא חולקים לך כבוד, ואתה הוא שתקריב ראשון. הדא הוא דכתיב (במדבר ז): ויהי המקריב ביום הראשון למטה יהודה וגו':6. ועל-פי המדרש על ספר דברים, הענוה היא התכונה שה' הכי אוהב בעם ישראל, (דברים ז ז): "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/29-23