ביאור:משלי כט טו

משלי כט טו: "שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה, וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּוֹ."

תרגום מצודות: שבט מוסר והתוכחה - כל אחד מהם יתן חכמה בלב הפתאים; אבל הנער המשולח (נעזב אל רצון עצמו) ללכת בדרכי לבו וימנעו ממנו שבט ותוכחת - יישאר סכל, ובזה הכל מביישים אמו לומר שהיא מנעה המוסר ממנו, כי כן דרך הנשים לגעגע על בניהם, אם-כן הוא גורם לבייש את אמו, כי לא נמצא בו חכמה.

תרגום ויקיטקסט: שבט (סמכות) ותוכחת (ביקורת) מצד ההורים יתנו חכמה לנער; בלעדיהם, הנער ישולח מבית-הספר ויבייש את אמו בבית.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כט טו.

דקויות

שבט = מטה, מקל המסמל סמכות.

מהו נער משולח? ומדוע הוא מביש דווקא את אמו?

1. לפי רוב המפרשים: משולח הוא "חפשי בלי עוצר בעדו" (מלבי"ם ביאור המילות), כמו (ישעיהו טז ב): "קֵן מְשֻׁלָּח" (מצודת ציון). "הנער שהוא משולח לרצונו הוא נעדר המוסר והחכמה, והוא בזה מביש אמו לרוע עניניו, עם שאליה ייוחס הרבה מרוע תכונותיו כי יאמרו האנשים כי היא סבבה זה עד שלא תקנתהו מוסר בקטנותו" (רלב"ג); "כי האב מייסר וזורק מרה לבנו כל מה שאפשר, אבל האם קופצת מצד אחר ומחבקתו ומנשקתו כדי להעביר את דאגתו ולהשקיט את בכיתו, ונמצא שהאב לא עשה כלום בכל שבטו ותוכחתו" (רמ"ד ואלי, וכן מצודת דוד).

2. ולענ"ד, משולח מלשון שילוח = גירוש, כמו (בראשית ג כג): "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם"; נער משולח הוא נער שמגרשים אותו מבית הספר והוא נמצא בבית עם אמו, מבייש ומצער אותה. וכך גם ב(משלי י א): "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ"*.

הפסוק קורא להורים לחנך את ילדיהם גם בבית - לא לסמוך רק על החינוך של בית-הספר. ללא שבט ותוכחת בבית, גם בית הספר לא יצליח לחנך, והילד יגורש ויבייש את הוריו בבית.

הקבלות

1. ישמעאל, בנם של הגר ואברהם, נהג בצורה מבישה ולא חכמה כאשר ציחק (לעג והשפיל) את יצחק אחיו, (בראשית כא ט): "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק". לכן נצטווה אברהם לשלח את ישמעאל, שהיה עדיין נער (בראשית כא17), ויחד איתו שילח גם את הגר אמו, (בראשית כא יד): "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר, שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד, וַיְשַׁלְּחֶהָ, וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע" (ע"פ רש"י). הגר אמו כמעט והתייבשה במדבר, (בראשית כא טו): "וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם", עד שה' שמע בקול הנער והראה להם באר מים. כך, כל נער שאינו נוהג בחכמה עלול להיות משולח מביתו ולגרום בושה ויובש לאימו.

2. על-דרך הדרש, גם עם ישראל נקרא נער, (הושע יא א): "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי", וכשעם ישראל לא שמע אל תוכחות ה' שבתורה, ה' שילח (גירש) אותו מארצו, "וגם השכינה, שהיא סוד האם העליונה שלהם, שולחה עמהם, כעניין שנאמר", (ישעיהו נ א): "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם", "והבושה... היתה של השכינה, שהוכרחה כביכול לפגום את כבודה ולצאת אחרי בניה באויר הטמא של ארץ העמים" (רמ"ד ואלי פירוש שני).

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/29-15