קטגוריה:אסתר ח ה
נוסח המקרא
ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך
וַתֹּאמֶר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ.
וַ֠תֹּ֠אמֶר אִם־עַל־הַמֶּ֨לֶךְ ט֜וֹב וְאִם־מָצָ֧אתִי חֵ֣ן לְפָנָ֗יו וְכָשֵׁ֤ר הַדָּבָר֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְטוֹבָ֥ה אֲנִ֖י בְּעֵינָ֑יו יִכָּתֵ֞ב לְהָשִׁ֣יב אֶת־הַסְּפָרִ֗ים מַחֲשֶׁ֜בֶת הָמָ֤ן בֶּֽן־הַמְּדָ֙תָא֙ הָאֲגָגִ֔י אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֗ב לְאַבֵּד֙ אֶת־הַיְּהוּדִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכׇל־מְדִינ֥וֹת הַמֶּֽלֶךְ׃
וַ֠/תֹּאמֶר אִם־עַל־הַ/מֶּ֨לֶךְ ט֜וֹב וְ/אִם־מָצָ֧אתִי חֵ֣ן לְ/פָנָ֗י/ו וְ/כָשֵׁ֤ר הַ/דָּבָר֙ לִ/פְנֵ֣י הַ/מֶּ֔לֶךְ וְ/טוֹבָ֥ה אֲנִ֖י בְּ/עֵינָ֑י/ו יִכָּתֵ֞ב לְ/הָשִׁ֣יב אֶת־הַ/סְּפָרִ֗ים מַחֲשֶׁ֜בֶת הָמָ֤ן בֶּֽן־הַמְּדָ֙תָא֙ הָ/אֲגָגִ֔י אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֗ב לְ/אַבֵּד֙ אֶת־הַ/יְּהוּדִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּ/כָל־מְדִינ֥וֹת הַ/מֶּֽלֶךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום שני (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- הכפל בדברי אסתר מבואר,
- מלות מחשבת המן מיותר :
מדרש רבה
"ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו", אמר להתך לך אמר לה בן בנו של קרהו בא עליכם, הדא הוא דכתיב (דברים כה, יח): "אשר קרך בדרך".
דבר אחר, "אשר קרהו" בחלום, מלמד שהזכיר לה את החלום אשר חלם כענין זה, בשנה השנית למלך אחשורוש, וירא והנה רעש גדול וחזק ובהלה על הארץ ופחד ורעד לכל יושביה, והנה שני תנינים גדולים ויריעו זה לקראת זה ויערכו מלחמה, וינוסו לקולם כל גויי הארץ. והיה ביניהם גוי אחד קטן ויקומו כל הגוים על הגוי הקטן לאבד זכרו מעל הארץ, ויהי היום ההוא חשך לכל העולם, ויצר לגוי הקטן מאד ויזעקו אל ה'. והתנינים נלחמים באכזריות חמה ואין מפריד ביניהם, וירא מרדכי והנה מעין מים אחד קטן עבר בין שני התנינים האלה ויפריד ביניהם מן המלחמה אשר היו נלחמים, והמעין גבר (נגר) ויהי לנחל שוטף כשטף ים הגדול והולך ושוטף בכל הארץ, וירא והנה זרחה השמש לכל הארץ ויאור העולם, ויתרומם הגוי הקטן והגבוהים השפלו, ויהי שלום ואמת בכל הארץ. ויהי מהיום ההוא ומעלה וינצר מרדכי את החלום אשר חלם, ובעת אשר הצר לו המן אמר לאסתר על ידי שלוחה, הנה החלום אשר ספרתי לך בימי נעוריך, ועתה קומי ובקשי רחמים מאת הקדוש ברוך הוא ובואי לפני המלך והתחנני על עמך ועל מולדתך.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח ה.
יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים
אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, ... וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ
אסתר הגיע לרגע הדרמתי של בקשת עזרה מהמלך לבטל את פקודת ההרג של המן. היא פותחת באמרה המפורסמת "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב" שהיא בעלת שתי משמעויות: אם טוב על המלך עכשו, ואם המלך מקבל את ההצעה לביצוע בעתיד. אסתר מוסיפה הפעם גם אם בקשתה היא חוקית וכשרה, כי גם לה יש ספק האם בקשתה היא אפשרית.
אִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו, ... וְטוֹבָה אֲנִי, בְּעֵינָיו
אסתר מערבת את מעמדה כאהובת המלך בתוך הבקשה הפורמלית. רק אסתר היתה יכולה לשאול שאלות כאלה כאשה. זאת היתה הסיבה שמרדכי התאמץ להמליך אותה כעזר כנגדו, מרדכי ידע שלמרות חוכמתו ותחבולותיו, אשה יכולה לעשות דברים שגבר איננו מסוגל לעשות. אסתר הפעילה לחץ ריגשי אבל מתגובת המלך לא נראה שהוא הגיב לזה למרות שהוא מינה אותה לשר, נתן לה חופש תנועה (לבקר בביתה מחוץ לארמון) וכוח ביצועי לכתוב פקודות בשם המלך, ולהרוג את אויביה ביום הראשון והשני של פורים.
מַחֲשֶׁבֶת הָמָן
אסתר מדגישה שהפקודה היא יציר מחשבתו של המן ולא של המלך - כלומר למלך אין קשר נפשי לפקודה והוא יכול לבטלה.
מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ
אסתר מתיחסת בכבוד להמן שהומת בתליה רישמית. היא לא קוראת לו "צֹרֵר היהודיים (הַיְּהוּדִים)" (ביאור:אסתר ח א), אלא משתמשת בשמו המלא בכבוד. המלך נתן כבוד להמן בתליה הרשמית. המן לא נרצח או עונה למוות וגופתו נזרקה על האדמה שכלבים ועופות השמים יאכלו אותו, או חלקי גופו נתלו על החומה. המלך התיחס בכבוד, ואסתר מכבדת את המלך.
אסתר מסבירה בדיוק את הפקודה שהיא מבקשת להשיב, ולא את כל פקודות המן (שלא ידוע לנו אם היו אחרות). אסתר משתמשת במילת המפתח אותה אישר המלך "לְאַבֵּד" (למרות שלא ברור מה הבין המלך לְאַבֵּד או לְעבד).
יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים
אסתר מבינה שהמלך מתקשר בעזרת כתיבה בלבד, לכן "יכתב" פקודה חדשה הקוראת להשיב את פקודת המן.
אסתר ידעה שבקשתה עלולה להדחות כבלתי כשרה, אבל היא הביאה את בקשתה באמונה שהמלך יקבל את בקשתה או יסביר לה איך לעשות את רצונה באופן כשר.
אסתר בקשה לבטל את פקודת המן אשר לא אושרה על ידי המלך ולכן היא פקודה חסרת ערך. אסתר בקשה שהמלך ידרוש שכל מדינות המלך ישלחו את כתב הפקודה חזרה ויאסרו על פרסומה של הפקודה.
מקורות
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
I Sendowski, Mordecai Did Not Kneel Because The King Did Not Order It!, Crossbooks Publication, Bloomington IN, 2011
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ח ה"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.