פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



כמה פסוקים בספר משלי מבחינים בין האָב לבין האֵם. בארבעה פסוקים, מתייחסים לאב בביטוי שמתאים למצוות "עשה", ולאם בביטוי שמתאים למצוות "לא תעשה":

  • (משלי א ח): "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ; וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ": את מוסר האב צריך לשמוע (ביטוי חיובי - פעיל), ואת תורת האם צריך להיזהר שלא לנטוש (ביטוי שלילי - סביל).
  • (משלי ו כ): "נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ; וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ": הביטוי "מצוה" מתייחס בעיקר למצוות עשה, והביטוי "תורה" מתייחס בעיקר למצוות "לא תעשה" (ראו מצוה ותורה בספר משלי ).
  • (משלי כג כב): "שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ"( פירוט ).
  • (משלי ל יא): "דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל, וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ"( פירוט ).
  • (משלי לא א): "דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אשר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ... אל למלכים לְמוּאֵל...".

מדוע מצוות עשה קשורות דווקא לאב, ומצוות לא-תעשה קשורות דווקא לאם?

ייתכן שהדבר קשור לסדר שבו מופיעים הציווים בתורה - "כבד את אביך ואת אמך" לעומת "איש אמו ואביו תיראו":

  • הכתוב הקדים את "האב" בכבוד - שקשור למצוות עשה (כדברי חז"ל "איזה הוא כבוד? מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה... ומוציא ומכניס ומשמשו בשאר הדברים שהשמשים משמשים בהן את הרב, ועומד בפניו כדרך שעומד מפני רבו...");
  • והקדים את "האם" ביראה, שקשורה למצוות לא-תעשה (כדברי חז"ל "איזה הוא מורא?... לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו, ולא מכריע את דבריו, ולא יקרא לו בשמו לא בחייו ולא במותו..."; ראו רמב"ם, הלכות ממרים, פרק ו).

לפי זה, אפשר להסביר גם את הפסוקים:

  • ביאור:מִשְׁלֵי י1 : "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב; וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ" ( פירוט )
  • (משלי טו כ): "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב; וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ"
  • (משלי כט טו): "שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה, וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּוֹ"

בן חכם מקיים מצוות "עשה", ולכן הוא משמח את אביו; ובן כסיל, שאין לו חכמה, מבטל את מצוות "לא תעשה", ולכן הוא מצער ומבייש את אימו.

ראו גם:

פסוקים שאינם מבחינים בין האָב לבין האֵםעריכה

  • (משלי יז כא): "יולד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ; וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל",
  • (משלי יז כה): "כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל; וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ"(ראו בן כסיל )
  • משלי כג כד: "גול[גִּיל] יגול[יָגִיל] אֲבִי צַדִּיק, יולד[וְיוֹלֵד] חָכָם וישמח[יִשְׂמַח] בּוֹ" (ראו בן חכם )
  • (משלי יט כו): "מְשַׁדֶּד אָב, יַבְרִיחַ אֵם - בֵּן מֵבִישׁ וּמַחְפִּיר"
  • (משלי כח כד): "גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֹמֵר 'אֵין פָּשַׁע' - חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית"
  • (משלי כג כה): "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ"
  • (משלי ל יז): "עַיִן תִּלְעַג לְאָב, וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם - יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר"
  • (משלי ד ג): "כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי; רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי"

דיוןעריכה

משה אורן, 10.05.2007: בס"ד, ילמדני רבינו!

רב שלומות ויישר כח על הפירושים של אב ואם בספר משלי! אם נקבל את הפריוש של מצוות עשה לצד האב ומצוות לא תעשה לצד האם, מנין לאם ידיעה על מצוות לא תעשה, הלא מקובל שהאם פטורה מללמוד תורה וכו'?  לכן אודה לקבל תשובה מה הכוונה כאן לתורה ביחס לאם כאשר מחבר המשלי אומר לנו "ואל תטוש תורת אמך"?

תודה רבה מראש. בברכה נאמנה, משה אורן

אראל: ישנן שתי מצוות שונות של תלמוד תורה .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-10.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/av_em