קטגוריה:משלי יד יט

רוב המפרשים פירשו את הפסוק כמתאר את גמולם של הטובים והרעים בעתיד - הרעים יצטרכו להשתחוות לטובים, והרשעים יצטרכו לבוא אל ביתם של הצדיקים ולהיכנע בפניהם (רש"י, מלבי"ם, הגר"א ועוד). אולם לפי זה היה ראוי לכתוב בלשון עתיד או עבר מהופך, "ישוחו / וְשחו רעים לפני טובים"; מדוע נכתב הפסוק בלשון עבר? כמה תשובות:

1. השימוש בלשון עבר רומז לאירוע שקרה (ראו "הקבלות").

2. הפסוק מתאר את מעמדם של הרעים והרשעים בעיני הטובים והצדיקים: "אף על פי שהרשעים נכבדים בעולם לפעמים ודרכם צלחה, כמה הם שפלים ושחים בעיני הטובים, ורוב תקפם וכבודם - לא הדר להם לפני הטובים... ושחו הרשעים במעמד הצדיקים ובחברתם..." (רבי יונה).

3. ולענ"ד ייתכן ששלמה מתאר את דרכי הנהגתו ואומר, "בזמני, שַחוּ רעים לפני טובים; אני כמלך תמיד דאגתי לכך שהרשעים יבואו אל שערי הצדיק". ויש כאן גם הנחיה מעשית לשלטון, כמו פסוקים נוספים הנראים כמתארים גמול וניתן לפרשם כעצות לשלטון. ההנחיה כאן היא, שאדם שהורשע בדין וצריך לפצות את חברו, יטרח יילך בעצמו אל מקומו של חברו כדי לשלם לו את הפיצוי המגיע לו, ולא יטריח את הנתבע הצדיק לרדוף אחריו.

1. פרעה שיעבד את בני ישראל בכוח, אבל בסוף הושפל ונאלץ להשתחוות להם, (שמות יא ח): "וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲוּוּ לִי לֵאמֹר 'צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא', וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף" (ע"פ דעת מקרא).

2. בני עלי לקחו את בשר-הקרבנות בכוח, אבל בסוף הורדו מהכהונה ונאלצו להשתחוות לכהנים הצדיקים שבאו במקומם, (שמואל א ב לו): "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְתַּחֲוֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם".

3. כך יהיה גם בעתיד - הגויים הרשעים, שעינו את עם ישראל בגלות בכוח, ישתחוו לעם ישראל, (ישעיהו ס יד): "וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ, וְקָרְאוּ לָךְ עִיר ה' צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל".