ביאור:משלי כט כז

משלי כט כז: "תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל, וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר דָּרֶךְ."

תרגום מצודות: כמו שאיש עול הוא מתועב לצדיקים, כן איש ישר דרך הוא מתועב לרשע.

תרגום ויקיטקסט: הצדיקים מתעבים (מרחיקים ושונאים) כל איש העושה עוול במשפט; והרשעים מתעבים (מרחיקים ושונאים) כל איש ההולך בדרך ישרה.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כט כז.

דקויות

הפסוק מתאר תופעה נפשית, אולם מה המשמעות המעשית שלה?

1. קריטריון להבחנה בין צדיקים לרשעים: אם ראית אדם השונא כל איש עוול, דע שהוא צדיק; ואם ראית אדם השונא כל ישר דרך, דע כי הוא רשע. כמו הפתגם העממי "אמור לי מי חבריך - ואומר לך מי אתה", כך גם מהצד השני: "אמור לי מי אתה שונא - ואומר לך מי אתה". ראו: קריטריונים נוספים לזיהוי רשע.

2. הנחיה לתיקון הרגש: "הצדיקים יתעבו הרשע... ואשר בסוד הצדיקים לא יהיה, אם תעב לא יתעבנו, גם ברך לא יברכנו" (שערי תשובה ג קצ). אם ברצונך להיות צדיק, קודם-כל הפסק לברך ולשבח את אנשי-העוול (כמו ב(משלי כח ד): "עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע"*); ואחר-כך עבוד על עצמך עד שתרגיש תיעוב ושנאה כלפיהם.

3. הסתייגות מניסיונות לעשות "שלום" בין צדיקים לרשעים: "החכמה היפך הסכלות, ומכיון שאין הפכים מתחברים - חל הפירוד... ואין אויב גדול יותר לכסיל מן החכם, גם שנאת החכם לכסיל גדולה יותר..." (ראב"ם על חכם עדיף מנביא), כי "הטוב שונא את הרע והרע שונא את הטוב" (מלבי"ם), ואין כל אפשרות לחבר ולהשלים בין ההפכים.

הקבלות

עוד על שנאת הצדיקים לרשעים, ראו ב(משלי כח ד): "עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע, וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם"*.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/29-27